אלי מירון: שתי פנים ללמידה משותפת

Collaborative Learning מוגדר כשילוב של טכניקת לימוד ופילוסופיית התנהגות, שבה לכל הלומדים יש סמכות להחליט על הגישה לפתרון ואחריות שווה להשלמת המשימה. בשיתוף כזה יש גם עצמאות, לדוגמה הלומדים אחראים בעצמם למציאה של מאמרים/חומרי עזר ללימוד. לעומת זאת, Cooperative Learning מוגדר כפעולה משותפת של הלומדים, על מנת לעמוד במשימה משותפת שהוטלה עליהם על ידי המרצה. זו שיטה שיש בה פחות עצמאות והדגש הוא על התוצאה של העבודה המשותפת...

ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת

דומה ששנות הזוהר של האקדמיה - שבהן כל אדם הרגיש חייב להצטייד בתארים אקדמיים - עומדות להסתיים. בתחומי עיסוק רבים, "אפשר גם בלי אקדמיה". בתחומים רבים, כאשר מקבלים עובד לעבודה, השאלות, "מה הוא יודע", ו"עד כמה הוא סקרן כדי להתפתח מקצועית", חשובות הרבה יותר מ"איפה הוא למד" או "איזה תואר יש לו". ברוכים הבאים למה שמכונה "ההיגיון הפרדוקסלי של ההשכלה הממוסדת": ככל שרכישת ההשכלה הופכת המונית יותר, כך האפקטיביות שלה יורדת, ומתרבים הכוחות הלוחצים להפוך את הקערה על פיה!

אלעד ארד: בלי שכל…

מדינת ישראל משרישה פערים חברתיים בהשכלה הגבוהה, ומתעלמת מהמחיר הכלכלי של ההדרה. מבלי להסתכל על התמונה המלאה, היא מממנת לימודים במכוני פסיכומטרי פרטיים שתכליתם אחת - כלכלית. הכל מוקדש לתמיכה ביכולת לעבור מבחן מסוים, הגם שאינו מנבא הצלחה בהמשך הלימודים כלל וכלל!

שרית אונגר-משיח: אסטרטגיה של קליקות בכיתת לימוד

נדמה לנו שהפוליטיקה הארגונית היא נחלתם של ארגונים בוגרים, אולם אותם תהליכים שאנחנו מזהים בהם, ניתנים לאיתור גם בכיתת לימוד בבית הספר. קליקה (Clique) היא הביטוי הרשתי של הפוליטיקה הארגונית: התארגנויות מקומיות שמטרתן לאחד עוצמה כנגד יריבים. משמע, מה שמנחה את התנהגותן של הקליקות הוא מאבק העוצמה בארגון. המקרה הלימודי שלפנינו מתאר התנהגות אסטרטגית של קליקות בכיתת לימוד, לאור שינוי מאזן העוצמה בה.

אלעד ארד: שלום כתה אלפא

שיחה היא דבר דינמי, ושפה הינה דבר חי ובועט, משתנה ללא הרף. היום, השימוש בפיסוק בשפה העברית הולך ונעלם. חזיון קודח אני שם לפניכם, קוראי: ראשית יישמט הפיסוק. עוד לא יבש דמו של הפיסוק, ותחל גסיסתו של הדקדוק. היא החלה זה מכבר - נטיות הפועל והשם, המגדר הלשוני - הזכר, הנקבה ושם-המספר. לאחריו האיות יאבד - הן גוגל יבין גם ׳׳שמאלן׳׳ וגם ׳׳סמולן׳׳ באותו האופן, יאחד את שתי הקבוצות ויבטל את הצורך באיות תקין. תופעה זו שומטת את הקרקע הלוגית תחת רגליה של השפה. אין זו בהכרח טרגדיה, הן יש מי שקרן אור תאיר את דרכו - הדיסלקציה תהיה מנת חלקם של כולם...

יחזקאלי ואונגר משיח: מלכת הכיתה ותרומתה ללמידה

כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה - הניטשים בין קליקות - מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!

פנחס יחזקאלי: געגועים לסטירה הפדגוגית (?)

תוך פחות ממאה שנה, הפכה בעולם המערבי התופעה הקרויה, 'ענישה גופנית משמעתית' משגרת חיים לטאבו. שיטות של ענישה פיזית היו שכיחות - בנוסף לתא המשפחתי - גם במוסדות אחרים שבנויים על ציות, כמו בתי ספר, מסגרות צבאיות, בתי כלא, וכו'. כך למשל, ענישה גופנית בבתי ספר הייתה קיימת וחוקית כמעט בכל מדינות העולם, עד אמצע המאה העשרים. עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת בחר המורה המוערך, טוביה דרורי - שנשפט כי סטר לתלמידו - ללכת לכלא, כי האמין שזו הדרך הנכונה. הנושא של ענישה חינוכית עבר מהפיכה, מקיצוניות אחת לשנייה, והשאלה היכן עובר הגבול נותרה פתוחה...

מורכבות בחינוך

אנו מצויים היום בעיצומה של מהפכה בניהול, שמחוללות תורות המורכבות או תורות המדע החדש בניהול (הכוונה בעיקר לתורת המערכות המורכבות, תורת הרשתות המסבירה אותה; ותורת הכאוס. מוסדות החינוך הינם ארגונים מורכבים, שהמאפיינים והחוקים של מערכת מורכבת חלים עליהם; וכמו כל מערכת מורכבת, גם הם ניתנים לפישוט ומוסברים בעזרת רשתות. תורת הרשתות מעמידה לרשותנו כלים להבנת בית הספר ומרכיביו…

רועי צזנה: הבינה המלאכותית שתחליף את המתרגלים באוניברסיטאות

'בוט' הוא קיצור של ‘רובוט’. בתחום המחשוב, הבוטים הם תוכנות קטנות, המבצעות משימות אוטומטיות שיקשה על אנשים לעשותם בדרך אחרת. הבוטים מתפתחים במהירות ומחליפים בעלי מקצוע אנושיים, בעוד ועוד מקצועות. הם מתרגלים באוניברסיטאות, ואף אחד מהסטודנטים לא שם לב; הם מספקים שירותים פסיכולוגיים דרך האינטרנט, בשיחות טקסט; כותבים ספרים ונאומים; ואפילו מוכרים אוכל, פרחים וכל מיני מוצרים אחרים.