תקציר: השימוש במילים "איסלאמופוביה" ו"גזענות" הפך לכלי רב עוצמה להשתקת ביקורת לגיטימית, לחניקת דיון פתוח ולעיוות המציאות, המנטרל את יכולתו של המערב לעצור את תהליך הפיכתה של אירופה למדינת שריעה מוסלמית. הכותרת: "איסלאמופוביה וגזענות: המילים ששיתקו את המערב" מציעה אבחנה נוקבת על שיתוק אינטלקטואלי וחברתי. השימוש המתרחב והמניפולטיבי במונחים אלו, לא נועד להוקיע דעות קדומות…
קשה שלא להבחין בכמות העצומה של תביעות לשון הרע (תביעות הדיבה) המוגשות ע"י אנשי המחאה, כאסטרטגיה מכוונת ומתוכננת (תביעות השתקה), כנגד גורמי ימין. אבל, האם הן אפקטיביות? אטען כי ברמת המאקרו בטווח הארוך, זוהי 'תסמונת בלעם': הניסיון להרע הופך לברכה.
היום – כשמלחמתה של אליטת ההון בציונות הדתית כבר חשופה לעין כל, והציפייה לסיפוח ביו"ש בעיצומה – הגיע הרגע לראות את מה שראה האלוף גרשון הכהן לבדו ערב ההתנתקות. הגיעה העת להחליף מעט מן הערכים בעורמה ובתחבולה, והגיעה העת לבקש סליחה מהאיש, שאפשר להתיישבות לעמוד בגאון בקרב הזה שטרם הוכרע, ושידע כמו בשחמט, שלעתים אין מנוס מלהקריב צריח, כדי לשמור על המלכה ולהמתין למהפך שיבוא.
הברית הבלתי קדושה בין תנועת ה-Woke במדינות המערב, כולל בישראל, לבין האסלאם הקיצוני היא מהלך פרדוקסלי שנראה במבט ראשון כסתירה גמורה, אך נובע מהשנאה למערב הקלאסי ולערכיו המסורתייםוהחבירה יחד במטרה להורסו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' על הברית הזו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:
הוועדה לפיקוח של הקונגרס האמריקאי פרסמה ממצאים ראשוניים המעידים כי כספי משלם המסים בארצות הברית, באמצעות USAID, משרד החוץ וגופים פדרליים נוספים, שימשו במישרין ובעקיפין למימון ארגונים הפועלים נגד ממשלת ישראל הנבחרת, ולתמיכה בקבוצות טרור. זוהי רעידת אדמה של ממש, וזו רק ההתחלה. כל מי שמנסה לגמד את ממצאי הדו"ח, פשוט אינו מבין את גודל הפרשה ואת השלכותיה.
אסטרטגיית התשה היא גישה צבאית או פוליטית שנוקט צד במלחמה, שמטרתה לשחוק בהדרגה את כוחו, משאביו, רוח הלחימה ו/או נחישותו של היריב, במקום להביסו בהכרעה צבאית מהירה וברורה. היא מבוססת על התמשכות הלחימה, צמצום יכולת ההתגוננות והתגובה של האויב לאורך זמן, ויצירת לחץ פסיכולוגי וציבורי בצידו השני של המתרס. מנצח זה שהצליח להתיש את אויבו יותר. חלק ממלחמות ישראל מתאימות לתיאור הזה, כולל 'מלחמת שומר חומות'... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' בהקשר זה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
תקציר: הקמת גופים ייעודיים ל"איפכא מסתברא" (חשיבה הפוכה או ביקורתית) הוא תמיד "עלה תאנה": מנגנון שנועד להטעות את הציבור ולשדר תמונה של פתיחות וביקורתיות, כאשר בפועל, הוא נועד להסתיר את חוסר היכולת או הרצון להתמודד עם בעיות אקוטיות מהשורש, או כדי להטעות גורם חיצוני לגבי אפקטיביות העבודה שגופים אלה מבצעים. גם אם יוקם גוף כזה…
יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו...
ערי הווק הדמוקרטיות הולכות ונחרבות בידי ראשי הערים הרדיקליים שלהן: רמת הניהול שלהן מידרדרת, הן מוצפות מהגרים, הביטחון הציבורי מתפורר, הכלכלה נהרסת, העומס על השירותים העירוניים בלתי נסבל, ומי שיכול בורח מהם. לא צריך להתפלא. אין בכך פלא. אחת המטרות העיקריות שאימץ ה- WOKE מהבולשביקים היא החרבת הולם הישן, בדרך לחברה אוטופית: "עולם ישן עדי יסוד נחריבה"...
