תקציר: ב-25 בספטמבר 1997, התנצל אהוד ברק בפני עדות המזרח: "בשם מפלגת העבודה לדורותיה, ובשמי, אני מבקש סליחה על הפגיעה שפגענו"... האמנתם לו?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ב-25 בספטמבר 1997, התנצל אהוד ברק בפני עדות המזרח: "בשם מפלגת העבודה לדורותיה, ובשמי, אני מבקש סליחה על הפגיעה שפגענו"... האמנתם לו?

והנה מה שסיפר אהוד ברק ללארי סאמרס, שר האוצר בממשל קלינטון, ב- 2013:

"אני מאמין שאנחנו צריכים לשבור את שרשי המונופול של הרבנות האורתודוקסית. על נישואין ולוויות והכל, ועל ההגדרה של מיהו יהודי, ולקבל באופן מתוחכם, עדין, לפתוח את השערים להמרה המונית ליהדות. ואנחנו נוכל לשלוט באיכות בצורה הרבה יותר יעילה מאשר האבות המייסדים של ישראל.

יכלו לעשות עם הדרך שהייתה אז סוג של דרך הצלה מצפון אפריקה. העולם הערבי מכל מקום. הם לקחו כל מי שבא כדי להציל אנשים. עכשיו אנחנו יכולים להיות בררנים!".

חשיבה לא שגרתית ותוצאותיה

אפשר לאהוב את אהוד ברק ואפשר לשנוא אותו, אך קשה להתעלם מכך שהחשיבה האסטרטגית שלו, לטוב ולרע, רחוקה מלהיות שגרתית. רעיונו להביא לישראל כמיליון 'רוסים לבנים' בגיור מהיר, מוצג כפתרון יצירתי למצבה הרעוע של האליטה. אבל הוא שווה דיון במישור הלאומי-יהודי, וראוי לשיחה נפרדת: האם בעולם ההולך ומתאסלם, לא נדרשת היהדות, כדי לשרוד, לאמץ גישה מיסיונרית וגמישה יותר?

אולם, אם נשוב אל המישור הפוליטי-חברתי, שוב חזרנו לאסטרטגיות המטורללות של המחאה, שדלדלו את כוחה והשיגו את ההיפך הגמור.

הנדסת הדמוגרפיה ומבחן המציאות: השיעור מהעלייה הגדולה מברית המועצות

תוכניתו של אהוד ברק, המבקשת לעצב את הדמוגרפיה הישראלית, נשענת על הנחה שגויה, ששינוי מספרי יוביל לשינוי פוליטי, ושקבוצות אוכלוסייה הן "חומר ביד היוצר", חומר גלם שניתן לעצב כרצון המהנדס הפוליטי. אבל, ההיסטוריה הישראלית דווקא מוכיחה, שהקשר שבין שינוי דמוגרפי לשינוי פוליטי, רחוק מלהיות חד משמעי.

כדי להבין מדוע תוכניות להנדסה דמוגרפית עלולות להתנפץ אל סלע המציאות, כדאי להביט אחורה אל שנות ה-90 של המאה הקודמת: הגעתם של כמיליון עולים מברית המועצות לשעבר הייתה אמורה, בתיאוריה של השמאל הישן, לחזק את "המחנה הלבן" והחילוני. בפועל, קרה דבר הפוך:

• השתלבות בפריפריה: העולים הגיעו לערים כמו שדרות, אשקלון ובאר שבע. שם, במפגש היומיומי עם ה"בבונים" – כפי שמכנים בלעג בכירי השמאל את המזרחים בפריפריה – נוצר חיבור טבעי ומהיר.
• סימביוזה תרבותית: במקום להפוך למעוז של מרצ, העלייה הרוסית השרישה חותם תרבותי ויצרה ברית פוליטית אמיצה עם הציבור המזרחי המסורתי.
• דפוסי הצבעה: הפריפריה לא הפכה לשמאלית יותר; להיפך, היא התחזקה בזהותה הימנית-לאומית, כשהיא משלבת את הניסיון הסובייטי עם השורשיות המזרחית.

עתה, חישבו היכן יתגוררו מיליון העולים החדשים? בגוש דן אין מקום. סביר להניח שהם יופנו ליהודה ושומרון ולפריפריה. האם ברק אינו מבין שבמדינה השסועה בין מרכז לפריפריה, מיליון ה'לבנים' הללו רק יחזקו מגמות קיימות, ולא יהפכו אותן?

לסיכום, אם מיליון רוסים "לבנים" לא עמדו בציפיות של מחנה השמאל והפכו לחלק בלתי נפרד מהבלוק הימני-מסורתי, מדוע שמהנדסי הדמוגרפיה של היום יצליחו יותר? שהרי, זהויות פוליטיות מתעצבות מלמטה, מתוך תרבות, קהילה וניסיון חיים, ולא באמצעות תרגילים דמוגרפיים מלמעלה.

בסוף, מי שמנסה "לייבא" דמוקרטיה במכולות, עלול לגלות שהבעיה איננה הדמוגרפיה - אלא הניתוק שלו עצמו מן המציאות - ושהעם שבחוץ פשוט מסרב לחתום על תעודת המשלוח. זהו פטרנליזם טהור של אליטה שאיבדה אמון בציבור ומבקשת לעצב אותו מחדש באמצעים בירוקרטיים. במקום להתעמת עם רעיונות בשוק החופשי של הדמוקרטיה, בוחרת האליטה הקורסת שלנו בקיצור דרך מלאכותי. אבל ההיסטוריה, בניגוד לברק, לא עובדת אצלו.

נספח 1 של יעקב ברדוגו: שתיקת הכבשים מול פרצופו האמיתי של אהוד ברק

"החשיפה האחרונה מתוך מסמכי אפשטיין, המביאה ציטוט של אהוד ברק מ-2013, היא לא פחות מרעידת אדמה מוסרית. ברק נשמע שם מדבר על הצורך להביא "אוכלוסיות איכותיות יותר". המשתמע מכך מצמרר אך ברור: האוכלוסייה הנוכחית, ובפרט זו שהגיעה בעליות מארצות צפון אפריקה והמזרח, היא בעיניו "סחורה פגומה". או בלשונו של ברק – "בררה"...

אבל מה שמדהים יותר מהגזענות של ברק, היא הצביעות של שומרי הסף... אם פוליטיקאי מהימין היה נתפס בהקלטה, אפילו במרומז, מדבר על הצורך להחליף את האוכלוסייה הקיימת ב"אוכלוסייה איכותית יותר", המדינה הייתה רועדת. האולפנים היו נצבעים באדום בוהק, ארגוני החברה האזרחית היו יוצאים להפגנות ענק, והגינויים היו זורמים מקיר לקיר. אבל כשמדובר באהוד ברק? צרצרים..."

אהוד ברק הניח את הדברים על השולחן: יש אזרחים "איכותיים", ויש את כל השאר. מי ששותק היום מול החלוקה הזו, שלא יטיף לנו מחר על דמוקרטיה ושוויון.

למאמר של יעקב ברדוגו, לחצו כאן.

[לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על אליטת ההון הישראלית'.
• אוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'אליטת ההון' – קווים לדמותה של האליטה הנוכחית של ישראל, חלק 1, ייצור ידע, 1/10/23.