בהחלטה נדירה, מותח נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, ביקורת על התנהלותו של יצחק עמית, ששיבץ עצמו כראש ההרכב בעתירות לשכת עורכי הדין נגד החוק שמקצץ את סמכויותיה של הלשכה, ובה בעת נושא את נאום הפתיחה בכנס השנתי המרכזי של הלשכה באילת... שינוי שיטת בחירת נציב התלונות, ומינויו של קולה, מסתמן להיות אחד הדברים החשובים שהממשלה הזו הצליחה לעשות!
מומנטום (momentum) הוא מושג מפתח בהבנת תהליכים ובתכנון אסטרטגי, המתחבר ליכולת שלנו לנצל הצלחה. הוא גורם לנו להבין מדוע מקצועיות אינה חזית הכל; ומדוע במקרים רבים מידי, החובבים עולים על המקצוענים... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המומנטום והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
חופש הביטוי איננו רישיון להפקרות. מאז מחאת קפלן וכיום גם סביב החטופים, חסימות כבישים מתבצעות כעניין שבשגרה, בלי היתר ובלי שליטה. זו לא דמוקרטיה, זו הפקרות. מה שמתרחש בכבישי ישראל בשנים האחרונות, בחסות היועצת המשפטית לממשלה, חורג מזכות ההפגנה והופך לאנרכיה.
רשת GBN הבריטית הימנית - הידועה בתמיכתה הברורה בישראל - מובילה את אחוזי הצפייה בבריטניה. פוקס ניוז בארה"ב כבר מזמן מחצה עד היסוד את מתחרותיה. זה יהיה גם גורלה של תקשורת הליבה התבוסתנית בישראל!
פתיחה בחקירה היא השיטה. זה שמסתבר, שמדובר בעלילה, בשקר, ושמהפרשיה המופרכת הזו לא יצא כלום - כמו בפרשת הצוללות ובאחרות - זה כבר לא משנה. העיקר שתושג מטרת 'הדיפ סטייט'.
המאפיה תמיד פועלת באותה שיטה: שומרים את האנשים למטה, כנועים, מפוחדים, שלא יעזו לאתגר את ההגמוניה. בישראל קראו לזה "תפירת תיקים": גברת כוחנית אחת, שמנצלת את מעמדה כדי לחסל איומים על ה'דיפ סטייט'. זה לא שלטון חוק. זו שיטה. זו שליטת מאפיה.
פסגת טראמפ–פוטין באלסקה לא הייתה רק פגישה בין שני מנהיגים רבי־עוצמה. היא סימנה את קו השבר החדש במערכת הבינלאומית: לא עוד מזרח מול מערב, אלא לאומיות מול ווקיזם־איסלאמיסטי. הברית החדשה בין וושינגטון למוסקבה - גם אם זמנית ושברירית - מלמדת שהעולם נע לעבר מציאות גאופוליטית חדשה לגמרי. בעידן זה, ישראל מוצאת עצמה בקדמת הבמה, כשהכרעתה הפנימית בין זהות לאומית לבין כניעה לזרמי ווק תהיה בעלת משמעות גלובלית.
המשבר סביב מעמדו של בית המשפט העליון בישראל מעלה שאלות יסוד על כוח, גבולות ולגיטימציה. אנלוגיה מעניינת, שתעמיק את הבנת הדינמיקה הזו, היא דמותו של שמשון המקראי: שופט כריזמטי משבט דן, שחרג מגבולותיו האישיים והמוסדיים, שילם מחיר כבד, והותיר לקח רלוונטי לימינו.
עד לתום החקירה בקונגרס האמריקני, מיותר לטעמי לעסוק בסוגיה, איזה עמותות מומנו בכספי משלם המיסים האמריקני וכמה. העיקרון חשוב הרבה יותר להבנה: בעידן המודרני הפכו העמותות - שהוקמו במקור כדי לשרת מטרות ציבוריות - לכלי אסטרטגי, למתדלק העיקרי של 'הפיכות הצבע'. כך מכונים הניסיונות הרבים בעשורים האחרונים, להפלת שלטון באמצעים לא-צבאיים באמצעות הפגנות, אי-ציות אזרחי ומאבק פוליטי ממושך, בגיבוי בינלאומי ובהשתתפות 'ארגוני זכויות'.
תקציר: השימוש במילים "איסלאמופוביה" ו"גזענות" הפך לכלי רב עוצמה להשתקת ביקורת לגיטימית, לחניקת דיון פתוח ולעיוות המציאות, המנטרל את יכולתו של המערב לעצור את תהליך הפיכתה של אירופה למדינת שריעה מוסלמית. הכותרת: "איסלאמופוביה וגזענות: המילים ששיתקו את המערב" מציעה אבחנה נוקבת על שיתוק אינטלקטואלי וחברתי. השימוש המתרחב והמניפולטיבי במונחים אלו, לא נועד להוקיע דעות קדומות…
