משה פייגלין: הסטירה שנותנת המציאות למתעלמים ממנה

כשקראתי את ההסבר לגיהינום שמתחולל כרגע ב'לוס אנג'לס' - הסבר שנתן ישראלי המתגורר ב'ביל איר' וצופה בלהבות מן המרפסת שלו - חשבתי לעצמי, ממש עכשיו כתבתי על זה ספר... שימו לב למשפט האחרון בפוסט שלו - משפט שמסכם את הכל: " לכל אלה, באשר הם, שחושבים שהמציאות תעמוד דום לכל הגחמות שלהם. מסתבר שהסטירה שהמציאות נותנת, יכולה להיות מאוד כואבת!".

פנחס יחזקאלי: אכיפה בררנית גם בבריטניה. שערוריית כנופיות האונס והפדופיליה האסלאמיות (Grooming Gangs)

אכיפה בררנית איננה מחלה ישראלית אלא כלל מערבית. בריטניה מטייחת ומעניקה חסינות למוסלמים, במיוחד בהקשר של פשיעה מאורגנת או עבירות מין. תת שרת ההגנה הבריטית, ג'ס פיליפס (Jess Phillips) סירבה לפתוח בחקירה מעמיקה נגד כנופיות האונס המוסלמיות, על אף האשמות חמורות שנשמעו נגדן, ועוררה סערה פוליטית וציבורית. זה איננו מקרה נקודתי והוא משקף בעיה רחבה יותר בתפקוד מערכת האכיפה הבריטית מול פשיעה שמקורה בקבוצות אסלמיות.

פנחס יחזקאלי: הכל על תופעת חילופי האליטות באתר ייצור ידע

תהליך של חילופי אליטות הוא תהליך, שבו קבוצה חברתית או פוליטית - שהחזיקה בעמדות כוח והשפעה - מאבדת את מעמדה, לטובת קבוצה חדשה, מתחרה, שנוטלת ממנה את עמדות המפתח הללו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות תופעת חילופי האליטות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: אנחנו הכי טובים, אז נחלק לעצמנו פרסים!

במהלך ההיסטוריה, מנגנוני הענקת פרסים שימשו אליטות לתחזק את שליטתן ואת הסדר החברתי. תארי כבוד, פרסים ותארים אקדמיים אינם רק ביטוי להערכה – הם גם אמצעי לייצר לגיטימציה ציבורית ולבסס היררכיות חברתיות. במקרים רבים, הענקת הפרסים נתפסת כמעין "חגיגה עצמית" שבה האליטה מתגמלת את חבריה על עמידתם בסטנדרטים שהיא עצמה מכתיבה. התוצאה הבלתי נמנעת היא אבדן לגיטימציה וירידת ערכם של הפרסים.

פנחס יחזקאלי: יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה באתר 'ייצור ידע'

יוהרה / יהירות מתארת תחושת עליונות והפגנת גאווה מופרזת, הנובעת מתוך אמונה שהאדם טוב או חשוב מאחרים. מדובר בתופעה שגורה וכמעט בלתי נמנעת בקרב אליטות שולטות, והיא הולכת ומחריפה ככל שהן שוקעות בסטגנציה ובפער רלוונטיות כרוני. לכן, ככל שתגבר היוהרה, יתרחב הניתוק מהמציאות בהתאמה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יוהרת אליטת ההון הישראלית ומחיריה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

פנחס יחזקאלי: האם הברית, בין הקווירים לאיסלאם הקיצוני תהפוך לבומרנג?

הברית בין הקבוצות הקוויריות לאסלאם הפוליטי נראתה על פניה כמנוע חזק לערעור יסודות המערב, אולם בפועל, היא יצרה תוצאות בלתי צפויות של 'אפקט בומרנג' עבור המאבק הפלסטיני, וגם עבור עניינם של הקווירים. במקום לקדם את תמיכתם בציבור הרחב, היא הציבה אותם בתוך מסגרת פוליטית שנויה במחלוקת, הרחיקה תומכים פוטנציאליים, והגבירה את הפוליטיזציה סביב הנושא.

פנחס יחזקאלי: זחיחות אליטיסטית ומחירה. אליטת ההון הישראלית כמקרה בוחן

זחיחות מתארת לרוב תחושת ביטחון עצמי מופרז או שאננות, הנובעת מתוך תחושה של שליטה במצב, או של אמונה שדברים תמיד יסתדרו כי המצב בטוח ובלתי ניתן לערעור. זחיחות יכולה להיות גם תכונה חיובית, אם היא מאוזנת עם זהירות וריאליזם. אבל, היא יכולה גם להיות מסוכנת, שכן היא יכולה לגרום לאנשים לקחת סיכונים מיותרים ולהתעלם מאזהרות. המילה נושאת הקשרים של קלות דעת, ביטחון עצמי מופרז או חוסר תשומת לב לסכנות ולמציאות המשתנה. תחשבו על אליטת ההון הישראלית...

פנחס יחזקאלי: הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית, מקורותיו של ה- WOKE

הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית - הקרובות מאוד לתנועת ה- WOKE - אחראיות למצבה הנוכחי העצוב של האקדמיה במערב. מטרתן לבחון ולערער על המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים הקיימים, תוך הדגשת יחסי הכוח והדיכוי המעצבים את המציאות החברתית. אבל, האם זו באמת אקדמיה, או אונס האקדמיה להשגת מטרות חברתיות פוליטיות? הכל בעיני המתבונן.

פנחס יחזקאלי: גילויי תרבות ההשתקה והביטול של המחאה בישראל, אוסף ראשון

הדף הזה מביא מבט על תופעת ה'השתקה' / ה'ביטול' (Cancel) של המחאה בישראל, שנועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'. אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!

אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.