תקציר: המקרא מתעד את אירוע צקלג (שמואל א', פרקים כ"ט–ל'), שבו דוד ואנשיו שבו לעירם ומצאו חורבן, חטיפה וייאוש קולקטיבי. סיפור זה יכול לשמש מסגרת להבנת תגובת החברה הישראלית לאירועי 7 באוקטובר 2023, שבהם חמאס פשט על יישובי העוטף, טבח באזרחים ושבה מאות. המאמר מנתח את שני האירועים במונחים של משבר קולקטיבי, אבדן אמון, תגובת הנהגה ותהליך שיקום.

שמעון אלקיים הוא באר שבעי וותיק, שמשלב ניסיון חיים עשיר באמונה ובתורת ישראל, שהן לחם חוקו. חווה את כל מלחמות ישראל והשתתף השתתף במלחמת שלום הגליל.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר שני המביא אנלוגיות מתקופת התנ"ך, לעידן 'מהפכת הצבע' בישראל. המאמר האחר:

• שמעון אלקיים: בין שבט דן ל'מדינת תל אביב', קרעים פנימיים בישראל של אז והיום.
• שמעון אלקיים: שמשון, שבט דן ותאוות הכוח: אנלוגיה למשבר בית המשפט העליון בישראל.

*  *  *

המקרא מתעד את אירוע צקלג (שמואל א', פרקים כ"ט–ל'), שבו דוד ואנשיו שבו לעירם ומצאו חורבן, חטיפה וייאוש קולקטיבי. סיפור זה יכול לשמש מסגרת להבנת תגובת החברה הישראלית לאירועי 7 באוקטובר 2023 (להלן: 7/10), שבהם חמאס פשט על יישובי העוטף, טבח באזרחים ושבה מאות. המאמר מנתח את שני האירועים במונחים של משבר קולקטיבי, אובדן אמון, תגובת הנהגה ותהליך שיקום.

בצקלג ניצל עמלק את היעדר הכוח הלוחם כדי להכות בעיר. דוד ואנשיו היו עסוקים בניסיון להצטרף לאכיש מלך גת וצבאות פלשתים במלחמתם נגד ישראל, והותירו את העיר חשופה (שמואל א', כ"ט; ל', 1–3).

באופן דומה, ערב 7/10, ישראל הייתה מרוכזת באיומים אחרים – בזירה הצפונית, בפוליטיקה הפנימית ובשאננות ביטחונית – וחמאס ניצל את ההזדמנות כדי להכות (Harel, 2023). בין אם מדובר בצקלג או בעוטף, ההיגיון דומה: היעדר הכוח המגן במוקד האיום, פתח פתח למתקפת פתע קטלנית.

בצקלג נאמר כי העם "בכה עד אשר אין בהם כח לבכות" ואף רצה לסקול את דוד. התגובה דומה לזעזוע הציבורי בישראל אחרי 7/10, שהתבטא באבדן אמון במוסדות הביטחון ובמנהיגות הפוליטית (Shilon, 2023). משבר אמון זה אופייני לחברות שחוות כשל מערכתי (Alexander, 2012).

הכישלון כנקודת צמיחה: דוד בן ישי במבחן, וגם בנימין נתניהו

דוד נשבר תחילה עם אנשיו, אך מיד התעשת: "וַיִּתְחַזֵּק דָּוִד בַּה' אֱלֹהָיו". הוא פנה להכוונה רוחנית, ריכז מחדש את הכוח, רדף את העמלקים והשיב את הנשים והילדים. בכך הפך את המשבר לנקודת מפנה במנהיגותו, ששיקמה את אמון אנשיו (Halpern, 2001).

כמו דוד, גם בנימין נתניהו מצא את עצמו לאחר ה־7/10 בלב ביקורת ציבורית עצומה, אבל תהליך ההתאוששות שלו היה איטי הרבה יותר. הופעותיו הראשוניות נתפסו כהססניות, חוסר לקיחת האחריות נתפס כפער מנהיגותי, והחברה נראתה כמתלכדת דווקא למרות ההנהגה – דרך גיוס מילואים, התנדבות אזרחית ויוזמות קהילתיות (Inbar, 2024).

דוד הצליח לאחד מחדש את אנשיו סביב מטרה: לרדוף אחרי האויב ולהשיב את החטופים. בישראל, החברה כולה גויסה באופן מרשים - מילואים, התנדבות, סיוע ליישובי העוטף - אך הדבר לא נזקף בהכרח לזכות מנהיגותו של נתניהו, אלא לתגובת החברה האזרחית. ההבדל הזה מדגיש פער בין סולידריות מלמטה לבין מנהיגות מלמעלה (Yadgar, 2021). אבל עם הזמן נתניהו התאושש, ואצל שניהם, המשבר הפך לכלי לחיזוק מעמדם, והאסון וקריסת האמון לא נשארו הגורם הבולט במורשתם.

גם בסוגיית הניצחון קיים עדיין הבדל בין שניהם: ניצחונו של דוד היה מוחלט. נתניהו ניצח ניצחונות גדולים בלבנון, בסוריה ובאיראן. אבל סוגיית עזה - כמו גם סוגיית החטופים - נותרה עדיין פתוחה.

חלוקת השלל והאחריות החברתית

גדולתו של דוד נגלתה לעין כל לאחר הניצחון בצקלג. אז, דוד הקפיד לחלק את השלל גם עם אלו שלא יצאו לקרב, ואפילו עם הפלישתים שהצטרפו לכוחותיו: "כִּי כְחֵלֶק הַיּוֹרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּוֹשֵׁב עַל הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ" (שמואל א', ל', 24). בכך, ייסד עיקרון של ערבות הדדית. אירוע חלוקת השלל היה, לא רק סיפור צבאי או מוסרי, אלא אירוע מכונן מבחינה פוליטית-חברתית: גם אלו שנשארו מאחור קיבלו חלק.

מעבר לצדק החברתי, דוד שלח מהשלל גם מתנות לזקני יהודה ("לֵאמֹר הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי יְהוָה" – שם, פס' 26). בכך הוא יצר בריתות, חיזק נאמנויות וביסס את הלגיטימציה שלו כמלך העתידי. במילים אחרות – חלוקת השלל הייתה כלי ליצירת אמון פוליטי וחיברות לאומית.

במקרא, מקרה צקלג מדגים כיצד חורבן יכול להפוך למנוף לישועה, אם ההנהגה מצליחה להוביל מתוך אמונה ואחריות. גם ב־7/10, הדינמיקה בין טראומה לתחייה מחודשת מציבה שאלה תאולוגית־סוציולוגית: האם ישראל תשכיל להפוך את השבר לנקודת איחוי, והאם ההנהגה תדע להיבנות מתוך הכישלון.

בהקבלה לנתניהו אחרי ה־7/10: אפשר לומר כי גם הוא ניצב במצב שבו עמד דוד – משבר אמון חריף בעקבות מחדל ביטחוני. כמו דוד, שנתפס בעיני רבים כאחראי עקיף לכך שעירו נשרפה ונשות אנשיו נשבו, גם נתניהו נתפס כאחראי פוליטי למחדל. אבל בדיוק ברגע הזה נדרשה ממנו היכולת להפוך את המשבר להזדמנות: לא רק לנצח את האויב מבחינה צבאית, אלא גם לחלק את "השלל" – קרי: להחזיר את הלכודים, לשקם את היישובים, ולבנות מחדש את הברית הפנימית בעם ישראל. כל אלה מחייבים מנהיגות המעצבת סולידריות לאומית.

במובן זה, אם חלוקת השלל בצקלג הייתה גורם מרכזי בדרכו של דוד להמלכה על כל ישראל, הרי שהיכולת של נתניהו לחלוק באופן הוגן ונבון את "שלל השיקום" – משאבים, צדק חברתי, הזדהות עם החלשים – עשויה לקבוע אם ייזכר כמי שהוביל את ישראל ממשבר היסטורי ליצירה מחודשת של הלכידות הלאומית.

לסיכום, אירוע צקלג מספק מודל מקראי להבנת 7/10:

• היעדר כוח מגן והפתעה פתאומית.
• קריסה רגשית וחברתית.
• עמידת מנהיגות למבחן.
• בנייה מחדש של סולידריות.

ההשוואה בין דוד לנתניהו מחדדת את השאלה: האם מנהיגות נבחנת ביכולתה להפוך טראומה לנקודת זינוק? דוד הצליח בכך. נתניהו, נכון לעכשיו, עודנו מצוי במאבק על הלגיטימציה ההיסטורית שלו.

[לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: הצלחה וכישלון: תוצאות המרוץ אל המטרה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.

• Alexander, J. C. (2012). Trauma: A social theory. Polity Press.
• Halpern, B. (2001). David’s secret demons: Messiah, murderer, traitor, king. Eerdmans.
• Harel, A. (2023). Israel’s intelligence failure on October 7. Haaretz.
• Inbar, E. (2024). Israel’s war after October 7: Strategic perspectives. Begin-Sadat Center for Strategic Studies.
• Shilon, A. (2023). Leadership crisis in Israel: October 7 and its aftermath. Israel Democracy Institute.
• Yadgar, Y. (2021). Sovereignty and collective responsibility in Israel. Routledge.