בניהול מדינת ישראל את מאמצי השיבה והשיקום לאזורים שננטשו במלחמה בצפון ובדרום, ראוי לתאם ציפיות. לא כולם ישובו, ולא בכך תבחן ההצלחה. בנסיבות המיוחדות שנוצרו, המשימה הלאומית המוטלת על רשויות המדינה צריכה להתמקד ביצירתה של תנופת התיישבות מחודשת למאות אלפי צעירים.
בסוף מרץ 2025 נעצר סא"ל במיל' אייל נוה, ממייסדי "אחים לנשק", בגין חשד למעשה מגונה במהלך הפגנה, כמו גם אחזקת נשק ותחמושת רבה בביתו. רבים בימין הביעו תמיהה שלמרות העובדות, איש בשמאל לא גינה את מעשיו. אבל מי שמכיר את אופן פעולתם של מערכות מורכבות לא צריך להיות מופתע. אנחנו כבר יודעים כי מערכות מורכבות אנושיות מתנהגות לעתים קרובות באופן דומה למערכות בטבע. עדר חיות בר המריח סכנה, מצופף שורות. כך מתנהגות גם קבוצות אנושיות, החשות סכנה למעמדן ו/או לקיומן.
"... אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס"... היה זה נתן אלתרמן - מהמשוררים החשובים והמשפיעים ביותר בשירה העברית המודרנית - שסימן לנו ברגעי התבוסה והשבר של ה- 7/10, את המעבר המתחייב מתבוסה להתאוששות ולתקומה מחודשת... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות נתן אלתרמן ותרומתו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
להקות הארבה ותנועות מחאה גם יחד, מונעות על ידי תנאים סביבתיים ותהליכים של הדבקה חברתית. הארבה נוצר בתגובה ללחצים חיצוניים וממשיך לנדוד עד שהמשאבים נגמרים או התנאים משתנים. כך גם מחאות, שקמות מתוך מצוקה משותפת, צוברות תנופה, ולבסוף נחלשות כאשר הכוחות שתומכים בהן נשחקים. ההבנה של הדינמיקות הללו יכולה לסייע בניתוח ובהתמודדות עם מחאות חברתיות – בין אם במטרה לקדמן או לנהל את השלכותיהן על החברה.
"פטוגן רעיוני" (Idea Pathogen), הוא כלי לצריבת תודעה של ההמון וליצירת פסיכוזת המונים, שממחדירה בהם אימה ופחד וגורמת להם להצטופף ולצאת לרחובות. אבל, מה קורה כאשר ה'מדביקים' - אלו שאמורים להפיץ את ה'פטוגן הרעיוני' - נדבקים בו בעצמם, והופכים חלק מההמון המבועת?
מהות הדמוקרטיה נעוצה בעובדה שהחוק אינו מוגדר באופן סופי, שהחוק נבחן מחדש שוב ושוב. במאמר "ונחתום בטבעת המלך ואין להשיב", מאת אור בסוק, הוא מציג באופן שובה לב, השוואה בין חוקי פרס ה"נצחיים" והכושלים בתקופת אחשוורוש, כפי שעולה ממגילת אסתר, לבין תפיסת בית המשפט העליון "שלחוקתה המתהווה של מדינת ישראל, כלומר לחוקי היסוד, יש גלעין נצחי בלתי-ניתן לשינוי"...
ב 25 במרץ 2003 הוכרז לראשונה יום החפות - Day of Innocence, באוניברסיטת טקסס בארה"ב, ומאז מקובל לקיים מדי שנה ביום זה ראלי תמיכה בביטול עונש המוות, בהשתתפות אנשים שזוכו, ומשפטנים בכירים. מאז 2004 התנועה להפחתת מעמד ההודאה נוהגת לציין את יום החפות בישראל במהלך השבוע שבו חל יום החפות בארה"ב.
יש ביניכם שיקדשו את רונן בר כ'שומר סף'. אחרים בזים לו וסבורים שעליו להישפט. אבל אלה גם אלה יכירו בתכונה אחת באופיו, שלא ניתן להתעלם ממנה: הוא שוויצר גאוותן ומלא בעצמו. עכשיו תחשבו על ראש אמ"ן בעת טבח ה- 7/10, אהרן חליבה, וגם על ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, האלוף אליהו (אלי) זעירא. מסתבר שלמרות שהצניעות היא הכלי החשוב ביותר של איש המודיעין, הטיפוסים הללו, המלאים בעצמם, נמשכים כמו פרפרים לאש לראשות ארגונים מודיעיניים...
המושג "משטר היברידי" התפתח באקדמיה במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת וראשית שנות ה-2000, ומתאר מדינות דמוקרטיות, המפתחות סממנים דיקטטוריים (נשמע לכם מוכר?). כיוון שאנחנו כבר מזמן רחוקים מלהיות תמימים, ויודעים כי המחלקות הללו כבר נכבשו ע"י תנועת הווק (WOKE) הפרוגרסיבית, ברור לנו שהמושג אמור לשרת את הווק, כולל הישראלי. עתה, נשאר רק לבחון כיצד.
תחקירי 'חרבות ברזל' הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".