אנו מכירים בעיקר את המושג השיעי 'תקייה' (تقيّة): יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. למרות שאין זו הדוקטרינה המרכזית שלהם, סונים קיצוניים וארגונים ג'יהאדיסטיים בהחלט משתמשים בפרקטיקות של "תקייה" (בדרך כלל בשמות אחרים) תוך הצדקת שקרים, הסוואה, התחזות והונאה כתחבולות מותרות במסגרת "מלחמה צודקת".
תקשורת אקטיביסטית אינה מבקשת לתווך את המציאות אלא לעצב אותה, תוך שהיא חוברת למסרים פוליטיים מערערים, ומסרבת להכיר בלגיטימיות של המנהיגות הנבחרת. במצבי קיצון – כמו בעת מלחמה – יוצא השבר הזה לאור במלוא עוצמתו, ומקריס את החוזה החברתי של התקשורת עם הציבור. אספנו עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על תקשורת אקטיביסטית ופוסט ג'ורנליזם. קריאה מועילה.
עצוב לראות את שב"כ היום. ארגון שאיבד את דרכו, את האמון בו ואת הלגיטימציה שלו, ששקע בפוליטיקה עד צוואר ושהפך את חצרותיו לקן של מרי נגד ממשלה נבחרת... סוציולוגיה משמעה איסוף תיעוד ובחינה של משמעויות ומסקנות, והמדיה מלאה בחומר. ליקטנו פה עבורכם אוסף שני של ממים אינטרנטיים על הסטגנציה הקשה שפשתה בשב"כ ועל השלכותיה. אתם מוזמנים להוסיף עוד.
ב-22 ביוני 1941, עם שחר, יצא לדרך מבצע ברברוסה – פלישתה של גרמניה הנאצית לברית המועצות, שסימנה את פתיחתה של החזית המזרחית העקובה מדם במלחמת העולם השנייה, ואת גורל הרייך השלישי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מבצע ברברוסה', על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
במבט אחראי הציג הרמטכ"ל ביום שישי כי המלחמה עלולה להיות ממושכת. בתנאים שנוצרו עד כה, ידה של ישראל על העליונה והמשך התקיפות באיראן מגדיל בכל יום את ההישגים המצטברים, אבל עדין אין בידיה של ישראל נתיב לסיום המלחמה.
האסטרטגיה האיראנית - לפני התקיפה האמריקנית וגם לאחריה - מבוססת על 'דוקטרינת העמידה האיתנה': להמשיך לתפקד במציאות קשה הסוגרת עליה; לשמור בכל מחיר, מבלי להיכנע, על קיומה ונוכחותה; להפגין - למרות החולשה - עוצמה מדומה; לא להשתנות, לא להיכנע ולמשוך זמן, בתקווה שיתרחש משהו שיגרום לשינוי המציאות. במקביל, לנסות להתאושש וגם, לנסות בדרך כלשהי לפרק את האויב.
אם מאיר יערי מנהיג מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, היה מתעורר לחיים, היה מן מסתם משפשף את עיניו בחוסר אמונה: תנועת הפועלים שעליה נלחם ובשמה הטיף, הפכה לתנועה אליטיסטית של אנשים עשירים, שרעיונותיה הופכים, מיום ליום, מטורללים, ונגועים ברצון להתאבדות קולקטיבית. השמאל העולמי עבר שינויים דרמטיים בעשורים האחרונים, וישראל היא אחד מראשי החץ של השינויים הללו...
השאלה "זה שמאל זה?" איננה רק סיסמה פולמוסית, אלא עדות למשבר עומק שמלווה את השמאל בעולם, וגם בישראל. אם בעבר זוהה השמאל עם מאבקי עובדים, שוויון כלכלי וסולידריות מעמדית, הרי שכיום הוא מזוהה בעיקר עם ה- WOKE. משמע: מאבקים זהותיים, תקינות פוליטית, שיח פרוגרסיבי אליטיסטי – וניתוק מהשיח העממי.
יש להעביר בדחיפות חוק שיפקיע מנשיא בית המשפט העליון את הסמכות הבלעדית לקביעת הרכבים. אין הצדקה לכך שאדם אחד יקבע לבדו את הרכב הדנים בשאלות המרכזיות והרות הגורל של מדינת ישראל. ההרכבים צריכים להיקבע בהגרלה. אני קורא גם לעמותות, שעוסקות בעניין, להגיש עתירה דחופה כנגד הנשיא עמית ולדרוש שקיפות בשיקולים בקביעת ההרכב. ברור שהעתירה תידחה, אבל צריך לחשוף את ההשחתה החמורה שמתרחשת לנגד עיננו בעיצומה של מלחמה היסטורית.
הבניה חברתית היא מונח בתחום התאוריה הסוציולוגית, שנטבע ע"י הסוציולוגים פיטר ברגר ותומאס לקמן. הוא מתאר את הסדר החברתי כתוצאה של תהליכים חברתיים, המעוצב על ידי אינטראקציה של חברים לתרבות או לחברה מסוימת. מה שאנו תופסים כ"אמיתי" אינו נובע, בהכרח, מעובדות אובייקטיביות, אלא מהסכמות חברתיות שנבנו במשך הזמן. המאמר מתמקד באהדה לספורט כהבניה חברתית.
