הבטחנו ליהודים "לעולם לא עוד". הבטחה זו הופרה. ההתקפה הבאה כבר בדרך, זרועה באותה שנאה שזה עתה זלגה למנצ'סטר. בריטניה חייבת לבחור להילחם בה עכשיו או להודות שאין לה עוד האומץ להגן על עמה. אין ביטחון בשקט. "אב שהריע לחמאס ובן שרצח יהודים במנצ'סטר. אם זה לא ישבור את כישוף הפחדנות, מה כן?"
במאמר קודם עסקתי 'מחלת הטפשת' הווקיסטית, שהמירה את 'שיח העובדות' (עובדה - משמעות - מסקנה) בנרטיבים, ופטרה את חסידי הווק ממאמץ הכרוך בחשיבה. המאמר הנוכחי אוגד יחד כמה מן המשמעויות השונות של החיים בעולם נטול חשיבה, שהעובדות בו מתבטלות מפני הנרטיבים. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...
במרץ 2025, בהשפעת לחץ ישיר מצד נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, התנצל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפני אמיר קטאר על ההתנקשות בבכירי חמאס בדוחא. מקרה זה מציף שאלות על גבולות העוצמה והחולשה של התנצלות מנהיגותית, והשימוש בה כסחר, המניב הישגי כוח משמעותיים.
גם 'הימין העמוק' וגם 'השמאל העמוק' בישראל, מאמינים בתפיסת המודרניות, שהכל תלוי בנו, והכל בידינו. שתי הגישות מנותקות מהמציאות. המאבק עם האיסלאם והפלסטינים הוא נצחי עד לאחרית הימים. מה שאפשר, הוא - בדיוק כמו שהבין דודבן גוריון - לנצח מלחמה, לסדר סידור זמני של הפוגה, ולהתכונן לסיבוב הלחימה הבא, בדומה לאופן שבו פועלים אויבינו.
בזירה האסלאמית-רדיקלית, ל"צֻמוּד" (صمود) יש משמעויות דתיות, פוליטיות ותרבותיות חזקות. הוא מגלם את הקשר האינטימי בין המוסלמי לאדמה, לא רק כשייכות לאומית, אלא כמצוות דתית וכחלק בלתי נפרד מהג'יהאד. מאמר זה יבחן את מקורות הצומוד, את גלגוליו באידאולוגיה האיסלאמית, ואת השימוש בו בהקשרים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לבנון, עיראק וסוריה.
הטרדת בני משפחה - של יעדים ל'מסע ציד' משטרתי או נחקרים - היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות מסעי ציד על רקע פוליטי.
כמו במלחמת ששת הימים, הצליחה ישראל להשתחרר מחגורת החנק שהציבו אויביה על צווארה, והפכה למעצמה אזורית. המצב החדש הזה מזכיר במאפייניו את ימי ממלכת דוד ושלמה, שגם אז הצליחה ישראל להפוך לגורם רב השפעה על סביבותיה. מה הופך מדינה קטנה למעצמה אזורית? מה הסיכוי שתתמיד בכך לאורך זמן? ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ישראל כמעצמה אזורית, אז ועתה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מקובל לחשוב שמעבר לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והדמוגרפית של מדינה, גודלה בשטח ובאוכלוסייה הוא תנאי הכרחי להפיכתה למעצמה. ואולם, ההיסטוריה מלמדת שלפעמים מדינות קטנות - לעתים ערי־מדינות - הצליחו להפוך לשחקנים מרכזיים במערכת האזורית ואף הגלובלית. תופעה זו מעלה שאלות יסוד: כיצד הצליחו מדינות קטנות להעצים את כוחן מעבר לגודלן? ומהם התנאים שיאפשרו להן לשמר את מעמדן לאורך זמן?
המסורת המקראית מתארת ממלכה עשירה, מאורגנת ומרשימה, אולם ההיסטוריה הארכיאולוגית והמדינית מצביעה גם על הקשר בין התחזקות ישראל לבין חולשת המעצמות הסובבות. במאמר זה נבחן את התנאים שהביאו לעלייתה של ישראל כמעצמה, מדוע לא שרדה לאורך זמן, ומה ניתן ללמוד מכך לגבי ישראל המודרנית.
ה- WOKE המיר את שיח העובדות של חסידיו בנרטיבים. זה הופך אנשים לחלשים יותר מבחינה אינטלקטואלית, לא משום שזה מונע מהם ידע, אלא משום שזה פוטר אותם מהמאמץ הכרוך בחשיבה. עובדות דורשות ניתוח, הטלת ספק והכרה במורכבות; הן מאתגרות את תפיסות העולם שלנו ומאלצות אותנו להתמודד עם מציאות שאינה תמיד נוחה. בזכות הווק, אנחנו חיים היום בעולם נטול עובדות.
