אובססיה נתפסת לעתים כתכונה דו־ערכית: מצד אחד, מקור לעקביות, התמדה והישגים יוצאי דופן; מצד אחר, כוח נפשי וחברתי העלול לגלוש לאובדן שיפוט, פגיעה באחרים ואף הרס עצמי. מאמר זה מבקש לנתח את האובססיה כתופעה פסיכו־חברתית, לבחון את מנגנוניה, ולהצביע על הסכנות הטמונות בה כאשר היא חורגת מגבולות התפקוד הבריא.
המשפט אינו מנגנון לגילוי אמת מטפיזית, אלא מערכת הכרעה ריבונית הפועלת תחת אילוצים של ראיות, פרוצדורה, לגיטימציה ציבורית ושיקול דעת מוסדי. מנקודת מבט זו, ניהול תיקי נתניהו אינו רק שאלה של אשמה או חפות, אלא מקרה מבחן חריף של כשל מוסדי: ניסיון להכריע מאבק פוליטי עמוק באמצעות כלים פליליים, תוך התעלמות מהמחיר החברתי והדמוקרטי.
בוז ולעג נדמים לעתים כקישוטים רטוריים: בדיחה, עקיצה, מם ויראלי. אולם מנקודת מבט סוציולוגית־פוליטית, מדובר בכלי כוח מן המעלה הראשונה. לא רק ביטוי של עליונות, אלא מנגנון המייצר אותה. בוז ולעג מערערים זהות, שוחקים לגיטימציה ומפרקים סמכות, לעתים ביעילות רבה יותר מאלימות פיזית או כפייה מוסדית.
לרשות השופטת יש תפקיד בהשלמת הדין, בפירושו וביציקת תוכן למושגים עמומים שבו, אך מכך אין להבין שהיא יכולה לצפצף על החוק לגמרי. כדאי מאד ששופטי בית המשפט העליון יזכרו את כפיפותם הבסיסית, מכוח החוק המפורש ומכוח ההיגיון האלמנטרי - לדין, ולא יעמידו את המערכת השלטונית ואת החברה הישראלית כולה בפני אתגרים שנובעים מפסקי דין פורעי חוק ופורעי סדרי משטר בסיסיים.
המאבק הפמיניסטי במערב היה אחד ההישגים המרשימים של המאה ה-20. דורות של נשים עמלו, הפגינו והקריבו כדי לזכות בזכות הצבעה, בחופש עיסוק ובבעלות מלאה על גופן וחייהן. אך כיום, הגלגל מתהפך, וההישגים שנחשבו למובנים מאליהם הולכים ונמוגים. האם הפמיניזם האיראני יצליח להפיח בו רוח חיים מחודשת?
תכירו את 'פרדוקס הביצור'. כאשר נחשף השימוש לרעה במערכת האכיפה, הופכת 'הלוחמה המשפטית': ממנגנון תקיפה למנגנון ביצור והגנה עצמית של המערכת, לכאורה כדי לשמור על האמון והלגיטימציה הציבורית. אולם בפועל, הוא רק מעמיק את משבר האמון.
כאשר נחשף השימוש לרעה במערכות האכיפה, 'הלוחמה המשפטית' (Lawfare) משנה את פניה ומתבצרת. אז, ה'טיוח' הופך לצורך קיומי של המערכת, כי חשיפת הניצול לרעה של החוק תמוטט את אשלית הניטרליות המוסדית. כך הופך המאמץ להסתיר את הסטייה, לחלק בלתי נפרד מהטקטיקה עצמה: הגנה על הכלי באמצעות טיוח והסתרה.
'תפירת תיקים' היא אחד מהכלים של 'לוחמה משפטית' (Lawfare): השימוש לרעה במערכת האכיפה לצרכים פוליטיים, שנעשית היום בישראל בגלוי, ולעיני כל. לפניכם אוסף של ממים אינטרנטיים על 'תפירת תיקים'. אתם מוזמנים להוסיף עוד.