תקציר: הכישלון של צה"ל כרוך ברוב ממדיו במכלול התרבותי הרחב העוטף את החברה הישראלית. זו לדוגמה, המסגרת התודעתית שבה יש לבחון את סוגיית החסך המובהק בסדר הכוחות, שהוקצו להגנת גבול רצועת עזה, והעדר מוחלט של עתודה מערכתית בהיקף אוגדתי הנתונה בידי המטכ"ל, בכוננות למגננה אסטרטגית.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 24 באוקטובר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

"נחפשה דרכינו ונחקורה..." אמירה זו במגילת איכה,  עוברת אלינו מדור לדור. במורשת הזו מיותר להסביר את החובה  לחקור ולהתבונן בכל מה שקרה באותו בוקר שבעה באוקטובר ובכל מה שהביא לכישלון הנורא, שלא היה כמוהו בתולדות מדינת ישראל. 

הרמטכ"ל הקודם רא"ל הרצי הלוי הוביל את צה"ל לסדרת תחקירים מקיפה, שבאורח חסר תקדים, בוצעה בעיצומה של המלחמה. זכיתי ללמוד מקרוב את התחקירים עם הצגתם למטה הכללי. קובץ התחקירים שהוצג בפברואר 2025, מגיש מסד נתונים ראוי, שמציב נקודת מוצא לכל תחקיר נוסף. זהו בסיס נתונים הכרחי, לכל וועדת חקירה בעתיד שתידרש ללמוד מה שהתרחש ביממה הראשונה למלחמה, החל מהגעת הידיעות הראשונות בליל 7-6 באוקטובר. על כך ראוי רא"ל הלוי להערכה.

למול עומק הכישלון, כל אדם בישראל מבקש לדעת כיצד זה יכול היה לקרות  והיכן היה צה"ל באותו בוקר

לכן, כמענה לשאלות הקשות, בשונה מכל מה שהוכר בעבר, מרבית התחקירים הוצגו בגלוי לציבור. לצערי, בהלך הרוח הציבורי הוטל בתחקירים ובקצינים החוקרים חשד לטיוח ואף להטיית האמת. בשאיפה לביסוס אמון הציבור בצה"ל, ומתוך הכרת החובה המקצועית ללמידה ביקורתית - עם כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל - החליט  רא"ל אייל זמיר להעמיד את התחקירים לבחינה בלתי תלויה, בידי וועדת אלופים בראשה מונה האלוף סמי תורג'מן. הוועדה שקדה על משימתה במשך חצי שנה, והגישה השבוע את מסקנותיה בדו"ח מקיף.

לא מפתיע כי לגבי כמה מהתחקירים נקבע כי אינם עונים כנדרש למיצוי נושא החקירה. עם זאת גם ביחס לאותם תחקירים שסומנו כבלתי מספיקים ביחס לתוצאה המבוקשת, לא הוטלה נימה של חשד להטיית אמת. כאן צריך להסביר, כי ככל שמתמקדים בחקירת סוגיות מערכתיות מורכבות, אף תחקיר לחימה אינו מקיף באופן סופי וחד משמעי את כל השאלות. אלא שבחברה מודרנית, שמתנהלת בתודעה הנדסית טכנולוגית, רק מעטים מבינים את עומק ייחוד ומורכבות תופעת המלחמה. בכל חקירת אירועי לחימה, גם כאלה הנראים במבט ראשון כממוקדים בחקירה טכנית, מתגלה  הבדל מהותי בינם לבין סוגיות חקירה הנדסיות, דוגמת חקירת התרסקות של מעבורת חלל. לתאונת מעבורות בנאס"א אין תלות בהקשר חברתי רחב.

הכישלון של צה"ל לעומת זאת, כרוך ברוב ממדיו במכלול התרבותי הרחב העוטף את החברה הישראלית. זו לדוגמה, המסגרת התודעתית שבה יש לבחון את סוגיית החסך המובהק בסדר הכוחות, שהוקצו להגנת גבול רצועת עזה, והעדר מוחלט של עתודה מערכתית בהיקף אוגדתי הנתונה בידי המטכ"ל בכוננות למגננה אסטרטגית.

לחברה הישראלית כולה היה נוח בסגירת אוגדות וחטיבות בצבא היבשה, ובצמצום הסוחף שחל בשנים האחרונות בגיוס יחידות המילואים לתעסוקה מבצעית. באותה אווירת שלווה מדומיינת, היה נוח ורצוי לחברה הישראלית, שהחיילים הסדירים יגיעו לחופשת סוף שבוע לפחות אחת לשבועיים. כך פוגשת אוגדת עזה את מתקפת חמאס בבוקר שמחת תורה, כאשר מחצית הלוחמים נמצאים בחופשת חג בביתם. מבחינה מקצועית, האחריות לכשל בתחום זה מוטלת במלואה על מפקדי צה"ל. אולם, התנאים שחוללו את הידרדרות צה"ל בתחום הכוננות נובעים במידה לא מבוטלת מהלכי הרוח של החברה הישראלית שגם היא נדרשת לדין וחשבון נוקב.

על גודל חובת הכבוד למפקדי צבא שכשלו לימדו הרומאים, כפי שתיאר מקיאוולי:

כמו בתגובות לפרסום מסקנות התחקירים בפברואר האחרון, גם הפעם, עלו בשיח הציבורי קולות אכזבה התובעים מסקנות אישיות. הציפייה למיצוי דין ולענישת קצינים אחראיים ראויה למבט ביקורתי. מה שחייב לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות בסוגיה הוא קודם כל טובת צה"ל והמדינה בהזדקקותה לקצינים מוכשרים ומנוסים. האחריות והסמכות מופקדות  בעניין זה  בידי ההנהגה הלאומית העליונה, ביכולת להתעלות מעל תביעות זעם הקהל.

"לא זה בלבד שהרומאים היו פחות כפויי טובה מבני רפובליקות אחרות, אלא שגם בעמדם להטיל עונש על מפקדיהם היו מתונים בדינם וזהירים בכבודם יותר  מכל האחרים. קלקל שר הצבא בזדון, ענשו אותו במתינות, קלקל בשגגה או מחמת חוסר הדעת, לא חייבו אותו בשום עונש, ואדרבא, היו נותנים לו  פרס ומודיעים לו כבוד ויקר. מנהג  זה תפסו בידם מתוך שיקול דעת מרובה, שכן סבורים היו שחשיבות גדולה נודעת לכך, ששרי הגייסות יוכלו להתמסר לתכניותיהם ברוח חופשית ובזריזות, ולא תוסח דעתם לגורמים חיצוניים אחרים. כי לא רצו להוסיף קשיים וסכנות על עניין שכל עצמו קשה ומסוכן."

כאן טמון שיעור חשוב להנהגת מדינת ישראל שעדין לא גיבשה בתחומי צבא ומלחמה, מסורת ריבונית לעמידה איתנה מול גלי סחף ברגשות

הציבור. 

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים על תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: מגננה והגנה, הצורך להגן בכל הרמות!

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• יחזקאלי פנחס (2023), תחקיר, חקירה וסובלנות-לטעות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/2/23.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגננה והגנה, הצורך להגן בכל הרמות! ייצור ידע, 31/5/14.