תקציר: האדמה רועדת באירופה, וכדאי שנלמד את המתרחש שם טוב טוב, כי את מה שמתחולל שם, הבטיחו לנו מנהיגי הפרוגרס הישראלי, כשיעלו לשלטון אחרי הבחירות...

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

האדמה רועדת באירופה, וכדאי שנלמד את המתרחש שם טוב טוב, כי את מה שמתחולל שם, הבטיחו לנו מנהיגי הפרוגרס הישראלי, כשיעלו לשלטון אחרי הבחירות.

האיחוד האירופי - מאחורי להג ריק על "ערכים אירופיים" - הפך בפברואר 2024 את אירופה ל'דיקטטורה דיגיטלית', כדי להגן, לכאורה, על האזרחים.

חוק השירותים הדיגיטליים או חוק ההגנה מפני נזקי תוכן (Digital Services Act – DSA) הוחל ברוב מדינות האיחוד. הוא כופה על הפלטפורמות הגדולות אחריות על תכניהן, ומעניק לאיחוד האירופי סמכות לדרוש הסרת תוכן, שינויים אלגוריתמיים וגישה לנתונים - עם יכולת להטיל קנסות של מיליארדי יורו על התנגדות.

אז, למה זה רע? כי כידוע, החוקים הללו נאכפים בעיקר על צד אחד במפה הפוליטית: על הימין המואשם ב'איסלאמופוביה', בעוד בעלי הברית הווקיסטיים והאיסלמיסטיים מתבטאים כרצונם ועושים כרצונם.

וצריך לומר: החוק הזה משפיע לא רק על אזרחי האיחוד, כיוון שחברות המחויבות לחוק ה- DSA , עלולות להחיל את אותם כללים גם מחוץ לאיחוד האירופי. כך מייצא האיחוד צנזורה גם מחוץ לגבולותיו.

כך, נוצר פער רלוונטיות עצום הגדל והולך, בין היבשת לבין המערכת הטוענת שהיא מדברת בשמה

זו לא סתם מלחמת ממים אינטרנטיים... זה משבר לגיטימציה, שמשודר בזמן אמת. האיחוד האירופי מפסיד במלחמה היחידה שהוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד: במלחמת הנרטיב.

במשך עשרות שנים, האיחוד האירופי החזיק מעמד - למרות ביורוקרטיה חונקת ורגולציה מטורפת - בזכות סלוגנים כמו: "אחדות", "שלום", "שגשוג", "אינטגרציה". סוג של 'כוח רך'... אבל אירופה של 2025 אינה אירופה שחתמה על אמנת מאסטריכט:

• כלכלות מזדקנות;
• ממשלות משותקות;
• חרדה דמוגרפית;
• קהילת בוחרים מקוטעת;

ועדות שלא נבחרו כותבות כללים שהבוחרים לא יכולים לבטל חוקי דיבור שנוסחו על ידי ועדות שאנשים לא יכולים לנקוב בשמותיהם - תקנות דיגיטליות שמכוונות לפלטפורמות, אך נופלות על האזרחים לא צריך להיות פופוליסט כדי לראות את הבעיה...

לראשונה, אירופאים מן השורה יכולים לדבר בקול רם יותר מהשרים שלהם,וללעוג להם בפומבי, באופן ויראלי. התגובה האינסטינקטיבית של האיחוד האירופי הייתה להסדיר פלטפורמות ולאיים בקנסות... הם דורשים הסרת תוכן, בונים משרדי אכיפה ולוחצים על מנכ"לים להיכנע לשגיונותיהם, שהפכו כבר מזמן ללא דמוקרטיים בעליל.

כאשר מעמד שלטוני עובר משכנוע לשיטור, הוא כבר מפסיד בוויכוח. אירופה עתיקה יותר מהאיחוד האירופי. אירופה תשרוד אחרי האיחוד האירופי. ואירופה עשויה להחליט שזה נגמר בניהול. זו לא קריאה לשרוף את הבית. זו קריאה להזכיר לאדריכלים למי הוא שייך. אירופה אינה בריסל. אירופה אינה שטרסבורג. אירופה היא הארץ. ואנשיה. ואירופה מתעוררת.

האיחוד האירופי נגד אילון מאסק ו'אקס'/טוויטר, ולהיפך

בתחילת דצמבר 2025, הפעיל האיחוד את קנס ה- DSA הראשון, בסכום של כ-120 מיליון אירו, על אקס/טוויטר של אילון מאסק, הפלטפורמה הגדולה האחרונה שלא הסכימה להצטרף לפיקוח על המחשבה והדיבור של האיחוד האירופי. בתגובה, קרא מאסק לביטול האיחוד האירופי.

אילון הוא מנכ"ל הטכנולוגיה הגדול היחיד שמאתגר בגלוי את המערכת הזו במקום לציית לה בשקט. יתר בעלי הפלטפורמות הגדולות הם ווקיסטים בגישתם, ומיישרים קו בשמחה, וכבר ראינו כיצד בבחירות הקודמות לנשיאות ארצות הברית, הושתקו דונלד טראמפ ואנשיו מחד גיסא, בעוד שנמנע כל פרסום על שערוריות משפחת ביידן ומצבו המנטלי, מאידך גיסא. לולא זאת, ספק גדול אם ביידן היה זוכה!

אל יקל הדבר בעיניכם. זוהי התנגשות בזמן אמת בין מוסדות המאה ה-20 לתשתיות הענק הדיגיטליות של המאה ה-21, וזו גם התנגשות ישירה עם בשר מבשרו של הממשל האמריקני, שכבר הגדיר את מוסדות האיחוד האירופי כסכנה לדמוקרטיה ולחופש הביטוי. הקרב הוא כעת ציבורי, עולמי ובלתי נמנע.

בריסל אינה יכולה לסגת, כיוון שנסיגה תערער כליל את מעמדה. אילון מאסק מצידו מצידו רואה זאת כהזדמנות לחשוף עד כמה האיחוד האירופי מוכן ללכת כדי לאכוף שליטה נרטיבית, ולשמש חלוץ במאבק להקרסת האיחוד. הוא כינה את האיחוד האירופי "הרייך הרביעי" (ראו הכרזה למטה) (גרמניה הנאצית כונתה כזכור: "הרייך השלישי"), ואת חוק ה- DSA: "צו צנזורה עטוף בבירוקרטיה". הוא החליט שצעד התגובה שלו הוא להוביל את קריאות הימין באירופה לביטול האחוד: "האיחוד האירופי הוא מערכת לא נבחרת, ששולטת בדיבור ובחשיבה, והמבנה הנוכחי שלו לא אמור להתקיים בחברה חופשית", קבע בצדק. גוש ענק של 450 מיליון איש אינו צריך להיות מנוהל על ידי פקידים, שאף אחד לא הצביע עבורם, ולאפשר להם להחליט אילו תכנים יישארו ברשת. נראה שהימין האירופי 'מתיישר' עם מאסק, ו'כמות ההורדות 'אקס' הופך להיות לפלטפורמה החשובה והפופולרית ביותר באיחוד האירופי.

בשנה וחצי האחרונה חצה האיחוד האירופי את גבולות הדמוקרטיה. בשימוש במערכת אכיפת החוק לחיסול יריבים פוליטיים:

באופן כזה, מנהיגים שאף אחד לא הצביע עבורם כופים על נתיניהם:

• סילוק מועמדים, משום שהם עלולים לנצח.
• קנסות למדינות המגנות על גבולותיהן.
• צנזורה במסווה של "בטיחות".

הנה דוגמאות:

מקרה ראשון - מעצרו של הזוכה בנשיאות רומניה, קלין ג'ורג'סקו (Călin Georgescu): ג'ורג'סקו פוליטיקאי רומני מהימין הקיצוני ופופוליסט פרו-רוסי, שהיה מועמד עצמאי בבחירות לנשיאות רומניה בשנת 2024. הוא מתנגד לנאט"ו ומקורב לרוסיה, והביע בעבר הערצה למנהיגים האנטישמים והפשיסטים של רומניה בתקופת השואה. הוא זכה במקום הראשון באופן מפתיע בסיבוב הראשון של הבחירות, אך התוצאות בוטלו לאחר מכן על ידי בית המשפט החוקתי, עקב חשד להתערבות רוסית בקמפיין שלו (בעיקר דרך טיקטוק). הוא נעצר לחקירה בפברואר 2025 (כחלק מחקירה נרחבת יותר שכללה מעצרים נוספים), בחשד לפעילות אנטי-חוקתית, הפצת מידע כוזב, הקמת ארגון פשיסטי, האדרת אנשים שהואשמו ברצח עם ובפשעי מלחמה, והקמת קהילה אנטישמית. הוא שוחרר לאחר החקירה תחת פיקוח משפטי.

מקרה שני - מאסרה של המועמדת הוודאית לזכייה בנשיאות צרפת ב- 2027, מארין לה פן: היא הורשעה במרץ 2025 בבית משפט בפריז בפרשת מעילה בכספי האיחוד האירופי (EU). היא הואשמה, ביחד עם כעשרים פעילים נוספים במפלגתה, בהסטת כספים של האיחוד האירופי, שנועדו לתשלום עוזרים פרלמנטריים בפרלמנט האירופי, והשתמשה בהם בפועל למימון עובדים במטה המפלגה בצרפת (בסך של למעלה מ-3 מיליון אירו). היא נשפטה לקנס כספי של 100,000 אירו, ולארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. בפועל, היא ככל הנראה לא תישלח לבית סוהר אלא תרצה את העונש עם אזיק אלקטרוני (מעצר בית מרוכך) או בעבודות שירות. והחשוב מכל: נאסר עליה להתמודד על תפקיד ציבורי למשך חמש שנים. לה פן טענה שמדובר ב"החלטה פוליטית" ו"חיסול פוליטי", והודיעה כי תערער על פסק הדין.

מקרה שלישי - האיסור על מועמדי ה- AfD בגרמניה, להתמודד לתפקידים מקומיים: האיחוד האירופי להפעיל לחץ פוליטי משמעותי דרך הפרלמנט האירופי על ידי הרחקת המשלחת הגרמנית של מפלגת AfD מקבוצת "זהות ודמוקרטיה" (ID) - קבוצת הימין העמוק בפרלמנט האירופי. זאת, שבועות ספורים לפני הבחירות לפרלמנט האירופי. הסיסב הרשמית לכך הייתה שורה של שערוריות, שהעיקרית שבהן הייתה הצהרתו של מקסימיליאן קראח (Maximilian Krah), המועמד הראשי של AfD בבחירות האירופיות, לפיה "לא כל אנשי ה-SS היו פושעים".

לאור זאת, הסוכנות הפדרלית להגנת החוקה בגרמניה (BfV) סיווגה חלקים מהמפלגה, כולל ארגון הנוער שלה (Young Alternative), כארגונים קיצוניים מוכחים מהימין הקיצוני וכאיום על הסדר הדמוקרטי הליברלי. סיווגים אלה מאפשרים לרשויות הגרמניות להגביר את המעקב אחר המפלגה, ובמקרים מסוימים להוביל להליכים משפטיים שעלולים להשפיע על יכולתם של מועמדיה להתמודד (כפי שקרה במישרין או בעקיפין עם איסורים מקומיים).

מקרה רביעי - צביעות ובחישה בענייניה הפנימיים של פולין: האירועים הפוליטיים בפולין מציגים תמונה מורכבת ואירונית של סטנדרטים כפולים מצד האיחוד האירופי, המשקפת את המתח בין ריבונות לאומית לבין הערכים הליברליים של הגוש. כאשר מפלגת הימין הלאומנית, "חוק וצדק" (PiS), הייתה בשלטון (2015-2023), בריסל יצאה נגדה באופן חריף, הגדירה את הרפורמות המשפטיות שלה כ**"כרסום בדמוקרטיה"** וכפגיעה ב**"שלטון החוק"** ובעצמאות מערכת המשפט. השימוש בכלי לחץ חסר תקדים, כמו עיכוב מיליארדי אירו מקרנות האיחוד, נועד לכאורה "להציל" את הדמוקרטיה הפולנית מפני סכנת הלאומנות הפופוליסטית.

המהפך בבחירות 2023, שהעלה לשלטון את הקואליציה הפרו-אירופית בראשות דונלד טוסק, הציג היפוך עמדות דרמטי: האיחוד האירופי מברך כעת על מהלכיה של ממשלת ואליציית השמאל, שנועדו לבטל בכוח את הרפורמות של קודמתה, כולל פיטורי בכירי מערכת המשפט והתקשורת הממלכתית ושימוש בטכניקות משפטיות ופרלמנטריות עוקפות. בעוד שמהלכים אלה, שמכוונים כעת נגד הימין, הם דומים במהותם לאלו שבעבר כונו על ידי בריסל כצעדים "לא-דמוקרטיים" המחייבים סנקציות, הם זוכים כעת לגיבוי מלא. ניצחון "הדמוקרטיה" המדובר אינו רק חזרת הליברלים לשלטון באמצעות קלפי, אלא גם אישור משתמע של בריסל לשימוש באמצעים שנויים במחלוקת – ובלבד שהם משרתים את האוריינטציה הפרו-אירופית ואת האינטרסים של הגוש, ובכך חושפים את הטיעון על "שלטון החוק" ככלי פוליטי גמיש המופעל באופן סלקטיבי (נשמע לכם מוכר?).

הפתרון טמון בפתגם: "אין שלטון ללא ציות"

ככל שבריסל מדכאת יותר התנגדות, ככל שהציבור פונה יותר נגד בריסל. בגרמניה, בצרפת, בהולנד, באוסטריה, באיטליה, בסלובקיה, בהונגריה… בכל מקום, האמון קורס. אנשים רואים את הסטנדרטים הכפולים, את הצנזורה, ואת הסחף הסמכותי, ובמוקדם או במאוחר, המערכת תקרוס (נשמע לכם מוכר?)

גורם אחר שהאיחוד האירופי השית עליו קנס כבד בעבר, הייתה הונגריה של ויקטור אורבן: בית הדין האירופי לצדק הטיל הטיל ב- 13 ביוני 2024, קנס של 200 מיליון אירו על הונגריה, על סירובה להשתתף בהתאבדות הקולקטיבית של מערב אירופה ולקלוט מהגרים. בהחלטתו קבע בית המשפט העליון של האיחוד, כי עד שהונגריה תפעל בכפוף לחוקים יוטל עליה מדי יום קנס של מיליון אירו, וקנס זה ממשיך להצטבר.

בפסיקתו אמר בית המשפט כי הונגריה, ביודעין, אינה פועלת בכפוף לחוקי האיחוד - למרות פסיקה משנת 2020 שבה נקבע שהיא חייבת לכבד את הנהלים הבינלאומיים לטיפול בבקשות מקלט. בית המשפט הדגיש שהונגריה מונעת ממהגרים שמגיעים לגבולותיה להגיש בקשות מקלט.

אורבן כבר הבהיר שאין בכוונתו לשלם, או להשתנות. בכך, הראה את הדרך לאלה שקצה נפשם בהתנהגות האיחוד האירופי. שהרי, אין שלטון ללא אלה שיצייתו לו (ראו הכרזה למטה):

לסיכום

כאשר הדמוקרטיה הופכת לאיום על האיחוד האירופי, האיחוד האירופי הופך לאיום על הדמוקרטיה. ומנהיגי אירופה יגלו בסופו של דבר שהשתקת מצביעים מבטיחה רק דבר אחד: תגובת נגד דמוקרטית שהם כבר לא יכולים לשלוט בה. לשאלה, מי ינצח, יש השלכות ישירות על סיכויי המערב לשרוד, וגם על סיכוי שלנו לחזור לדמוקרטיה מתפקדת, אחרי שניפטר מגורמי הווק שבתוכנו.

כרזות מחאה נוספות נגד האיחוד האירופי

[לאוסף המאמרים על 'הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו' באתר ייצור ידע, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הפרוגרסיבים החדשים ואנחנו'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2022), הפרוגרסיביים החדשים ואנחנו באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.