תקציר: תופעה שולית אך מתפתחת במערב: אזרחים אירופים – בעיקר נשים – מגדלים חזירים קטנים כחיות מחמד (למשל "חזירי מיניפיג") והולכים איתם בפומבי, כאמצעי הרתעה נגד הטרדות מצד מהגרים מוסלמים. הרציונל מאחורי ההתנהגות הזאת הוא הרתיעה הדתית, הפחד, הסלידה העמוקה והחשש של המוסלמים מהמגע עם החזירים שנחשבים ע"פ האיסלאם לטמאים. לתופעה הזו יש שם: "התאמה תרבותית אגרסיבית"...

.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על תופעת 'ההתאמה התרבותית האגרסיבית', למאמר האחר:

• פנחס יחזקאלי: 'קמפיין הבייקון' של הימין הבריטי נגד 'קמפיין החלאל' המוסלמי.

*  *  *

התבוננו בסרטון למטה. הוא מראה זוג צרפתים שנוהגים להביא איתם את חזיר המחמד שלהם לחוף הים במרסיי, כדי להרחיק מהם כנופיות מוסלמיות. זו תופעה שולית אמנם, אך בהחלט מתפתחת, מתרחבת ומדווחת בשנים האחרונות ברשתות החברתיות:

אזרחים אירופים – בעיקר נשים – מגדלים חזירים קטנים כחיות מחמד (למשל "חזירי מיניפיג") והולכים איתם בפומבי, לא בשל אהבת החזיר כחיית מחמד דווקא, אלא כתגובה זהותית מול "האיום האיסלאמי". זוהי פרובוקציה תרבותית מכוונת, שאיננה חלק מזהותם של המקומיים הללו. היא מתבצעת כאקט חוסם. כאמצעי הרתעה נגד הטרדות מצד מהגרים מוסלמים.

הרציונל מאחורי ההתנהגות הזאת הוא הרתיעה הדתית, הפחד, הסלידה העמוקה והחשש של המוסלמים מהמגע עם החזירים שנחשבים ע"פ האיסלאם לטמאים. לתופעה הזו יש שם: "התאמה תרבותית אגרסיבית", ובה יעסוק המאמר.

התופעה דווחה כבר משנות ה-2010 במספר מקומות, לרוב בהקשרים של:

• נשים באירופה (גרמניה, שוודיה, צרפת) שחשו מאוימות באזורי מהגרים והחלו להסתובב עם כלבים או חזירים קטנים כדי להימנע מהטרדות (ראו: Gatestone Institute, 2016).
• בלוגרים או קבוצות ימין באירופה שקידמו את הרעיון כ"פתרון אזרחי" למוגבלות המשטרה או התקינות הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט) בהתמודדות עם אלימות מינית של מהגרים (Bawer, 2017).

"התאמה תרבותית אגרסיבית"

המונח "התאמה תרבותית אגרסיבית" (aggressive cultural adaptation), אף שאינו מושג סוציולוגי קנוני מוגדר, מתאר תופעה רלוונטית מאוד להבנת התנהגות קבוצות ויחידים בעידן של רב תרבותיות מאיימת או חד-כיוונית. מדובר באסטרטגיית הישרדות זהותית, שבה העימות בין הקוד הערכי המערבי לערכים המסורתיים מהעולם המוסלמי או האפריקאי, מוביל לתופעות שבהן קבוצות במערב מחפשות שיטות "לא רציונליות" כדי להתמודד עם מציאות, שהרציונל הדמוקרטי נכשל בה. למשל: לגדל חזיר במקום להסתמך על אכיפת חוק שלא קיימת. כך, קבוצת הרוב או המארחת (host society) מאמצת סמלים, הרגלים או פרקטיקות שלא מאפיינות אותה במקור, מתוך מטרה להציב גבול תרבותי או לייצר הרתעה כלפי קבוצה זרה, נתפסת כמאיימת.

הסרטון למטה הוא דוגמה כזו. הוא הועלה לטוויטר ע"י אדם המכנה עצמו בשם: Mr Patel. הוא כותב: "אמץ לך חזיר, והגן על עצמך ועל משפחתך מפני שודדים, אנסים שודדים אנשים אלימים"

ל"התאמה תרבותית אגרסיבית" יש מימד פוליטי-חברתי מובהק:

• עליית הימין הרדיקלי באירופה מלווה גם בתרבות של "אנטי-רלטיביזם": אם לא ניתן להגן על ערכי המערב בעזרת החוק, נשתמש בחזירים, קריקטורות של מוחמד, או סמלים נוצריים באגרסיביות.
• שבירת טאבו ליברלי: התאמה אגרסיבית מאפשרת לפרט "להחזיר לעצמו" את המרחב הציבורי, לא באמצעות מדיניות, אלא על ידי אקטים תרבותיים של כיבוש חוזר.

ההיבט הסוציולוגי

כך למשל, פייר בורדייה ומישל לאמונט דיברו על תיאורית גבולות סמליים (Symbolic Boundaries), לפיה קבוצות מגדירות את עצמן לא רק על ידי זהותן, אלא בעיקר על ידי הבידול מה"אחר". 'התאמה תרבותית אגרסיבית' היא אמצעי לשרטט גבולות מחודשים, תוך הפגנת עליונות תרבותית, אפילו אם המחיר הוא אימוץ פרקטיקות זרות לקבוצה עצמה.

אם תרצו, 'התאמה תרבותית אגרסיבית' היא פועל יוצא של פרדוקס הסובלנות (Tolerance Paradox), שפותח ע"י פילוסופים כמו קרל פופר, ואחריו ג'ון גריי, שתארו כיצד חברה פתוחה וסובלנית עלולה למצוא את עצמה נאלצת להגביל את חירויותיה כדי לשמר את זהותה מול קבוצות שלא מקבלות את כללי המשחק. 'התאמה תרבותית אגרסיבית' היא לעתים תוצאה של דחף זה: התאמה כוחנית כדי לשמר את האתוס הליברלי-חילוני [למאמרו של רוני אקריש: 'פרדוקס הסובלנות' של קרל פופר. גם לסובלנות יש גבולות, לחצו כאן].

השימוש בחזיר כאמצעי הרתעה לא מתפתח רק באירופה

הנה המחשה ממציאות החיים בהודו: מם אינטרנטי המציע לבלום את הטרור המוסלמי המציף את הודו מפקיסטן, דרך גידול המוני של חזירים בגבול שבין המדינות...

מה בין התאמה תרבותית רגילה לאגרסיבית?

מאפיין	התאמה תרבותית רגילה	התאמה תרבותית אגרסיבית
מטרה	גישור, שילוב, הכלה	גבול, הרתעה, ניכור
כיוון	פתיחות לקולטורה זרה	שימוש בכלים "זרה" כדי לחסום
דינמיקה	דו-כיוונית (אינטגרטיבית)	חד-כיוונית (תגובתית, קונפליקטואלית)
גוון רגשי	סקרנות, הכלה	התנגדות, פרובוקציה

התאמה תרבותית אגרסיבית אינה רק גידול חזירי מחמד

1. דוגמה נוספת היא למשל, נשים באירופה שנושאות צעיפים או לבוש מתגרה באופן מכוון: יש דיווחים על נשים שמתלבשות באופן חושפני במיוחד בסביבת מהגרים מוסלמים דווקא כדי להדגיש את חירותן, גם במחיר של סכנה – התרסה מודעת כאמצעי לבלימת תכתיבי צניעות.

3. דוגמה קרובה לנושא המאמר, היא השימוש בבשר חזיר או מוצרים אסורים: בשוודיה ובצרפת דווח על אזרחים שתלו נקניקי חזיר בפומבי ליד מסגדים כאקט של "מחאה" נגד תפיסת טריטוריה מוסלמית, או הגישו כריכי חזיר לעובדים מוסלמים – שוב, אימוץ מכוון של אלמנט מקומם, לא כחלק מהרגל אלא כהצהרה.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'קמפיין הבייקון' של הימין הבריטי נגד 'קמפיין החלאל' המוסלמי, לחצו כאן]

לסיכום

התאמה תרבותית אגרסיבית היא תגובת נגד לאיום תרבותי נתפס, שבעצמה יוצרת מעגל של קיטוב. זוהי התאמה פרדוקסלית, לא כדי להשתלב, אלא כדי להרחיק. תופעות כאלו הן סימפטום של משבר זהות בקהילות מערביות, אשר מרגישות שלא נותרו להן כלים ריבוניים אחרים להגן על עצמן. מדובר בפרקטיקה של "תרבות תגובתית" (Reactive Culture), שמתפתחת כאשר המדינה הליברלית אינה יכולה - או אינה רוצה - להציב גבולות.

זה אינו רק תרגיל טקטי, אלא גם הצהרה תרבותית פרובוקטיבית. גידול חזיר במחוז מוסלמי נתפס כהתרסה כלפי האיסלאם, ועלול לעורר תגובות חריפות. באזורים עם מתחים אתניים, כמו בפרוורי פריז או בשכונות מהגרים בברלין, הופעת חזיר עלולה להיחשב כהתגרות.

ברמה הסוציולוגית, אפשר לראות בכך תופעה של התאמה תרבותית אגרסיבית: כאשר הרוב (או מיעוט ילידי מרגיש מאוים) הוא משנה את אורחות חייו כדי לסמן גבולות מול מה שהוא תופס כחדירה תרבותית. זוהי אסטרטגיה של חיכוך זהותי, לא רק הגנה אישית. זו אינה תופעה רווחת או ממוסדת, אך היא קיימת כחלק מהתמודדות אזרחית בלתי פורמלית עם תחושת חוסר ביטחון במרחב הציבורי, בפרט באירופה שבה סוגיית ההגירה המוסלמית מלווה בחששות בטחוניים ותרבותיים. גידול חזירי מחמד כאקט של התנגדות הוא סימפטום של כישלון המערכת לאכוף סדר והגנה, ושל מאבק בין תרבויות.

אסיים בכרזה למטה מדף הטוויטר של Yossi Goldstein: מם אינטרנטי המתאר חזירים, המסודרים בצורת המילים: 'פאק איסלאם'. הוא ממחיש את השימוש בחזירים כפרובוקציה תרבותית מכוונת, כאקט חוסם של ההתפשטות המוסלמית, וכאמצעי הרתעה נגד הטרדות מצד מהגרים מוסלמים:

דף הטוויטר של N Ecc: החזיר ככלי מחאה

הימין הבריטי בייאושו נפרד לעד מהפוליטיקלי קורקט ואימץ את החזיר ככלי מחאה. ראו למשל את המם האינטרנטי למטה, שמראה מוסלמים נמלטים על נפשם כשהחזיר ענק ובעל שיניים מחודדות - סמל הטומאה - דולק בעקבותיהם, והכרזה שואלת: "היכן נוכל לרכוש אחד מאלה? (Where can you buy one of these?)

השימוש בדמות החזיר בממים ברשתות החברתיות נעשה בנוסף לתופעה מתפתחת של גידול חזירי מחמד כדי להרחיק מהם כנופיות מוסלמיות. רק שהמוסלמים נערכו במהירות והחלו להתלונן כנגד בעלי כלבים וחזירים על איסלאמופוביה וזה עובד: שוטרים מונעים מהם לטייל עם החיות באזורים עם רוב מוסלמי לבל ייפגעו רגשותיהם...

[לאוסף המאמרים על הצד האפל של האיסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על כניעתה של צרפת למהגריה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על הצד האפל של האיסלאם.
• אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• אוסף המאמרים על השתלטות האיסלאם על אירופה.
• אוסף המאמרים בנושא: רב תרבותיות ותקינות פוליטית.
• אוסף המאמרים על כניעתה של צרפת למהגריה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'קמפיין הבייקון' של הימין הבריטי נגד 'קמפיין החלאל' המוסלמי.
• מאמרו של רוני אקריש: 'פרדוקס הסובלנות' של קרל פופר. גם לסובלנות יש גבולות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), הצד האפל של האיסלאם באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/12/23.
• פנחס יחזקאלי (224), אוסף המאמרים על הפלרטוט הקטלני של בריטניה עם האיסלאם, ייצור ידע, 17/8/24.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הברית הבלתי קדושה, שבין ה- WOKE המערבי לאיסלאם הקיצוני, ייצור ידע, 30/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2022), השתלטות האיסלאם על אירופה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 6/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), רב תרבותיות ותקינות פוליטית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 16/1/20.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על כניעתה של צרפת למהגריה, ייצור ידע, 26/7/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), 'קמפיין הבייקון' של הימין הבריטי נגד 'קמפיין החלאל' המוסלמי, ייצור ידע, 6/9/25.
• רוני אקריש (2023), 'פרדוקס הסובלנות' של קרל פופר. גם לסובלנות יש גבולות, ייצור ידע, 22/3/23.