מתקפת הרחפנים האוקראינית נגד מטרות אסטרטגיות בעומק רוסיה, תילמד לדורות כציון דרך בהיסטוריה הצבאית. בהתקפת פתע על שדה תעופה בו חנו מפציצים אסטרטגיים ובהתקפה על נמל בו עוגנות צוללות גרעיניות, השיגו האוקראינים תוצאה משמעותית באמצעי לחימה יצירתיים אך זולים ופשוטים. דווקא הצבאות האסייתיים בהם סין, רוסיה וצפון קוריאה, מתאימים יותר ובשלים יותר מבחינה תרבותית להסתגלות ולמיצוי ההשתנות הנדרשת בשדה הקרב המשתנה.
הפרהוד - הטבח ביהודי עיראק ביוני 1941 - לא היה מקרה מבודד, אלא חלק מתהליך אזורי של דה-לגיטימציה והדרה של מיעוטים יהודים, שהועצם עקב הקונפליקט הערבי-ישראלי. הוא הפך אירוע מייסד של קץ התקופה היהודית במזרח התיכון הערבי: לסמל פסיכולוגי של שבירת האמון ב"דו-קיום. בנוסף, הוא נתפס - בקרב קהילות יהודיות אחרות במזרח התיכון - כאזהרה מוקדמת, למה שעתיד להתרחש גם אצלן, תוך שנים ספורות, בלוב, בתימן, במצרים ובלבנון. לכן, הוא האיץ תהליכים של הגירה באותן מדינות.
השיח האינטלקטואלי הימני בישראל פורח, והשמאלי דועך. בעוד השמאל ממשיך לאחוז במוסדות האקדמיים ובגילדות המקצועיות שמתנוונים והולכים, מתהווה מערך אינטלקטואלי עצמאי ימני, המאתגר את הנרטיבים המסורתיים. מגמה זו משנה את השיח הפוליטי-תרבותי בישראל ומבשרת את התבססותה של הגמוניה ישראלית חדשה, שקרובה להגיע לעמדות כוח והשפעה.
אם רוצים להיפרע מהחות'ים, לא צריך להיות אסטרטג דגול כדי להבין, שהדרך האפקטיבית ביותר להכאיב להם היא השמדת שדות הגת שלהם. רק ש... היועמ"שית מן הסתם לא תרשה. למה?
אינני יודע אם הייתה או לא הייתה בגידה בשבעה באוקטובר. אבל, נוכח החשיפות הרבות על שיתוף הפעולה בין הפרקליטות לשב"כ, ונוכח הפעולה המתואמת של "הדיפ סטייט" לשמירת שליטתו, אין זה מופרך לחשוד שגם טיוח חקירות רגישות נעשה כחלק משימור הכוח. כבר ראינו מעצר של אנשי מודיעין שהדליפו מידע שלא תאם את עמדת ראש השב"כ, וראינו ראש שב"כ שפועל כאילו הוא מעל לנבחרי הציבור, משרת אינטרסים של ה'דיפ סטייט'. אז למה שלא נחשוד?
קיטוב חברתי (polarization) מוגדר כ"התבצרות של עמדות בקרב קבוצות באוכלוסייה, תוך כדי התרחקות מהמרכז הפוליטי והרגשי, והעמקה של תפיסות עולם מנוגדות". קיטוב עמוק קיטוב עמוק מערער מוסדות דמוקרטיים, כיוון שהוא שוחק נורמות התנהגות, יוצר דמוניזציה ודה־לגיטימציה של היריב, ומוביל לאלימות פוליטית.
תופעת הקיטוב (polarization) הפכה לאחד ממושגי המפתח להבנת ההתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והתרבותיות של המאה ה־21. מושג זה מתאר מצב שבו החברה נחלקת לשתי קבוצות או יותר, שלהן עמדות, זהויות ונרטיבים כמעט בלתי ניתנים לגישור. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קיטוב והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בתחבולה תרבותית, חיברו חז"ל את ציון מתן תורה בלב חג השבועות, והם גם אלה שבחרו לשלב באותו היום את הקריאה במגילת רות. היה להם כנראה ענין בחיבור בין מעמד הר סיני לבין סיפור כליונה של משפחת אלימלך, שבשעת מצוקה נטשה אדמת אבות...
משהו רע עובר על בית המשפט העליון של ישראל, מאז הכניס ביודעין את מלוא גופו לביצת הפוליטיקה הדלוחה של ישראל. הוא ירד ממעמדו, ואיבד את האמון ואת הלגיטימציה לפעולותיו בקרב חצי מהעם. בדף זה אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על בית המשפט הזה, שאיבד את עמו והלך לחפש עם אחר, פלסטיני. אתם מוזמנים להוסיף עוד. קריאה מועילה.
תאוריית "קביעת סדר היום" (Agenda Setting Theory) גורסת כי פוליטיקאים חכמים אינם מחכים שהתקשורת תגדיר את המסגרת, אלא פועלים לייצר בעצמם את הסיפור, הכותרת והמסגור. בעבר, שליטתו של בנימין נתניהו בסדר היום הייתה כמעט בלתי מעורערת, אבל המציאות השתנתה...
