תקציר: לחששות ולהסתייגויות בחוגי הימין יש מקום, במיוחד לנוכח הציפיה הבינלאומית לקידום המדינה הפלסטינית. אכן בסוגיה זו מדינת ישראל ניצבת בפתחו של מאבק חדש על עתידה בירושלים ובמרחבי יו"ש והבקעה. בוודאי היה מוטב לסיים את המלחמה כאשר רעיון שתי המדינות מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. אלא שתהליך גאולת ישראל היה נתון מראשיתו במאבק וכך ימשיך הלאה.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 5 באוקטובר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

בליל שבת, במענה לאולטימטום של הנשיא טראמפ, חמאס אמר 'כן'. במיטב המורשת האיסלאמית זהו 'כן' של תקייה, כלומר: 'כן' של תרמית ועורמה [להרחבת המושג: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים המוסלמים במערב, לחצו כאן].

גם בציווי האיסלאמי לג'יהאד יש פתח יציאה למצב שהמציאות מעמידה את המאמין בפני מצוקה המאובחנת כשלב חולשה: "מרחלאת אל איסתדעף". במצב כזה, המאמין פטור מדבקות בהמשך הלחימה, בהבנה שזה לפי שעה רצון האל. זה כמובן לא מוביל לזניחת דרך המאבק, אלא להשהיה זמנית עד להשתנות הנסיבות.

המבחן הראשון להסכמת חמאס לתוכנית יעמוד על השבת כל החטופים. אלא שגם בכך, עד שלא ישובו כולם אין ודאות שזה באמת יקרה. בכל מה שקשור ליתר סעיפי תוכנית הנשיא, חזקה על חמאס שימצא דרך לנהל משא ומתן עיקש על כל אחד מהפרטים, שצורת מימושם בסעיפי התוכנית נותרה עמומה.

בתוך כך, ארגון חמאס ינסה לנצל את מגמת התוכנית לה הסכים כביכול, על מנת לשרוד ככוח חמוש ברצועת עזה ביום שאחרי נסיגת צה"ל. במאמץ לשוות לתהליך מצג חיובי ביחס לציפיות הבינלאומיות, הוא יהיה מוכן לוותר על השלטון בעזה ועל ניהול השיקום לטובת צוות טכנוקרטים וסוג של כוח רב לאומי ערבי שיפקח על הביטחון. אבל כמו חיזבאללה בלבנון, שככל הנראה לא יתפרק מנשקו, למרות החלטת ממשלת לבנון וציפיות הממשל האמריקאי, כך ימצב עצמו חמאס ברצועת עזה ככוח חמוש, שאף אחד לא יעז ולא יוכל לכפות עליו את מסירת נשקו. יש לשער כי גם לנוכחות נציגי הרשות הפלסטינית ברצועה בגיבוי כוח שיטור פלסטיני, לא תהיה עוצמה יעילה כנגד חמאס, כפי שלא הצליחו לגלות יעילות בדיכוי ההתארגנויות החמושות בצפון השומרון. מבחינה זו, המערכת הצפויה להתהוות ברצועה תהיה רחוקה מהבטחת יציבות ביטחונית.

מנקודת המבט הישראלית, ההיענות לתוכנית הנשיא הייתה הכרח בלתי נמנע

לא רק מכיוון שנתניהו לא היה יכול להתנגד למנהיג המעצמה שמדינת ישראל כה תלויה בה, אלא בעיקר מכיוון שהמתווה מציע למדינת ישראל פתח יציאה ממתח בלתי פתור אליו נקלעה:

• מצד אחד במטרות המלחמה ברצועת עזה ממשלת ישראל התחייבה להשגת סיום שלטון חמאס וחיסול נוכחותו של הארגון במרחבי הרצועה ככוח חמוש.
• מצד שני, הלגיטימציה הבינלאומית והפנימית להמשך המלחמה נמוגה עד כדי איום על אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים של מדינת ישראל. 

תוכנית טראמפ, שנתניהו התחייב לקבלה, מציעה דרך של כבוד לסיום המלחמה בעזה. במיוחד כאשר להישגי צה"ל בלחימה לכיבוש עזה במבצע מרכבות גדעון ב', היה תפקיד משמעותי במתן תוקף מבצעי לאולטימטום שהציג הנשיא טראמפ לחמאס. כוחות פיקוד הדרום הצליחו בחודש האחרון להמחיש יעילות מבצעית - כולל בפינוי מרבית אוכלוסיית עזה - שהוכיחה כי יש ביכולתם להביא לכיבוש מלא של העיר עזה ולהכרעת כוחות חמאס בעיר. גם אם לנוכח תכנית טראמפ המשימה טרם הושלמה, המגמה המוצלחת סימנה כיוון של עוצמה ויכולת, ויש לכך משמעות גדולה.

אם למרות תחבולות העיכוב של חמאס התוכנית תתממש, עם שיבת החטופים ונסיגת צה"ל, המלחמה ברצועת עזה תגיע לנקודת סיום.

לחששות ולהסתייגויות בחוגי הימין יש מקום, במיוחד לנוכח הציפיה הבינלאומית לקידום המדינה הפלסטינית. אכן בסוגיה זו מדינת ישראל ניצבת בפתחו של מאבק חדש על עתידה בירושלים ובמרחבי יו"ש והבקעה. בוודאי היה מוטב לסיים את המלחמה כאשר רעיון שתי המדינות מושלך לפח האשפה של ההיסטוריה. אלא שתהליך גאולת ישראל היה נתון מראשיתו במאבק וכך ימשיך הלאה. עם ישראל שהתפלל ביום כיפור "זכור ה' חיבת ירושלים אהבת ציון אל תשכח לנצח" לא יוותר על חזון הדורות לגאולת ירושלים. גם הפלסטינים לא יוותרו על חלומם לאל קודס ולהשמדת מדינת ישראל. על חלומות לא עושים משא ומתן. בהיבט זה בניגוד לציפיית הנשיא טראמפ לבשורת שלום אזורי, במקרה הטוב נזכה לתקופת הפוגה מתוך תודעה בסיסית שהמאבק על קיומה של מדינת ישראל לא רק שלא תם אלא אף עלול להתעצם.

[לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
• אוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות.
• הרחבת המושג: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים המוסלמים במערב.
• אוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה.
• אוסף המאמרים על משא ומתן.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• הרחבת המושג: אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.
• הרחבת המושג 'יעילות'.
• הרחבת המושג: 'עוצמה'.
• אוסף המאמרים העוסק ב'התהוות' ובהשלכותיה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2023) 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים המוסלמים במערב, ייצור ידע, 2/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין שתי מדינות ל'מדינת כל אזרחיה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/11/23.
• פנחס יחזקאלי (2019), עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), משא ומתן באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/4/20.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אינטרסים לאומיים / אינטרסים חיוניים, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), משמעותה של 'התהוות' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 7/11/19.