הדיכוטומיה בין פושעים ללוחמי חופש מיטשטשת בתקופות של משבר לאומי ו/או דתי, ופורעי חוק הופכים ל'לוחמי חירות'. ויש גם את התופעה ההפוכה: ניסיונות של השלטון 'להלבין' טרוריסטים ולהציגו כפושעים סתם... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עבריינים, טרוריסטים ולוחמי חירות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
האם הפוליטיזציה מחלחלת מבית המשפט העליון למטה? ברור! כל תלמיד בשנה א' בניהול יספר לכם שזו משמעותה של היררכיה. המנגנון של העברת רעיונות ותפיסות בדרגים השונים של מערכת המשפט אינו שונה מכל ארגון היררכי אחר. פרשת אוריך כמקרה בוחן.
לא צריך עוד להכביר מילים על השחתה המוחלטת שעברה על הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות. המצב אמנם איננו 'ווקי' כמו בארצות הברית, אבל הוא בוודאי היוריסטוקרטי הרבה יותר.
משהו רע קורה לבית המשפט העליון בישראל, דווקא כשהגיע לשיא כוחו הפוליטי: רמת שופטיו ופסקי הדין שהם מייצרים ירדה פלאות, רמת הדיונים ירודה, זהותם הפוליטית של שופטיו הדומיננטיים רחוקה מלייצג את הרוב הציוני הלאומי בישראל, והם מתבוססים עד צווארם בביצה הפוליטית. כל מומחה ארגוני יודע שסטגנציה וקיפאון ארגוני מסתיר בתוכו סדקים הולכים ומתרחבים, שסופם הבלתי נמנע, קריסה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
ב- 8 במאי 2025, נחשפו הקלטות של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, משוחח עם תלמידי תיכון בשיחה סגורה. במענה לשאלה טובה של תלמיד, שלחץ את עמית ושאל אותו מי קבע שההחלטות של עמית בעצמן אינן פוליטיות, עמית השיב שהוא כמו "שופט במשחק כדורגל". כלומר, שהוא ניטרלי שפוסק רק על פי כללי המשחק ולא מכניס ערכים או פוליטיקה לפסיקה שלו. האמנם כך הוא פועל?
אוריינות פוליטית (Political Literacy) מוגדרת כיכולת להבין ולהעריך את המבנים, התהליכים והשחקנים הפוליטיים במערכת החברתית והמדינית. כשהשיח הציבורי מתאפיין בהתחזקות נרטיבים תרבותיים ופוליטיים על חשבון עובדות מבוססות ומידע אמין, מיתדרדרת האוריינות הפוליטית של הציבור. מאמר זה יבחן את התופעה מנקודת מבט סוציולוגית, תוך ניתוח מושגי ה'ווק' (Woke), תרבות הביטול (Cancel Culture) והשפעתם על תפיסת האמת בעידן של פוסט-אמת.
הנחיית הרמטכ"ל, להרחיב מיידית את הוצאת צווי הגיוס לחרדים, מבטאת קריאה להנהגה הלאומית ולחברה הישראלית להכרה בהכרח להגדלת הצבא, מתוך הרחבה משמעותית של מרחב הגיוס בכלל הקבוצות בחברה הישראלית.
אם לא היה עצוב, ניתן היה להציג את קמפיין הסרבנות החדש של המחאה כפרדוקס מצחיק: מאז ה- 7/0 היא עסוקה בהכחשת הסרבנות - שפרקה את צה"ל והייתה אחת הסיבות המידיות לטבח ה- 7/10 - ופתאום עוד קמפיין סרבנות. מדוע, ולמה דווקא עכשיו?
צבי מסיני הוא מדען מחשבים ויזם ישראלי. מחלוצי תעשיית התוכנה הישראלית, וממייסדי חברת סאפיינס אינטרנשיונל קורפוריישן. מתחילת המאה ה-21 הוא משקיע את מרבית זמנו במחקר ותיעוד השורשים העבריים, שלדעתו משותפים ליהודים ולפלסטינים (כולל ערביי ישראל, הבדואים בישראל וחלק מערביי עבר הירדן). המאמר מביא את עיקרי התאוריה שלו ומשמעויותיה.
