גרשון הכהן: עתיד עזה לקראת שלב ב'

תקציר: את התנהלותו האסטרטגית של נתניהו בשנתיים האחרונות ראוי לפרש כנווט במסע אסטרטגי היודע את מטרתו אך מכיר בתנאיי אי הוודאות של המסע. בהמשלה לשחקן כדורגל דוגמת מסי, גישת נתניהו מכירה עד כמה הדרך אל השער תלויה בהמצאות במקום הנכון, ובמוכנות לניצול הזדמנויות.

[בתמונה: עתיד עזה... הקריקטוריסט המוכשר: אורי פינק. התמונה מוצגת באישור היוצר]
[בתמונה: עתיד עזה... הקריקטוריסט המוכשר: אורי פינק, מעריב אונליין. התמונה מוצגת באישור היוצר]
הלוגו של ישראל היום
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 30 בינואר 2026. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

עם הבאת רס"ר רן גואילי לקבר ישראל הושגה מטרת המלחמה להשבת כל החטופים. בכך נפתח השער אל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ.

בתוך כך, ראש ממשלת ישראל נתניהו, הכריז על התחייבותו להשגת שתי מטרות המלחמה הנוספות שטרם הושגו: פירוק חמאס מנשקו ופירוז רצועת עזה. גם לתומכי נתניהו גם למתנגדיו, ברור כי הדרך להשלמת ההישג נתונה בשלב זה בערפל. אולם מבט על הדרך בה הגיע נתניהו להשגת המטרה להשבת החטופים יכולה ללמד על הגיון התנהלותו האסטרטגית, בהשלכתו אל ניתוח הסיכוי להשגת מטרות המלחמה שטרם הושגו.  

[בתמונה: ראש ממשלת ישראל נתניהו, הכריז על התחייבותו להשגת שתי מטרות המלחמה הנוספות שטרם הושגו. המקור: סלביק רובינוב, פייסבוק]

הנדסה, אסטרטגיה ומומחים

המציאות המורכבת ברצועת עזה לקראת שלב ב', עם החרדה ממעורבות תורכיה וקטאר, מניעה את מבקרי נתניהו להטלת ספק עד כדי חוסר אמון בסיכוי המימוש של המטרות הנוספות. אולם, מבט לאחור על הציפייה להשבת החטופים - שאחרי הכול מומשה בהצלחה, למרות הטענות שהמשך הלחימה פוגע בהשבת החטופים - יכול לתמוך בסיכוי הסביר, גם להשגת המטרות הנוספות ברצועת עזה.  

מניעיה של הביקורת על התנהלותו האסטרטגית של נתניהו נובעים, בין היתר, מחשיבה מערבית על שיטת הניהול הראויה לתהליך אסטרטגי. זו תפיסה תכנונית ותפעולית המבוססת ביסודותיה על מתודת ניהול הנדסית. כמו בפרויקט הנדסי, הנדרש  לתכנון מפורט מוכוון מהסוף להתחלה, גם באסטרטגיה לניהול מלחמה מצפים למתודה דומה: לסמן מצב סיום רצוי ולתכנן בשלבים את התהליך עד להשגת המטרה.

אלא שמלחמה ואסטרטגיה מחייבים מתודה שונה. המלחמה תובעת יכולת  ניווט במערכת מורכבת, החותרת אל יעד נכסף אך מכירה בחוסר היכולת להציב מסלול מחושב ומתוכנן לפרטיו, מראשית הפעולה עד סופה. כאן, עם כל המאמץ המוקדש לתכנון, מדובר בהעזה לכניסה אל הבלתי נודע. תהליך כזה כרוך בגישוש ניסיוני, ובהסתגלות למערכת שמתפתחת ומשתנה מרגע תחילת הפעולה.

כך במידה רבה פעל בן גוריון בניהול מלחמת העצמאות. בחודשי המלחמה הראשונים לא הייתה לו כל יכולת לתכנן את מצב הסיום שלה. בפברואר 1948 בשיחה עם המטה הכללי קבע: "שום מומחה לא יגדיר מראש מהי יכולתנו המלחמתית... גודלה של יכולת זו תלוי במטרת המלחמה. הדבר עליו אנחנו נלחמים קובע גבולות היכולת. מטרה מצומצמת - מצמצמת יכולתנו. מטרה מורחבת מרחיבה. מי הוא המומחה, אשר יגיד לנו עד היכן מוכן העם היהודי ללכת בהגנתו על עתידו הלאומי?"

[בתמונה - דוד בן גוריון: "שום מומחה לא יגדיר מראש מהי יכולתנו המלחמתית… צילום: שרל פרנק, לע"מ]

בגישה זו ראוי לפרש גם את דיבורו של נתניהו על "הניצחון המוחלט"

אילו היה מתנהל במלחמה כמנהל פרויקט הנדסי, היה נכון לבקר אותו באמות המידה שבהן נבחן פרויקט כזה, במבחן התכנון מול הביצוע. אלא שאת התנהלותו האסטרטגית של נתניהו בשנתיים האחרונות ראוי לפרש כנווט במסע אסטרטגי היודע את מטרתו אך מכיר בתנאיי אי הוודאות של המסע. בהמשלה לשחקן כדורגל  דוגמת מסי, גישת נתניהו מכירה  עד כמה הדרך אל השער תלויה בהמצאות במקום הנכון במוכנות לניצול הזדמנויות. במבט הזה, מומלץ להתייחס גם לשאלת עתיד רצועת עזה, כמערכת מרובת משתנים בלתי נשלטים, שכיוון ההתהוות שלה אינו מובטח. מה שחשוב במציאות כזו, הוא הכוח לאחוז בחזון ברור, גם אם הוא בלתי מובטח, ואליו שואפים, בהמתנה לניצול הזדמנויות מתהוות.

במכלול הקשיים להשגת המטרות הנוספות ברצועת עזה, כדאי להפנים את משמעות השינוי המתחולל בסדר העולמי המוכר. את מלחמת יום הכיפורים הצליח מזכיר המדינה האמריקאי, הנרי קיסנג'ר, להוביל אל הפסקת אש ולהסדר הפרדת כוחות בין ישראל למצרים ובין ישראל לסוריה, על בסיס יציבותו של הסדר הגלובלי שהתקיים אז בשיווי משקל בין שתי המעצמות, בריה"מ וארה"ב. בסיום המלחמה הקרה, הסדר הזה נמוג. בסדר החדש - ההולך ומתהווה בעשור האחרון, ובמיוחד בשנה האחרונה - השתבשה הדרך להשגת הסדרים בעלי תוקף יציב. זו המערכת העולמית החדשה בה מדינת ישראל צריכה  לנווט את דרכה האסטרטגית, והיא נזקקת להסתגלות, לניווט מדיני וצבאי בתנאי אי ודאות מתגברים.

[בתמונה: את התנהלותו האסטרטגית של נתניהו בשנתיים האחרונות ראוי לפרש כנווט במסע אסטרטגי היודע את מטרתו אך מכיר בתנאיי אי הוודאות של המסע… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: את התנהלותו האסטרטגית של נתניהו בשנתיים האחרונות ראוי לפרש כנווט במסע אסטרטגי היודע את מטרתו אך מכיר בתנאיי אי הוודאות של המסע… התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות הפנים השונות של ההסתגלות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שינוי ארגוני ועל שינוי בכלל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה