תקציר: מקובל לחשוב שמעבר לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והדמוגרפית של מדינה, גודלה בשטח ובאוכלוסייה הוא תנאי הכרחי להפיכתה למעצמה. ואולם, ההיסטוריה מלמדת שלפעמים מדינות קטנות - לעתים ערי־מדינות - הצליחו להפוך לשחקנים מרכזיים במערכת האזורית ואף הגלובלית. תופעה זו מעלה שאלות יסוד: כיצד הצליחו מדינות קטנות להעצים את כוחן מעבר לגודלן? ומהם התנאים שיאפשרו להן לשמר את מעמדן לאורך זמן?

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מקובל לחשוב שמעבר לעוצמתה הצבאית, הכלכלית והדמוגרפית של מדינה, גודלה בשטח ובאוכלוסייה הוא תנאי הכרחי להפיכתה למעצמה. ואולם, ההיסטוריה מלמדת שדווקא מדינות קטנות - לעיתים ערי־מדינות - הצליחו להפוך לשחקנים מרכזיים במערכת האזורית ואף הגלובלית. תופעה זו מעלה שאלות יסוד: כיצד הצליחו מדינות קטנות להעצים את כוחן מעבר לגודלן? ומהם התנאים שיאפשרו להן לשמר את מעמדן לאורך זמן?

דוגמאות היסטוריות לא חסרות:

• ממלכת דוד ושלמה עלתה למעמד של מעצמה בזכות שילוב של יכולות פנימיות ונסיבות חיצוניות (ואקום מעצמתי). אך היא לא הצליחה לשמר את מעמדה לאורך זמן (להרחבה בסוגיה זו, לחצו כאן):
• אתונה הקלאסית: אתונה של המאה ה־5 לפנה"ס מנתה מספר מועט יחסית של תושבים, אך הצליחה לבנות צי ימי אדיר ולהשליט את מרותה על אזורים נרחבים בים האגאי. יתרונה נבע משילוב של ארגון צבאי, משטר דמוקרטי שידע לרתום אזרחים למאמץ המלחמתי, והפיכת התרבות לאמצעי השפעה (Meiggs, 1972).
• קרתגו, עיר־מדינה פניקית בצפון אפריקה, הפכה למעצמה בזכות שליטה בסחר ימי ובנתיבי מסחר במערב הים התיכון. עושרה הכלכלי העניק לה עוצמה צבאית, עד שהתנגשה עם רומא במלחמות הפוניות (Lancel, 1995).
• ונציה: הרפובליקה הוונציאנית הייתה עיר־מדינה קטנה אך עוצמתית, ששלטה בסחר הימי בין אירופה למזרח. עוצמתה נשענה על צי משוכלל, ניהול פוליטי־אריסטוקרטי יציב, ושליטה במושבות בים התיכון (Lane, 1973).
• פורטוגל והולנד: בין המאה ה־15 ל־17 הצליחו פורטוגל והולנד – שתיהן מדינות קטנות באירופה – לשלוט ברשתות הסחר הגלובלי. הן ניצלו ידע טכנולוגי מתקדם (ניווט, ספנות, בנקאות) כדי להקים אימפריות ימית וכלכליות חובקות עולם (Boxer, 1969; Israel, 1995).
• סינגפור: בעידן המודרני, סינגפור מהווה דוגמה למדינה עירונית קטנה שהפכה למעצמה פיננסית־טכנולוגית. בזכות מיקום אסטרטגי, שלטון יציב וכלכלה פתוחה, היא הפכה למרכז עולמי למסחר ולבנקאות, אף כי אין לה משאבים טבעיים משמעותיים (Chua, 2017).

המנגנונים שהפכו מדינות קטנות למעצמות

1. מיקום גיאוגרפי אסטרטגי: שליטה בנמלים, נתיבי סחר או צמתים יבשתיים.
2. חדשנות טכנולוגית וארגונית: יתרון צבאי (אתונה, ונציה) או כלכלי־טכנולוגי (הולנד, סינגפור).
3. רשתות מסחר ובעלות ברית: יצירת תלות כלכלית אצל מדינות גדולות יותר.
4. משילות פנימית יעילה: יציבות פוליטית ומוסדות חזקים המאפשרים ריכוז משאבים (פורטוגל, סינגפור).
5. עוצמה תרבותית־אידאולוגית: אתונה הפיצה את תרבותה; הולנד את ערכיה של סובלנות כלכלית ואינטלקטואלית.

האם מדינות קטנות יכולות לשמר מעמד של מעצמה לאורך זמן?

ההיסטוריה מראה כי האתגר הגדול של מדינות קטנות הוא יציבות ארוכת טווח. רבות מהמעצמות הקטנות התמוטטו או נדחקו לשוליים:

• מלכות דוד ושלמה: בסיום ימי שלמה נחלשה הממלכה עקב מסים כבדים ופילוג פנימי, וכבר חמש שנים לאחר מותו פלש פרעה שישק הראשון לארץ, בזז את ירושלים ופגע במעמדה הכלכלי והצבאי. הפילוג בין ישראל ליהודה, בצירוף שובו של כוח מצרי פעיל לזירה, סימנו את קץ ההגמוניה של הממלכה המאוחדת ופתחו את הדרך לנפילתה מול אשור ובבל במאות הבאות, שהסתיימו בגלות ישראל ויהודה ובחורבן בית המקדש..
• אתונה הובסה בידי ספרטה ואיבדה את ההגמוניה בסיום המלחמה הפלופונסית (431–404 לפנה"ס).
• קרתגו הושמדה בידי רומא.
• ונציה נחלשה מול מעצמות גדולות כמו ספרד ואוסטריה.
• פורטוגל נכבשה בידי ספרד במאה ה־16.

הסיבה העיקרית: ברגע שמעצמות גדולות מפנימות את יתרונותיה של המדינה הקטנה, הן לרוב מסוגלות לעקוף אותה באמצעות משאבים עצומים יותר.

ובכל זאת, יש דוגמאות להצלחה מתמשכת

הולנד שמרה על כוח כלכלי ופיננסי לאורך מאות שנים גם אם לא נותרה מעצמה צבאית; וגם סינגפור ממשיכה להיות גורם מרכזי באסיה כבר עשרות שנים.

המפתח להישרדות הוא:

• גמישות והתאמת יתרון יחסי חדש בכל דור.
• בניית בריתות אסטרטגיות עם מעצמות גדולות.
• השקעה מתמדת בחדשנות טכנולוגית וכלכלית.

אחרי 'מלחמת חרבות ברזל', ישראל היא מעצמה אזורית

ישראל מהווה כיום דוגמה בולטת: מדינה קטנה בשטח ובאוכלוסייה, שהפכה למעצמה אזורית בזכות ניצחון צבאי יוצא דופן על הציר השיעי, ואקום איזורי שהשאירו ברית המועצות (העסוקה במלחמת אוקראינה) וארצות הברית, גיבוי מעצמתי חסר תקדים של ממשל טראמפ, יתרון טכנולוגי, כלכלה איתנה ופורחת, מיקום גיאו־פוליטי מרכזי, ורשת בריתות בינלאומיות נוספות. ההיסטוריה מראה כי סיכוייה להישאר במעמד זה לאורך זמן אינם גדולים ותלויים ביכולתה לשמר יתרון טכנולוגי וביטחוני, לפתח יציבות פוליטית, ולהמשיך להטמיע עצמה ברשתות בינלאומיות, אבל יותר מכל: בשינויי העוצמה במאזן הבינלאומי..

לסיכום

מדינות קטנות הפכו לא פעם למעצמות – זמניות או ארוכות טווח – בזכות שילוב ייחודי של מיקום, חדשנות, ארגון ומדיניות חכמה. לרוב, עוצמתן לא נמשכה מאות שנים, משום שמעצמות גדולות למדו להדביק את הפער. עם זאת, במקרים שבהם הן ידעו לחדש את יתרונן ולבנות לעצמן תפקיד מערכתי גלובלי, הן הצליחו לשרוד. ישראל, כמו סינגפור, נמצאת בנקודה כזו – השאלה היא עד כמה תוכל לשמר את יתרונה לאורך דורות.

ההיסטוריה מלמדת שגורל מדינות קטנות כמעצמות תלוי לא רק בכוחן הצבאי־כלכלי אלא גם ביכולתן לנצל חלונות גיאו־פוליטיים נדירים, ולשמר לכידות פנימית מול חזרתם של שחקנים גדולים. ישראל המודרנית ניצבת בדיוק בצומת דומה: חלון הזדמנות היסטורי, אך כזה שעתידו אינו מובטח.

[לאוסף המאמרים על ישראל כמעצמה אזורית, היום ובעבר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ישראל כמעצמה אזורית, היום ובעבר.
• אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: קיפאון - סטגנציה.
• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: ממלכת דוד ושלמה כמעצמה אזורית: עלייתה, נפילתה ותובנות לימינו.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על ישראל כמעצמה אזורית, היום ובעבר, ייצור ידע, 27/9/25.
• פנחס יחזקאלי (2025), אוסף המאמרים על הישרדות, מטרת העל של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 10/8/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון – סטגנציה: הארגון נסדק מתחת למעטה הקרח…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), ממלכת דוד ושלמה כמעצמה אזורית: עלייתה, נפילתה ותובנות לימינו, ייצור ידע, 26/9/25.

• Boxer, C. R. (1969). The Portuguese Seaborne Empire, 1415–1825. Hutchinson.
• Chua, B. H. (2017). Liberalism Disavowed: Communitarianism and State Capitalism in Singapore. NUS Press.
• Israel, J. I. (1995). The Dutch Republic: Its Rise, Greatness, and Fall, 1477–1806. Oxford University Press.
• Lane, F. C. (1973). Venice: A Maritime Republic. Johns Hopkins University Press.
• Lancel, S. (1995). Carthage: A History. Blackwell.
• Meiggs, R. (1972). The Athenian Empire. Clarendon Press.