פנחס יחזקאלי: האויב שמבית והאויב שמחוץ

תקציר: צמח בתוכנו זרם פוליטי-תרבותי שרואה בבני עמו מכשול גדול יותר מאשר בצורריו. זוהי פתולוגיה אידאולוגית שבה התיעוב ל"אחר" הקרוב, משבש את אינסטינקט ההישרדות הבסיסי. מי שמגדיר את נבחרי עמו כ"מסוכנים ממשטר רצחני", כבר איבד את היכולת להבחין בין אוהב לאויב, והוא מסכן את עצמו ואותנו.

[בתמונה: הההההההההההה... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

ב-20 במרץ 2026, כתב יוסי ורטר ב'הארץ': "בנימין נתניהו ושותפיו אינם יריבים פוליטיים לגיטימיים, הם אויב קיומי מסוכן בהרבה מכל משטר רצחני או ארגון טרור" (ראו המאמר למטה).

יוסי ורטר ב'הארץ': ניצחון אחד הממשלה כבר השיגה: הביזה וההפיכה נמשכות, ואין מי שיעצור אותן

בחסות המערכה הנוכחית הממשלה סופרת הצלחה כפולה: המשך הקרב נגד שומרי הסף והימנעות ממתן דין על מעשיה ■ בני גנץ מוסיף להתבזות ■ ומה באמת עומד מאחורי החיבוק של נתניהו ליונתן אוריך
לכתבה המלאה של יוסי ורטר ב'הארץ', לחצו כאן]

מתייחסים לזה בביטול? מציע לכם לחשוב שוב

אצל הבולשביקים וממשיכי דרכם בתנועת ה'ווק', ההבחנה בין האויב החיצוני לפנימי אינה כמותית, אלא אונטולוגית קיומית: בעוד האויב החיצוני הוא מכשול פיזי שיש להכניעו, האויב הפנימי נתפס כזיהום מטפיזי המאיים על שלמות ה"גוף" המהפכני. הדינמיקה הזו נשענת על התפיסה שסטייה אידאולוגית מבית, אינה טעות תמימה, אלא בגידה קוסמית – "גיס חמישי" המפורר את האחדות המוחלטת הנדרשת לניצחון ההיסטוריה.

עבור המנגנון הטוטליטרי, הבוגד (או ה"סוטה") מסוכן מהקפיטליסט המובהק או מהטרוריסט האכזר. הוא פועל בתוך מרחב האמון, משבש את השפה המשותפת ומערער את הלגיטימיות של הקבוצה מבפנים. לכן, הלהט המוקדש לטיהור השורות תמיד יעלה על זה המופנה כלפי חוץ: האויב שבחוץ מאשר את צדקת הדרך, בעצם עוינותו; אך האויב שבפנים מטיל בה ספק. ובמערכת דוגמטית, הספק הוא האיום הקיומי מכולם.

[בתמונה: אצל הבולשביקים וממשיכי דרכם בתנועת ה'ווק', ההבחנה בין האויב החיצוני לפנימי אינה כמותית, אלא אונטולוגית קיומית: בעוד האויב החיצוני הוא מכשול פיזי שיש להכניעו, האויב הפנימי נתפס כזיהום מטפיזי המאיים על שלמות ה"גוף" המהפכני התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]
[בתמונה: אצל הבולשביקים וממשיכי דרכם בתנועת ה'ווק', ההבחנה בין האויב החיצוני לפנימי אינה כמותית, אלא אונטולוגית קיומית: בעוד האויב החיצוני הוא מכשול פיזי שיש להכניעו, האויב הפנימי נתפס כזיהום מטפיזי המאיים על שלמות ה"גוף" המהפכני התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]

צריך להשלים עם העובדה המרה

צמח בתוכנו זרם פוליטי-תרבותי שרואה בבני עמו מכשול גדול יותר מאשר בצורריו. זוהי פתולוגיה אידאולוגית שבה התיעוב ל"אחר" הקרוב, משבש את אינסטינקט ההישרדות הבסיסי. מי שמגדיר את נבחרי עמו כ"מסוכנים ממשטר רצחני", כבר איבד את היכולת להבחין בין אוהב לאויב, והוא מסכן את עצמו ואותנו.

בסופו של יום, בהיפוך משמעות, האמונה הזו הופכת את הקבוצה הווקיסטית לאויב מסוכן, שיכרות ללא היסוס בריתות עם הגרועים שבאויבינו, רק כדי לחזות בקריסתנו ובקריסתם יחד איתנו!

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת 'מדינת העומק' - ה'דיפ סטייט', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שנאת נתניהו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *