"חלון לים התיכון" ליעקב גלעד, הוא שיר נוגע ללב המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין הכאב לתקווה. הוא מבטא את המורכבות של תקווה להתחלה חדשה לאחר טראומה, למרות הפצעים שעדיין פתוחים מהעבר, את התקווה והכמיהה לאהבה ולמשפחה, ואת ההתמודדות עם הזיכרונות. המוזיקה בסגנון יווני מובהק מחזקת את התחושות הללו ומוסיפה עומק רגשי ליצירה.
"לא אני הוא האיש" לאלכסנדר פן הוא שיר על אהבה, אך לא פחות מכך, על הכחשה עצמית, אשמה גברית, בדידות קיומית והשלמה עם גורל. כל אלה הם תמצית חייו ונפשו של אלכסנדר פן – משורר שלא הצליח להשתייך, שלא ידע להחזיק באהבה, אך גם לא ויתר עליה. דמותו של פן עולה מן השיר כדמות טרגית ורומנטית, כמי שאהב אך הרס, נכסף אך התרחק, כתב אך נותר מחוץ לסיפור. כך הפכה שירתו – ושיר זה במיוחד – לדיוקן נוקב של גבריות פצועה ומודעת לעצמה.
פתאום מבינים במחאה שמי שהכשיר שימוש בשב"כ למטרות פוליטיות, עלול לגלות בערבו של יום שהשב"כ 'יהפוך את קניו' לעברם. אז, למה הם לא מנצלים את כוחם להגיע להסכמות עם הימין? זו שנאת נתניהו, טמבל! מחאה שלמה משוכנעת שהוא הרוע בהתגלמותו, יותר מהחמאס. אז איך אפשר להגיע איתו עכשיו להסכמות?
מאמר זה חוזר לשאלה הוותיקה, שסברנו שכבר הוכרעה - האם ניתן להכריע מלחמה מהאוויר בלבד, או שעוצמה אווירית – מרשימה ככל שתהיה – איננה תחליף ל'מגפיים על הקרקע'? מקרה הבוחן שלנו הוא מערכת ההפצצות האוויריות המאסיבית של ממשל טראמפ נגד החות'ים.
מי שמרגיש שאנחנו חיים בתקופה של משבר – שהמציאות שידענו מתפרקת, שהלכה המדינה, שהעתיד מאיים, ושהגעגועים לעבר "נכון" מעיקים ומכבידים על היומיום – אתם לא לבד. אבדן הדרך הוא חלק ממי שאנחנו. אנחנו נוטים לחשוב כי מה שהיה בעבר, נראה טוב יותר מכל מה שעשוי עוד לבוא. האומנם? בקונטקסט הזה ראוי לקרוא את "היו לילות" של יעקב אורלנד.
'שני הצדדים עכשיו' - שיר נצח של ג'וני מיטשל - מספר על המורכבות ואי הוודאות שהם נחלתו של 'היוצא מהארון'. החוויות משנות את התפיסה, אך אינן מעניקות תשובות חד-משמעיות. השיר מהדהד חוויות להט”ביות, במיוחד במישור הרגשי של שינוי תפיסות, תחושת בדידות וניכור, והכרה בכך שהחיים מורכבים יותר מכפי שהם נראים מלכתחילה.
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר, במסגרת הציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת". ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ברכת הכהנים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
"אדם מוזר הוא האויב שלך" - כתב ושר שלום חנוך - "בדיוק כמוך"... למרבה ההפתעה, גם אחרי ה- 7/10, גם אחרי שנשמעו דברי המזרחנים - על שנאת היהודים חסרת הפשרות הטבועה בקוראן ובחדית', ועל תרבות המזרח ומאפייניה - רבים כל כך עדיין מאמינים במשפט האווילי הזה, שהוא העוגן היחידי בעיניהם, לתקווה של חיים 'נורמאליים' במזרח התיכון. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר זה. אתם מוזמנים לתרום עוד.
פסקול הסרט "סיפורה של או" הוא לא רק ליווי מוזיקלי לסרט, אלא יצירה מוזיקלית העומדת בפני עצמה. בעזרת שילוב של מלודיות עדינות, אווירה מסתורית ועיבוד מוזיקלי חדשני לתקופתו, הצליח פייר באשלה ליצור יצירה שמעוררת את הדמיון והחושים. גם היום, כמעט חמישים שנה לאחר יציאת הסרט, הפסקול נותר רלוונטי ומהווה דוגמה מושלמת למוזיקה קולנועית שמצליחה להעצים את החוויה הרגשית של הצופה.
בערב פסח תשפ"ה 2025, נרשמה סצנה יוצאת דופן בלב הממסד הביטחוני של מדינת ישראל: פעילי מחאה השליכו פיתות אל תוך בסיס הקריה בתל אביב. פעולה זו, שנראית במבט ראשון כמעשה קונדס או פרובוקציה זולה, נושאת מטען סימבולי עמוק. יש להבין אותה כחלק מטקטיקה פוליטית מוכרת המכונה שיבוש טקסים, שמטרתה לערער על סדרים תרבותיים מקובלים, לחשוף יחסי כוח, ולייצר דיון ציבורי דרך הפרת הנורמה.
