תקציר: את 'פרשת וזאת הברכה'  אנו קוראים בשמחת תורה. פרשה זו מסיימת את חמשת חומשי תורה ויותר מכל מסמלת את גמר התהוותו של עם ישראל כעם.

עודכן ב- 21 בנובמבר 2024

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת וזאת הברכה, ראשי פרקים:

את פרשת "וזאת הברכה"  אנו קוראים בשמחת תורה. פרשה זו מסיימת את חמשת חומשי תורה ויותר מכל מסמלת את גמר התהוותו של עם ישראל כעם.

בני ישראל נמצאים לאחר ארבעים שנה במדבר ועומדים לפני הכניסה לארץ ישראל. משה רבינו שכידוע קיבל עונש מהקב"ה לא להכנס לארץ מברך תוך כדי התייחסות אישית לכל שבט ושבט מבני ישראל.

נזכיר חלק מהברכות: על יהודה אומר משה שיהודה הוא בעצם המנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל (אנו היהודים נקראים על שמו) למרות שיהודה לא היה הבכור הרי שרוב המנהיגים יצאו משבטו החל מנחשון בן עמינדב שהיה הראשון שנכנס לים סוף ביציאת מצרים (ולכן השם נחשון מציין ראשוניות ותעוזה), ועד לדוד מלך ישראל.

לאחר שמשה מסיים את ברכתו הוא עולה על הר נבו, משקיף על ארץ ישראל אשר הובטחה לנו: "וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב, אֶל הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה’ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד, עַד דָּן. וְאֵת, כָּל נַפְתָּלִי, וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה, עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת הַנֶּגֶב, וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים  עַד צֹעַר. וַיֹּאמֶר ה’ אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ, אֶתְּנֶנָּה; הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר", ל

אחר מכן משה נפטר בגיל 120 וזוכה לקבורה מידי הקב"ה כשאף אחד לא יודע את מקום קבורתו, "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה’, בְּאֶרֶץ מוֹאָב  עַל פִּי ה’. וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב, מוּל בֵּית פְּעוֹר; וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וּמֹשֶׁה, בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה  בְּמֹתוֹ; לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ, וְלֹא נָס לֵחֹה".  הדרשנים מסבירים זאת בכך שהקב"ה לא רצה שקברו של משה יהפוך להיות אתר תיירות ועליה לרגל (נקודה למחשבה!!). התורה גם מציינת שמשה רבינו היה צלול במחשבתו עד יומו האחרון. לאחר מותו של משה יהושע מקבל פיקוד. התורה מסיימת בכך שמגדירה את משה כמנהיג וכנביא הגדול מכולם "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל, כְּמֹשֶׁה, אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה’, פָּנִים אֶל פָּנִים.  לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים, אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה’, לַעֲשׂוֹת, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם  לְפַרְעֹה וּלְכָל עֲבָדָיו, וּלְכָל אַרְצוֹ.  וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה, וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה, לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".

שמחת תורה

שמחת תורה הוא חג שלא מופיע בתורה  ואולם יש לו קשר צמוד מאד לתורה. עד לתקופת המאה השביעית לספירה נהגו בני ישראל לקרוא את כל התורה במחזור של  למעלה משלש שנים ואילו בתקופת הגאונים נקבע להלכה שעלינו לקרוא את חמשת חומשי התורה במהלך שנה אחת כמו כן הוחלט שקריאת פרשת בראשית תהיה בשבת הראשונה שלאחר חג הסוכות ולכן בשמחת התורה אנו קוראים את פרשת וזאת הברכה שהיא האחרונה בספר דברים ואת הפרשייה הראשונה של פרשת בראשית.

בשמחת תורה נהוג להוציא את כל ספרי התורה מארון הקודש ולהקיף עימם שבע הקפות. כמו כן נהוג בשמחת להעלות לתורה כל יהודי הנמצא בבית כנסת. מנהג נוסף הינו עלייה לתורה של "כל הנערים" נהוג לקבץ יחדיו את כל הילדים שמתחת לגיל בר-מצווה וכולם ביחד מברכים את ברכות התורה. וכל זאת על מנת להרגיל את הילדים.

"אמרי אמיר"

1. מה קרה בשמיני עצרת? - ביאור נפלא של הרבי מלובביץ' זצ"ל. למה חוגגים את היום הזה? מסביר המדרש משל למה הדבר דומה: למלך שהיו בניו נאספים מכל רחבי הממלכה וחגגו ביחד שבעה ימים וכשבאו ללכת אמר המלך קשה עלי פרידתכם בואו ונשמח עוד יום ביחד. כן הוא הנמשל: וזה בדיוק היום של שמיני עצרת היום הנוסף שלאחר שבעת ימים חג הסוכות. שואל הרבי מליובאוויטש זצ"ל שתי שאלות:
2. מה יעזור לו היום הנוסף הזה הרי מחר שוב יהיה לו קשה להיפרד
3. למה המלך אומר קשה עלי "פרידתכם" ולא "פרידתנו".

ומסביר רעיון מאוד יפה: חג הסוכות מסמל אחדות וכפי שהסברנו שארבעת המינים מסמלים 4 סוגים של יהודים, אנחנו לוקחים את כולם ומחברים אותם ביחד שיתעוררו להתאחד,

עובר השבוע של סוכות והמלך אומר "קשה עלי פרידתכם" אני עדיין רואה אתכם כארבעה סוגים שאמנם מחוברים אבל עדיין נפרדים, אני שם לב שהאתרוג עדיין מסתכל על ההדס במבט מתנשא והלולב בכלל לא מתייחס לערבה, אני רוצה עוד יום אחד שבו נגלה את הנקודה הפנימית שמאחדת את כולכם ולכן ביום הזה אנחנו שמחים עם התורה, שהרי הכי פשוט היה לפתוח את ספר התורה וללמוד בו רעיונות יפים ומשמחים אבל אם היינו עושים כך היינו שוב מגיעים להבדלים, האחד יודע לקרוא והשני לא, האחד מבין יותר והאחר פחות. 

לכן אנחנו לוקחים את ספר התורה כמו שהוא סגור שאז אין הבדלים בין יהודי אחד לשני כולנו אותו דבר מחזיקים את ספר התורה ביד ורוקדים איתו בשמחה גדולה שמגלה את פנימיות הנפש של כל אחד ואחד מאיתנו ובנקודה הפנימית הזו כולנו אחד. כך קל יותר יהיה לקב"ה להיפרד כשהוא מוצא את המאחד ולא את השונה והמפריד.

• שמחת תורה - שותפות מלאה: ששמחת תורה היא לכל עם ישראל ולא רק ללומדי התורה בלבד! תשובה ניצחת שהשיב סנדלר פשוט לדיין חשוב שניסה להבין מדוע הוא שמח ב"שמחת תורה" אם אין לו יכולת ללמוד תורה: פעם אחת בעיצומן של ההקפות הבחין דיין העיר בסנדלר פשוט שרוקד ומכרכר בכל עוז לכבודה של תורה. ניגש הדיין ושאל את הסנדלר בחיוך:" מה זאת יהודי שהנך כל כך שמח? אנו לומדים ואתה שמח? אומר לך – ענה הסנדלר – ביום הכיפורים אני עומד בתפילה ומתוודה: "על חטא שחטאנו לפניך בכפת שוחד" וכי אני לוקח שוחד?! הקשה הסנדלר – ומה לי שייכות לחטא זה?! אלא, השיב הסנדלר, כל ישראל ערבים זה לזה ומתוודה אני על חטאי הדיין, ואם אני שותף לחטאיך, שותף אני גם ללימוד התורה שלך!...

• שהתורה תשמח בך! הרב הקדוש בעל הלב שמחה מגור זי"ע אמר: מפני מה נקרא החג "שמחת תורה" ולא "שמחה בתורה"? והלא השמחה ביום זה היא שמחתו של האדם מישראל בתורה?!  והוא השיב: לא די בשמחתו של האדם בתורה, אלא צריך גם שהתורה תשמח בו...

[לאוסף המאמרים על פרשת וזאת הברכה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על פרשת וזאת הברכה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וזאת הברכה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/10/19.