תקציר: למפיקי סדרת דרמה מותר לספר את הסיפור כפי שמתאים להם, הם לא מחויבים לדקויות של מה שהיה. אבל כמו אפוסים קולנועיים גדולים, כמו סרט המופת אקסודוס, הסדרה מחויבת לאמת ההיסטורית הכללית. ההחלטה של הבמאי להציג כך את הצעת המפקדים הבכירים לתא"ל שילה מזא"ה, חוטאת לאמת ההיסטורית ופוגעת במורשת צה"ל.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 1 בספטמבר 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

יש לברך על סדרת הדרמה 'התנתקות', בערוץ 11. היא מעלה לתודעה הציבורית את אחד האירועים המשמעותיים בתולדות הציונות.

כמי שהיה שם לפני עשרים שנים בתפקיד אותו ממלא בסדרה עמוס תמם, יש לי כביכול מה להעיר אבל זה לא רלוונטי. הסדרה איננה דוקומנטרית והיא מעלה דרמה שאינה מחויבת לייצוג המציאות כפי שהייתה. כמו שפילברג ב'רשימת שינדלר' הסיפור שלו יוצר אפוס שמקומו בזיכרון הקולקטיבי חזק יותר מהפרטים המדויקים של ההתרחשות  ההיסטורית. 

המשחק של עמוס תמם שובה לב והתסריט אמין ומחולל אמפתיה לסבל הנורא של האנשים שעל פי החלטת הממשלה והכנסת נעקרו מביתם. ובכל זאת, מהמקום בו פעלתי במשימה הנוראה לפני עשרים שנים, מתחייבת  הערה אחת עקרונית, שמציגה עיוות היסטורי בלתי נסלח.  

תפקיד אלוף פיקוד מרכז תמורת ביצוע ההתנתקות

בפרק הראשון בסדרה, בפגישה במטכ"ל, בה מציעים למפקד האוגדה תא"ל שילה מזא"ה את התפקיד מציעים לו תמורה: אם תיקח את התפקיד במשימת ההתנתקות בגוש קטיף תמונה לאחר מכן לאלוף פיקוד המרכז.

בממד ההיסטורי זה שקר, לא הייתה מעולם הצעה כזו ולא יכולה להיות הצעה כזו. במאמצים לפגוע בלגיטימציה שלי אכן סיפרו סיפור כזה, והוא לא סופר בתום לב. זה סיפור שבעצם מבטל את בסיס האמון בין המפקדים לפקודיהם, בכל מדרג הפיקוד עד לדרג החייל. הרי תחת פיקודי פעלו אלפי חיילים וקצינים וגם שוטרים שהתנגדו כמוני לרעיון ההתנתקות. אם המפקד שלהם קיבל משהו בתמורה בעסקת קח ותן,  מה יגיד לפקודיו על חובת הציות שלהם לפקודה?

נכון, למפיקי סדרת דרמה מותר לספר את הסיפור כפי שמתאים להם, הם לא מחויבים לדקויות של מה שהיה. אבל כמו אפוסים קולנועיים גדולים, כמו סרט המופת אקסודוס, הסידרה מחויבת לאמת ההיסטורית הכללית. ההחלטה של הבמאי להציג כך את הצעת המפקדים הבכירים לתא"ל שילה מזא"ה, חוטאת לאמת ההיסטורית ופוגעת במורשת צה"ל.

כאן ההזדמנות לספר איך זה באמת קרה

בינואר 2005, הובן במטכ"ל שלא ניתן יהיה לבצע את המשימה רק עם כוחות משטרת ישראל.  לשם כך כך הוקצו למשימה  שתי האוגדות הסדירות: אוגדה 162 בפיקוד טל רוסו נשלחה לפיקוד המרכז לעקירת יישובי צפון השומרון. אוגדה 36 שאני הייתי מפקדה, נשלחה לפיקוד הדרום לעקירת יישובי גוש קטיף. הרמטכ"ל רא"ל בוגי יעלון העריך שאני מתנגד לרעיון ההתנתקות, והחליט לבוא אלי לביקור באוגדה ברמת הגולן. תוך כדי סיור בגזרת החרמון, כשאנחנו לבדינו בג'יפ יחד עם שני מאבטחים, אמר לי "החלטנו לשלוח את אוגדה 36 לגוש קטיף, מה אתה אומר?" עניתי מיד שאני כמובן מייחל שההתנתקות לא תתרחש אבל אני מפקד האוגדה ומקבל את המשימה. ככה קצר, בלי היסוס. כשהגענו חזרה למפקדת האוגדה בנפח טלפנתי לאבי, ידעיה הכהן עליו השלום. באופן הכי ישיר אמרתי לו מה שאמר לי הרמטכ"ל, והוא ענה כדרכו בקיצור "אוי א-ברוך, אבל אין לך ברירה אתה חייב לציית." מהרגע הזה היה  ברור לי שמדובר באירוע היסטורי חסר תקדים ויש לי בו ייעוד בתפקיד ייחודי.

ביוני 2005 מונה רא"ל דו חלוץ לרמטכ"ל. הוא קרא לי לשיחה בארבע עיניים ביקש לדעת כיצד אני הולך להתמודד עם המשימה הקשה בגוש קטיף. זו הייתה שיחת אמון אינטימית, הוא עשה את חובתו לוודא שאני נאמן למשימה. כמובן לא עלה בשיחה דיבור כל שהוא על קידום לעתיד.

שתי פגישות אלה כפי שתיארתי אותן הן תעודת כבוד לנורמות הפיקוד של צה"ל. כך נעשה בדרך כלל בירור מהסוג הזה, בשיחה בארבע עיניים, לא במפגש קר וציני מול וועדת אלופים  כפי שזה הוצג בסדרה.  

על התהליך המערכתי המורכב בו הובלתי את המשימה יש מה לספר. מעבר לתודעת  החובה למלא את הפקודה, עמדה בפני מערכת שיקולים רחבה. בחודשי ההכנה למבצע ובעיצומם של ימי המבצע קיימתי פגישות עם כל מנהיגי המתנחלים, בכלל זה רבנים מובילים. יצרתי עמם הבנה בסיסית שאם ילכו למאבק אלים עד לקצה ללא ריסון הם מסכנים את כל עתיד מפעל ההתיישבות. גם עתיד השתלבותם של בני הציונות הדתית בצה"ל היה שיקול מכריע בחובת הציות. מבחינה זו, הציונות הדתית עמדה באותם ימים בפני דילמות הירואיות ובחרה בדרך ממלכתית ראויה לתהילה. כל זה  לא יכול לקבל ביטוי בדרמה שבחרה להתמקד במשפחה המורחבת של תא"ל שילה מזא"ה. אבל דווקא במיקוד הזה, הסדרה מצליחה לבטא היטב את כאב העקירה, ואת מופת גבורת המתיישבים למול חורבן  מפעל חייהם. בממד הזה, הסדרה ראויה לשבח בתרומתה להצבת חלוצי גוש קטיף וסבל עקירתם כאירוע מכונן בזיכרון הלאומי הישראלי.

[לאוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על ההתנתקות ותוצאותיה.
• אוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה.
• אוסף המאמרים על על אמון ולגיטימציה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), ההתנתקות והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), התודעה – והניסיונות להשפיע עליה – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 5/10/19.
• פנחס יחזקאלי (2025), על אמון ולגיטימציה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/1/25.