על מנהיגי העולם החופשי, כל עוד הם חפשים להחליט, לפעול ללא שהיות בכל הכוח והעוצמה שבידיהם כדי להגן על העולם האנושי. עליהם לצאת מהבועות שאליהן נכנסו ולהבין כי "זכויות האדם" על מגילותיהן, אמנותיהן, הצהרותיהן ופסיקותיהן נועדו לשמש את אלה שמכבדים אותן. הן לא נועדו להיות נשק להשמדה עצמית. מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת "מראה", 19.9.2014. מסתבר, שהוא עדיין רלבנטי כאילו נכתב היום!
קל לבטל את מה שמכונה אסטרטגיית הבידול של בנימין נתניהו, בין עזה ליהודה ושומרון. אבל האסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" - הרואה ברשות הפלסטינית אויב מסוכן בהקרבה לקיומה ישראל הן בגלל הלגיטימציה הבינלאומית שלה, והן בגלל החשש שגוש כפר סבא נתניה יהפוך ל'עוטף עזה' - רחוקה מלהיות מופרכת. רק שכל קונספציה טובה לשעתה. אסטרטג טוב בוחן יום־יום אם האסטרטגיה שלו עדיין בתוקף, ונתניהו משך ומשך את מדיניות הבידול, עד שהיא התפוצצה לו בפרצוף.
איך מיישבים את הדיסוננס הקוגניטיבי שנוצר אחרי שקרסה הפנטזיה של עזה כסינגפור, ושהאויב העזתי הוא בדיוק כמונו? יוצרים פנטזיה חדשה, לפיה הפלסטינים בעזה שונים מאחיהם ביו"ש. בניגוד לצמאי הדם בדרום, הפלסטינים בגבולנו המזרחי הם "מתורבתים" הרבה יותר ו"ברי שיח".
ישראל מרבה לאמץ את מדיניות ההכלה. רק שבתרבות המזרח התיכון, דחיית תגובה בזמן-אמת מתפרשת לעיתים קרובות ע"י הצד השני כחולשה אמיתית, המזמינה העצמת האלימות עד כדי מלחמה גלויה. הנזק לטווח ארוך הוא פגיעה מהותית בכושר ההרתעה שהוא המרכיב המרכזי בתפיסת הביטחון הישראלית.
כאשר קו הגנה קורס, ונדרש מאמץ מהיר לעצירת חדירת האויב ולקווי הגנה בקו שני, אין תחליף לטנקים. הם המרכיב היחידי שמציע בשדה הקרב כוח נייד, ממוגן, בעל עוצמת אש ויכולת תצפית - מענה מהיר למצבי הקרב המשתנים. כך, באותם יומיים של משבר מערכתי בלחימה לביסוס מחודש של קו ההגנה קנו את עולמם מחדש הטנק ומסוק הקרב.
לסופר חתן פרס נובל מריו ורגס יוסה שלום, בהרצאתך השחלת את המשפט על "התמיכה האמריקאית בפלישה הישראלית לעזה, ובטבח האכזרי שהתבצע שם באזרחים"... חשתי כמי שחטף סטירה. אף אחד באולם לא מחה, וכך להסכמה הגורפת של קהל שבוי לניסוחים בדבר חשיבות הליברליות, הצטרפה הצהרתך ההזויה כנגד ישראל כאילו היא אמת שאין להפריכה, הצהרה שמקופלת בה הזהרה לכל מי שתומך בישראל.
ניטרליות הפוליטית של המינהל הציבורי היא מיתוס. הן לפקידים והן לפוליטיקאים נוח לשמר אותו, והוא ממשיך להתקיים, מאחר שלכאורה, הוא פותר סתירה... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות יחס הגומלין שבין עובדי ציבור לנבחריו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הציוץ המיותר של ראש הממשלה בהטלת אחריות על ראשי אמ"ן ושב"כ שלא סיפקו לו התרעה למלחמה שפרצה, מחייב הערה במבט עקרוני והיסטורי. בין הנהגת מדינה לבין הנהגת הצבא, מתקיים מתח מובנה מוכר ומתמיד. זה כמעט מצב טבעי, שהוכר כבר בתולדות המלחמות בעולם העתיק...
