אחת התמורות המרתקות בתנועת המחאה בישראל, הוא המעבר מדפוס המחאה המקובל, אותו מובילים צעירים בשוליים, לדומיננטיות רדיקלית גוברת של בני הגיל השלישי. בשנה האחרונה נרשמה אף עלייה בדיווחים על קשישים שנעצרו בחשד לתכנון פיגועים, או אף ניסיון להתנקש בראש הממשלה. מה משמעות הדבר? האם זוהי תופעה חריגה ומבודדת, או סימפטום של שינוי חברתי עמוק?
'חרדת ההתחלפות' או 'חרדת ההדחקה' של אליטות (Anxiety of Displacement; replacement anxiety) היא תופעה סוציו-פוליטית שבה אליטות קיימות - או קבוצות הרואות עצמן כאליטה לגיטימית - מפתחות חרדה עמוקה מפני אבדן מעמדן, כוחן והשפעתן התרבותית לטובת קבוצות אחרות. חרדה זו היא דלק רב-עוצמה ליציאה למאבק, על מנת להגן על "הסדר הישן" ולהשיב את ההגמוניה האבודה לידי האליטה המאוימת. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרדת ההתחלפות והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אי אפשר לטייח את הניקאב כ"תרבות" ו/או כ'בחירה'. זוהי המצאה פטריארכלית, הנאכפת על ידי הפחדה ואלימות, שמצמצמת נשים לרוחות רפאים מהלכות. חברה שמסתירה את פני נשותיה אינה מגנה עליהן, היא משתיקה אותן. נשים ראויות להיראות, להישמע ולהיות מטופלות כשוות. עד אז, הניקאב יישאר לא סימן של צניעות, אלא של שנאת נשים, ויש לאסור אותו במדינות המערב.
תקציר: מלחמה גם כשהיא מוצלחת, כרוכה תמיד בסיכונים למצב הביטחון הלאומי. מדינה יכולה למשל להשיג ניצחון צבאי מובהק אך להתדרדר למשבר כלכלי קשה, או להיקלע לבידוד מדיני מאיים. בשעת מלחמה, בוודאי במלחמה מתמשכת, המשוואה הכוללת של מצב הביטחון הלאומי של המדינה, מיטלטלת מידי יום, ומחייבת בחינה ומעקב. אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות…
ספרות המחקר על תנועות מחאה מלמדת כי מחאות ארוכות מאבדות בהכרח את הליבה הרחבה שלהן, ונשארות בידיה של קבוצת פעילים קיצוניים ונחושים. מצב זה מוביל פעמים רבות לדעיכה, לקיטוב ציבורי ואף לאבדן לגיטימציה. זו בדיוק תמונת המצב של המחאה בישראל. קברניטיה מבינים שהמשחק אבוד, אבל הם ישחקו עד הדקה ה- 90 בתקווה להצליח, ולו מהסיבות הלא נכונות.
המפגש האקראי של אזרח ישראלי עם הטרור מעמיס על כל אחד ואחד את התודעה שאין במדינת ישראל מקום מוגן הרמטית. התודעה הזו רובצת במינון גבוה על תושבי הספר, אבל היא משותפת לכולם אין ממנה מפלט. ברגע האיום בו נפגש האזרח עם הטרור, הוא יכול להימצא לבדו, ברגע הזה לא עוזרת לו הידיעה שיש צה"ל ויש מערכות ביטחון שמיד יגיעו. הכול תלוי באותו רגע בתגובה נכונה של חלקיק השנייה.
חטיפת סמלים (באנגלית: Culture Jamming או Subvertising) היא טקטיקה של אקטיביזם חברתי ופוליטי, שבה לוקחים סמל מוכר - כמו לוגו של מותג, פרסומת, או יצירת אמנות - ומשנים אותו, באופן שמבקר את המסר המקורי או חושף אמת נסתרת לגביו. 'חוטפי הסמלים' הופכים את כלי השיווק והתעמולה של התאגידים או הממסד כנגד עצמם, ומעוררים דיון ציבורי בנושאים כמו צרכנות יתר, פוליטיקה או אי-צדק חברתי.
פסק הדין שניתן ב- 7 בספטמבר 2025, בעניין המזון שמקבלים האסירים הביטחוניים - מינורי לחלוטין. אז מדוע המהומה? כי בית משפט נמצא במשבר לגיטימציה חמור, ומי שמכניס את ראשו ללא הרף לביצה הפוליטית, מאבד את היכולת שלו לפסוק גם במקרים הפשוטים והאלמנטריים ביותר.
תהליכים דמוגרפיים ותרבותיים עמוקים משנים את פניה של הממלכה המאוחדת, ודומה שהשלטון הקיים השלים עם האיסלמיזציה המואצת ומבקש ליצור תהליך מעבר שקט ומהיר למדינה איסלאמית . סוציולוגיה משמעה תיעוד, והרשת גדושה בחומרים על האיסלאמיזציה של בריטניה. זהו אוסף שני של ממים אינטרנטיים בסוגיה זו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם.
700 ימים. זה הזמן שבו בני ערובה ישראלים נרקבים, עד לכתיבת מילים אלה, במנהרות חמאס, והצלב האדום לא עשה דבר. אפילו לא ביקור אחד. אפילו לא בדיקה אחת. אפילו לא טיפה של אנושיות. שוב ההיסטוריה חוזרת, ו- 700 הימים הנוראים הללו הוכיחו של מדובר בניטרליות, אלא בשותפות. וההיסטוריה תזכור.
