באופן מסורתי, התערבו נשיאי בית המשפט העליון ב'משחק ההרכבים' במשורה, כי שיבוץ השופטים קובע את פסק הדין, והמחיר מתבטא ברמת האמון בבית המשפט ובלגיטימציה שלו. היום הכל נעשה באובססיביות 'ומהמקפצה'. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שקיעתו של בית המשפט העליון והשלכותיה, על פי סדר הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
אחד הסמלים הבולטים לתהליך האיסלמיזציה של המערב, הוא הסבת כנסיות למסגדים – תופעה שחורגת מממד נדל"ני גרידא, ומעידה על חילופי זהויות דתיות-תרבותיות, על תהליך עומק של איסלאמיזציה אלימה, ועל מלחמת דת, ששואבת מתפיסות דתיות איסלאמיות מסורתיות כגון ג'יהאד ו-פתיחה (futuhat).
האג'נדה של בתי הספר בבריטניה נטועה בדמוגרפיה: הם יודעים שבריטניה משתנה במהירות, והופכת למוסלמית. טיולי בתי הספר למסגדים, עידוד לבישת החיג'אבים והשיעורים ה'ארוזים' בקפידה, כולם באים לוודא שילדים בריטים ישובצו ללא התנגדות במקום המיועד להם בעתיד הזה, שבו מנהגים איסלאמיים שולטים בחיים הציבוריים, שבו ביקורת נמחצת תחת הקריאות "גזענות" ו"איסלאמופוביה", ושבו החוק הבריטי 'מתכופף' כדי להתאים את עצמו לאידאולוגיה זרה.
תקציר: מה ניתן ללמוד מלקחי ביקורו של משה דיין בזירת הלחימה בווייטנאם? היהירות מול נחישות היריב, וחוסר האפשרות לעקור מלב התושבים את אמונתם, צריכים להיות נר לרגליהם של הדרג המדיני והצבאי כאחד, כאשר מדובר בסכסוך שיש לו הקשר לאידאולוגיות דתיות ומדיניות.
אי אפשר לעשות עסקה עם אידאולוגיה דתית-פוליטית, שאינה מתפשרת על פחות מכניעה מוחלטת. השמאל מאכיל מפלצת, שהוא אינו מבין, שהולכת ומתחזקת, ושאחרי שתסיים לקרוע לגזרים את הציוויליזציה המערבית, היא תטרוף גם אותו...
"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא צורה סמויה של אפליה תרבותית, שבה ציפיות מופחתות מאוכלוסיות מוחלשות מוצגות כהבנה, אך בפועל מנציחות חוסר שוויון, דיכוי והדרה. המאמר בוחן את מושג זה בהקשר ליחס המערב לרדיפות וטבח נוצרים במזרח התיכון, ומרחיב את הדיון גם לחינוך, צדק פלילי ואקטיביזם פוליטי במערב.
עבור מיליוני קופטים - הקהילה הנוצרית העתיקה ביותר במזרח התיכון - מצרים הפכה לבית קברות. ומה הלקח לגבינו? מיליון יהודים בישראל משוועים לשלום, במסגרת 'חזון שתי המדינות' ו'מדינת כל אזרחיה'. אם זה לא עבד לקופטים איך זה יעבוד עבורנו? ואם המערב הנוצרי לא חש לסייע להם, הוא יבוא לעזרתנו?
איך צה"ל שהשיג באיראן הישג כה מרשים בשנים עשר ימי לחימה, עדין לא הביא להכרעת חמאס? בעוד שבלבנון ובאיראן נופצה תפיסת המלחמה של האויב, והוא איבד רכיבים מערכתיים מרכזיים, הרי שלחמאס, למרות המכה הקשה שספג ואבדן כעשרים אלף מלוחמיו, לא קרס רעיון המלחמה. חמישים החטופים שנותרו בידיו, מעניקים לו עצמה אסטרטגית, באמצעותה הוא מאמין שיוכל להביא לסיום המלחמה בכפיית תנאיו.
יצחק עמית הוא היפר אקטיביסט, אבל המחנה שלו כולל רק עוד ארבעה חברים. אז מה הוא עושה? מהנדס הרכבים. במיוחד בתיקים הרגישים במיוחד. אולי בשל הביקורת ואולי גם מכיוון שסולברג התחיל להשמיע קולות עצמאיים, עמית החליט לקחת הימור ולבנות הרכב חדש, ואז זה התהפך עליו...