אלה מאיתנו שכבר הבינו כי מלחמת דת עקובה מדם משתוללת במזרח התיכון, חייבים להכיר לעומק ולהטמיע מונחים בסיסיים המעצבים את תפיסת העולם והאסטרטגיה המוסלמית. ריכזנו עבורכם את המושגים הללו, בצירוף הפניות למאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע'. קריאה מועילה.
'הודנה' ו'תהדיה' הן שני מושגים מפתח להבנת דפוסי ההתנהגות של תנועות אסלאמיות מודרניות. שניהם מגלמים את הפער התרבותי והערכי בין עולם האיסלאם לעולם המערב: בעוד שהמערב מפרש רגיעה כשלום, ההלכה האיסלאמית רואה בה שלב טקטי של התאוששות, מנוחה והיערכות, במלחמה מתמשכת.
כמה שנדמה לנו שאנחנו יודעים לשמוע את תת אלוף אורן סולומון, פשוט לא להאמין איך שהרמטכ"לים פירקו את הצבא בשיטתיות וביסודיות כזאת, שכשהגיע השבעה באוקטובר מה שנשאר ממנו היו רק כמה ברגים וחלקי חילוף. איפה הצבא דווקא כן הצליח לתפקד יפה? בקבירת התחקירים של סולומון...
בהמשך למאמרים קודמים, אביא במאמר זה עשר דוגמאות נוספות לטכניקה אפקטיבית ומוכרת של הפרוגרסיביים החדשים, שהמחאה שלנו אימצה בהתלהבות רבה: השתלטות על מילים שגורות בשפה העברית ושינוי משמעותן לצורכי 'צריבת תודעה' וניהוג המונים. התופעה הזו קרויה 'מניפולציה סמנטית' (semantic manipulation) או 'הגדרה מחדש של מילים' (redefinition). אתם מוזמנים לתרום עוד.
הפגיעה הקשה בחיזבאללה שהושגה בשנה שעברה הביאה את הנהגת הארגון להכרה כי יחד עם יחידות ומערכי נשק מרכזיים שנפגעו בתקיפות צה"ל, נפגעו גם יסודות רעיון המלחמה נגד ישראל שאותו פיתח בעשרים השנים האחרונות. מתוך הכרה זו הארגון עמל בחודשים האחרונים - במקביל להצטיידות מחודשת - גם על פיתוח רעיון מלחמה חדש מותאם ללקחי המלחמה.
'פוליטיקת הזהויות' או 'תיאורית הזהויות' (Identity politics) היא רעיון נאצל לכאורה (ולא מעשי, כדרכם של רעיונות נאצלים...), שנקלע למחוזות בעייתיים: השלכותיו שונות. פעמים הוא מפרק את החברה. פעמים הוא מטרלל אותה, ולבסוף, הוא משמש כלי בידי אלה המבקשים להורסה מבחוץ. אין טוב ממנו על מנת להמחיש את שקיעת המערב. הדף הזה מביא לכם את האוסף השלישי של כרזות, צילומים וסרטונים, המציג את התאוריה הבעייתית הזו ואת השלכותיה.
דרך ארוכה עשתה ניו יורק מעידן 'החלונות השבורים' של רודולף ג'וליאני, בשנות התשעים של המאה הקודמת: עיר שהתאוששה מתהום כלכלית ופשע - בעזרת דגש על סדר ציבורי נוקשה - ועד ימינו, וניכר כי המטוטלת הפוליטית השלימה סיבוב רדיקלי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ניו יורק של זוהרן ממדאני, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
האם משפט נתניהו יכול להתקיים כהליך ניטרלי, אובייקטיבי, “הנדסי”? שהרי הצדק איננו ואף פעם לא היה ענין אובייקטיבי. הוא מטבעו תלוי הקשר תרבותי, חברתי, ערכי, כפי שטוענת הגישה הפוסט־מודרנית והפרשנות ההלכתית-יהודית.
ראש העיר הבא של ניו יורק, זוהרן ממדאני, מייצג את השילוב, שמסתבר שהוא הכרחי, בין הברבריות האיסלאמית לצדק החברתי של הפרוגרסיבים, פשוט כי מסתבר שהפרוגרסיבים לא מספיק ברברים, ובלי ברבריות אי אפשר לכפות על העולם את הצדק החברתי הפרוגרסיבי. המוסלמים משלימים לפרוגרסיבים - שהם ברובם גם קפיטליסטים וגם בורגנים - את הלהט המהפכני והאלים שאין להם.
מאמצי מועצת יש"ע - שהתמקדו בשנים האחרונות בעיקר לגורמי השפעה בארה"ב - חייבים לפנות בשפה מתאימה אל הציבור הישראלי, לא רק בהסברת האיום הביטחוני אלא גם בהדגשת הפוטנציאל המצוי ביישובי יו"ש להורדת מחירי הדירות ולאיכות חיים מחוץ לצפיפות ההולכת וגוברת בערי גוש דן.
