אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן. ככל שהם נחשפים במערומיהם, הם חייבים להעז עוד יותר, ו'להשתין על כולנו מהמקפצה' (סלחו לי על גסות הרוח). ואז, הלגיטימציה שלהם מתאדה עוד יותר, והאמון בהם מתרסק, עד למהפך הבלתי נמנע.
המוסד רשם בשנים האחרונות ובמיוחד בשתי שנות המלחמה, הצלחות מרשימות, וההחלטה למנות ראש מוסד מתוך אנשי הארגון הייתה בוודאי מתקבלת ללא עוררין. ובכל זאת, לפעמים דווקא מתוך ההצלחה ומתוך מבט לאתגרי עתיד המחייבים השתנות ארגונית, העז ראש הממשלה לבחור ראש מוסד שמגיע מחוץ לארגון.
'צבא קטן' זה לא באשמת החרדים, זה באשמת כל הרמטכ"לים מאז אהוד ברק שפירקו למעשה את הצבא, והעניקו פטור ממוסד למאות אלפי מילואימניקים, וגם פטור גיוס מסיבות שונות ומשונות לעשרות אם לא מאות אלפי צעירים. עכשיו ברור למה השיח על גיוס חרדים לא מזכיר במילה את אלה שאחראיים לפטור ההמוני הזה משירות צבאי, סדיר ומילואים.
דפוס חדש התקבע בשנים האחרונות בשווקי חג המולד של אירופה: שיבושים, הפחדה, והתחושה שחגים נוצריים זקוקים להגנה משטרתית רק כדי להתקיים. איסלאמיסטים אינם מכוונים למרחבים האלה בגלל עזה או ישראל. הם עושים זאת משום שהחיים הציבוריים הנוצריים הם שדה קרב סמלי במאבק ציביליזציוני עתיק הרבה יותר.
הנוכחות המתרחבת של סממנים מוסלמיים במרחב הציבורי במערב – החל מלבוש דתי בולט ועד רכישת כנסיות ובניית מוסדות איסלאמיים ומסגדים מרשימים – היא כלי אסטרטגי במאבק מורכב על ההגמוניה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', על ההשתלטות המוסלמית על המרחב הציבורי במערב, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
השבר ביחסים האסורים בין המשטרה לפרקליטות מביא בשורה גדולה לדמוקרטיה הישראלית, שמנסה להשתקם מהאונס הברוטלי שהיא עוברת מידי שופטי בג"ץ ועושי דבריו במשרדי היועמ"שית והפרקליטות. יש לנו סיכוי לקבל בעתיד מערך חקירות עצמאי, שיעמוד על זכותו החוקית לאזן את כוחו של מערך הפרקליטים, כיאה לדמוקרטיה אמיתית.
מה שווה שלום עם סעודיה בלי הנגב והגליל? אני שואל כי חבר שחשב לעבור לבאר שבע החליט לוותר על הרעיון אחרי שהסתבר לו שכבר היום 25% מתושבי העיר הם בדואים, אותו דבר עם התיישבות ערבית בכרמיאל ועכו ומקומות אחרים. החזית השמינית מכווצת את ישראל לגבולות החלוקה מינוס וממשלת ימין על מלא ממשיכה לטמון את ראשה עמוק בחול.. עד מתי?
הציבור הישראלי, שמקבל דיווחים שוטפים על מספר המשאיות הנכנסות לעזה מדי יום, נחשף למספרים שונים - מעשרות ועד מאות משאיות. אולם מאחורי הנתון הפשוט לכאורה מסתתרת מציאות עמומה ומורכבת, שמהווה את התשתית לשמועות החוזרות ונשנות על שחיתות בהיקף עצום: לא המספר קובע, אלא מה בדיוק נכנס בתוך אותן משאיות; ובעיקר, מהו נפחן ומשקלן האמיתי.
את הזהות הקולקטיבית של האליטה שלנו שנמוגה, לא נוכל להשיב. החולשה הקטלנית הזו היא סוס טרויאני, שחדר את חומת ההגנה הקולקטיבית שלנו, ומאפשר לאינטרסים של האויב לחדור אלינו תחת מעטה של הומניזם...
נתבקשתי למנות את הבעיות והאתגרים העיקריים העומדים בפני משטרת ישראל ואת כיווני פתרונן בקצרה. הנה התוצאה. רמז: ממש לא מה שחשבתם... בגדול, מתחלקות הבעיות לשלוש בסיסיות ולאחת חדשה...
