יעקב בן שמש: משכתבים את ההיסטוריה

סיפור הדחתו של יצחק זמיר מתפקיד היועמ"ש, היה במשך ארבעים שנה מיתוס מכונן ממש בהיסטוריה של מוסד היועץ המשפטי לממשלה. דוגמה ומופת ליועץ משפטי אמיץ שעמד על שלו - ושילם את המחיר. עתה, אחרי שנחשפו ניסיונות השכתוב של הפרשה, לא השכתובים של זמיר, לא ה"סדר" החדש בוויקיפדיה, ולא כל מהדהדי הגרסה המסולפת, יצליחו לשנות אותה. אבל הם כן ישנו, למרבה הצער, את האופן בו נזכור את השופט זמיר.

משה כהן אליה: והם עוד רוצים שנמנה את 'ועדת חיות'!

שופטי העליון אוהבים לקחת לעצמם כוח, אבל כאשר המדיניות שהם עצמם גיבשו (למשל: שפצור הוראות הפתיחה באש בפרימטר והחלשתן) קורסת, הם ממהרים לברוח מאחריות. ואחר כך, אותם גורמים רוצים שניתן לשופט עמית למנות משהי כמו אסתר חיות - שנושאת בעצמה באחריות לאסון של השבעה באוקטובר - לעמוד בראשות ועדת חקירה ממלכתית...

פנחס יחזקאלי: הכל על מלחמת הדת של המוסלמים, באתר ייצור ידע

עבור המוסלמים - והגיעה העת שנכיר בכך - מלחמתם בישראל ובמדינות המערב היא מלחמת דת שאין בה פשרה, ומטרתה להשליט את עליונות האיסלאם בעולם כולו. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על מלחמת הדת המוסלמית והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: נדרש מיקוד לממד הדתי ברעיון המלחמה של חמאס

למרות שאנו מכירים בממד הרוחני שמניע את האויבים, ברעיון המלחמה שלנו בחשיבה על הדרך לניצחון מול אויבים אלה אנחנו מתקשים לחבר יחד את הממד הפיזי של האויבים עם הממד הרוחני שלהם. בכל הקשור לפעולה בממד הפיזי, צה"ל מגלה יעילות. אבל מבט על שני הממדים יחד,  באופן בו הם מכוננים בימים אלה את רוח המלחמה של האויבים מסביב, יכול להסביר כיצד ומדוע עזה הייתה ונותרה הנקודה הארכימדית של המלחמה האזורית כולה.

איתי סליאר: "לא מכיר צבא שניצח גרילה". החיבור המביך של בורות מקצועית ו- 1000 שנות ניסיון

בתחילת אוגוסט 2025 יצאה המחאה בקמפיין, שבו 'תרמו' לנו בכירי מערכת הביטחון את עצותיהם, תחת הסיסמה: ״יש לנו יחד 1,000 שנות ניסיון״. ״לא מכיר צבא שניצח גרילה״, קבע אחד מהם... האמנם?

פנחס יחזקאלי: 'כיבוש' מהו? הגדרה, דוקטרינה ושינויים בתפיסה הצבאית המערבית

תקציר: המאמר בוחן את מושג ה"כיבוש" כיעד צבאי, כפי שהוגדר במסורת הקלאסית של קלאוזביץ – אחת משתי מטרות־העל של צבא, לצד השמדת צבא האויב. מושג זה השתנה בהשפעת הערכים הפרוגרסיביים וה־Woke על צבאות מערביים, ואיבד, זמנית, ממעמדו הלגיטימי במערב, אך מהותו הצבאית נותרה רלוונטית להכרעה במלחמה. ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור…

פנחס יחזקאלי: אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת

הישרדות / שרידות היא מטרת העל של מערכת מורכבת. התכונות העיקריות היוצרות אותה הן: יתירות, ריבוי קשרי גומלין ורשת מבוזרת, קיומו של מגוון, גמישות והסתגלות מהירה לשינויים בסביבה הארגונית, מערכות היזון חוזר טובות, יכולת התאוששות טובה, מבנה ארגוני בריא ומניעת גלישה לסטגנציה, ופיתוח יכולות של אנטי שבירות. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שרידות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

הכהן והאוזר: הזדמנות בלתי חוזרת בסוריה

ישראל חייבת לגבש היום אסטרטגיה כוללת בכל הקשור לנעשה בסוריה. יש לה שני אינטרסים מובהקים במרחב הסורי: הכרה סורית בריבונותה בגולן והבטחת ביטחונם ושלומם של המיעוטים ובראשם הדרוזים. אסור שישראל תאפשר יצירת תנאים לאיחודה מחדש של סוריה ללא הבטחת אינטרס כפול זה.

פנחס יחזקאלי: שרידות / הישרדות היא מטרת העל של מערכת מורכבת

שרידות היא המטרה המרכזית של מערכות מורכבות. היא מתאפשרת בזכות תכונות כמו הסתגלות, גיוון, יתירות, ומשוב. הבנת עקרונות אלו מאפשרת להתמודד עם אתגרים ולהבטיח את המשכיותן של מערכות בעולם משתנה. יחד עם זאת, בצד השרידות נמצא במעין שלימות ניגודית גם "יצר התאבדות" במערכות אלה, אם כתוצאה משיבוש או טעויות בתוך המערכת ואם כחלק מתהליך אבולוציוני רחב יותר.

פנחס יחזקאלי: מדוע מערכות מורכבות, לעתים, מתאבדות?

במאמר קודם הדגשתי כי שרידות היא המטרה המרכזית של רוב המערכות המורכבות. אבל, קיימות גם מערכות, שבהן קיימים מנגנונים שמובילים להשמדה עצמית. ונשאלת השאלה: מדוע מערכות מורכבות "מתאבדות"? כיצד ההתאבדות הזו אינה סותרת את מטרת העל, שהיא ההישרדות?