בזירה האסלאמית-רדיקלית, ל"צֻמוּד" (صمود) יש משמעויות דתיות, פוליטיות ותרבותיות חזקות. הוא מגלם את הקשר האינטימי בין המוסלמי לאדמה, לא רק כשייכות לאומית, אלא כמצוות דתית וכחלק בלתי נפרד מהג'יהאד. מאמר זה יבחן את מקורות הצומוד, את גלגוליו באידאולוגיה האיסלאמית, ואת השימוש בו בהקשרים כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, לבנון, עיראק וסוריה.
הטרדת בני משפחה - של יעדים ל'מסע ציד' משטרתי או נחקרים - היא עניין למשטרים אפלים, אבל לצערי, גם למערכות האכיפה המושחתות עד היסוד בישראל, עוד מימי המשטרה המנדטורית. כיום, אחרי החיבור הבעייתי בין הפרקליטות ויחידות החקירה הארציות, מוטרדים בדרך שגרה גם בני משפחותיהם של קרבנות מסעי ציד על רקע פוליטי.
כמו במלחמת ששת הימים, הצליחה ישראל להשתחרר מחגורת החנק שהציבו אויביה על צווארה, והפכה למעצמה אזורית. המצב החדש הזה מזכיר במאפייניו את ימי ממלכת דוד ושלמה, שגם אז הצליחה ישראל להפוך לגורם רב השפעה על סביבותיה. מה הופך מדינה קטנה למעצמה אזורית? מה הסיכוי שתתמיד בכך לאורך זמן? ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ישראל כמעצמה אזורית, אז ועתה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
מקובל לחשוב שמעבר לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והדמוגרפית של מדינה, גודלה בשטח ובאוכלוסייה הוא תנאי הכרחי להפיכתה למעצמה. ואולם, ההיסטוריה מלמדת שלפעמים מדינות קטנות - לעתים ערי־מדינות - הצליחו להפוך לשחקנים מרכזיים במערכת האזורית ואף הגלובלית. תופעה זו מעלה שאלות יסוד: כיצד הצליחו מדינות קטנות להעצים את כוחן מעבר לגודלן? ומהם התנאים שיאפשרו להן לשמר את מעמדן לאורך זמן?
המסורת המקראית מתארת ממלכה עשירה, מאורגנת ומרשימה, אולם ההיסטוריה הארכיאולוגית והמדינית מצביעה גם על הקשר בין התחזקות ישראל לבין חולשת המעצמות הסובבות. במאמר זה נבחן את התנאים שהביאו לעלייתה של ישראל כמעצמה, מדוע לא שרדה לאורך זמן, ומה ניתן ללמוד מכך לגבי ישראל המודרנית.
ה- WOKE המיר את שיח העובדות של חסידיו בנרטיבים. זה הופך אנשים לחלשים יותר מבחינה אינטלקטואלית, לא משום שזה מונע מהם ידע, אלא משום שזה פוטר אותם מהמאמץ הכרוך בחשיבה. עובדות דורשות ניתוח, הטלת ספק והכרה במורכבות; הן מאתגרות את תפיסות העולם שלנו ומאלצות אותנו להתמודד עם מציאות שאינה תמיד נוחה. בזכות הווק, אנחנו חיים היום בעולם נטול עובדות.
תקציר: אחד הביטויים המובהקים של עידן הטיפשות הווקיסטי הוא האופנה ההולכת וגוברת בקרב צעירים פרוגרסיביים במערב לאמץ סמלים איסלאמיים – ובראשם כיסוי הראש, ולעתים אף את הבורקה, החיג'אב והניקאב. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרדוקס לבישת הבורקה החיג'אב והניקאב והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה. אחד הביטויים המובהקים של עידן…
המושג: 'עידן הטיפשות הווקיסטית' מתאר מגמה תרבותית וחברתית שבה כוונות טובות ורגישות חברתית הובילו לאבסורד, לצנזורה עצמית ולפגיעה בחופש הביטוי ובמחשבה הביקורתית. "הטיפשות" במובן זה אינה נובעת מחוסר אינטליגנציה, אלא מהיגיון מעגלי, שבו הזהות והרגש מקבלים קדימות על פני עובדות והיגיון. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות עידן הטיפשות הווקיסטי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
האסון של המשפט החוקתי שלנו הוא, שכמה משופטינו קבעו הלכות, שבמבט השוואתי נראות מגוחכות במידת הכוח שהן מעבירות לידי פקידים ממונים, והכל משיקולים פוליטיים מובהקים. בכך, הם הורידו את המוסד שעליו הם מופקדים, לשפל מדרגה מקצועי.
עוצמה לסוגיה יוצרת מוקדי משיכה המזכירים את פעולתם של מגנטים, כאשר מדינות, קבוצות ואנשים בודדים, נמשכים אל בעלי העוצמה בשל מגוון סיבות, כולל תקווה לרווח אישי, תחושת ביטחון, השפעה פוליטית ואפילו הערצה.
