תקציר: העולם אינו מתחלק בין אנשים נורמאליים לאנשים חלוצים. בכל אדם טמון סוג של גן חלוצי. אצל חלק הוא דומיננטי. אצל אחרים, מוחלש או שעבר דיכוי. גם מי שבחר בדרך חלוצית לא יכול להתמיד כל חייו. גם חלוצים מתעייפים. הם זקוקים לדור צעיר שיבוא במקומם. לכן, כל כך חשוב לשלב בכל יישוב קבוצת חלוצים צעירה ונחושה. נדרשים לנו חלוצים ולא פחות נדרשת פעולה לחידוש הרוח והדרך החלוצית. 

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 29 באוגוסט 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לא קלה שיבת התושבים לישובים שננטשו בנגב המערבי ובגליל. ישנן תלונות רבות על עיכוב משרדי הממשלה בהיענות לצורכי התושבים. לא ראוי לבקר את התושבים המתקשים לשוב, אבל מותר להציע מבט אחר,  ממקור הגיון שנראה כשייך לעבר.

.

"רק חלוצים יוכלו לשוב"

מיד אחרי שבעה באוקטובר, היו שאמרו שרק בני ציונות דתית יוכלו לשוב ליישובים. האמירה עוררה חרדה בין המתיישבים הוותיקים בעוטף עזה ובצפון. מי שאמר זאת אבחן נכון, אבל טעה במינוח. היה צריך לומר "רק חלוצים יוכלו לשוב". לא כל החלוצים הם בני הציונות הדתית ולא כל בני הציונות הדתית חלוצים. זה לב הסיפור מרחב הסְפַ‏ר באי ודאות הכרוכה בו מחייב תושבים שמפעמת בהם רוח חלוצית.

הסְפַ‏ר הוא מרחב שעל פי טבעו  אינו מבטיח יציבות, כמו חיים בשולי הר געש. זה  מרחב בו שלטון המדינה מתקשה בהשלטת חוק וסדר ובהבטחת ביטחון. ספר איננו בהכרח תוצאה של מרחק מהמרכז.  גם בסמיכות לערי בירה במדינות אירופיות מתוקנות, מתקיימים מרחבי הסְפַ‏ר.  בעשורים האחרונים, גם בפריז ושטוקהולם, ישנן שכונות מהגרים בעיקר מוסלמים, שמתקיים בהן הגיון ספר. ניידת משטרה בודדת לא תעז להיכנס, הסיכון ידוע. כך גם בישראל הספר אינו רק במרחק מהמרכז בואכה נגב וגליל, הוא גם ביפו, לוד ועכו. כפי שלמדנו בימי מבצע "שומר חומות" במאי 2021.

סְפַ‏ר כמרחב ביניים, בתנאיי אי וודאות מתמשכים, מיטלטל לעתים בלי שליטת המדינה, כמו בשעות הדמדומים. כמו במרחב החוף הנתון בין גאות ושפל בין ים ליבשה. מדינה לא תמיד יודעת להסדיר את מרחבי הביניים שחומקים מריבונותה, כפי שאינה מסדירה את מצבי הגאות והשפל.

גם בתרבות האמריקאית יוחס תפקיד מכונן לתופעת הסְפַ‏ר - frontier , בהליכת חלוצים אל המערב מתוך יוזמה אמיצה, נכבשה מולדת,  ונוצרה תודעת החירות והחוסן של האזרח האמריקאי.

בראשית מאורעות הדמים ב-1936, כאשר הנסיעה בדרכי הארץ הפכה למאוימת מפני פורעים ערבים, כתב בן גוריון במכתב למנחם אוסישקין: "בחוגי השומר היה פעם רעיון נכון: ליצור 'מושבים קוזקיים' על גבולות הארץ. נראה שיש צורך חיוני ליצור מושבים בראשי ההרים, בכל מרכזי הארץ התופסים עמדה אסטרטגית מכריעה..." כאשר בן גוריון נזקק למיתוג "מושביי קוזקים" הוא ביקש לתאר שנדרשים במקומות כאלה, אנשים מיוחדים, כאלה שמתקיימים בכיף עם הוויתור על חיים נורמליים.

מרחב המתאפיין כסְפַ‏ר אינו מקום לאזרחים רגילים

בנקודת המוצא לתכנון היישובים, נח"ל עוז או מטולה יש להניח שהם אינם יכולים להתקיים כפרבר של תל אביב. כדאי שגם מבחינה אדריכלית יינתן ביטוי לצורך הביטחוני: בית משפחה בספר, כדאי שיותאם ייחודית לסביבה הקשה, לא מתאים שייבנה כמו  חיקוי  לווילה מבוורלי הילס. חלוצים מתאימים לסְפַ‏ר כי הם מודעים ומסתגלים לקיומם במרחב, שאין בו ולא תהיה בו וודאות ביטחונית. החלוץ מוכן לגדל ילדיו במרחב רווי סכנה ולא מצפה שהמדינה או הצבא יפתרו עבורו בעיות קיום שאין להן פתרון. בשביל זה, הוא שם בגלל בעיות שאין להן פתרון. לחלוץ בוודאי אין ציפייה לחוזה ליברלי עם המדינה. הציפיות שלו אחרות. החוזה שלו עם המדינה מבקש שיכירו בזכותו להתנהל כאיש ספר. להתנהל כחלוץ, בזהות היברידית, איכר, לוחם, אזרח. כולם חייבים להיות חמושים. לא רק חברי כיתת כוננות. מי שלא מתאים לו שלא יגיע, בית בספר אינו נדל"ן, הוא קודם כל מוצב.

לאנשים רבים מה שמתואר כאן אינו זר. כך הפך הכפר סילואן בשולי חומות ירושלים לעיר דוד. הייתה זו קבוצת חלוצים אזרחים לוחמים שהפכו את הכפר למקום שישראלים יכולים לטייל בו כוחות משטרת ישראל בוודאי סייעו לאורך כל השנים אבל הם יודעים לספר עד כמה היו תלויים בנוכחות הקבועה של אזרחים נחושים, שבאו לגור בנוכחות שמשכנעת שהם שם כדי להישאר.

אין כמו המורשת הבריטית ללמד על הכרת המדינה בתלותה בחלוצי הסְפַ‏ר. במשך מאות שנים הממלכה הבריטית קיימה זיקות גומלין גם עם פיראטים.  בשעתו הקשה של צ'רציל כשהיה צריך לחלץ 300,000  חיילים בריטים נצורים בדנקירק, הצילה אותו תרבות הסְפַ‏ר של ימאים בריטיים. אלפי בעלי ספינות קטנות שנחלצו להפליג אל חופי דנקירק, עשו זאת כאזרחים לוחמים ללא מסגרת מחייבת, ללא חוזה, אבל עם מורשת דורות של אזרחים עצמאיים שהתחשלו באורח חיים של מאבק במרחבי האוקיינוס:

משהו עמוק השתנה לרעה במצבם של היהודים, וראוי להתבונן בו. דרכי פעולה שהיו מוכרות כחלק משגרת החיים החלוצית בימים שקדמו להקמת המדינה, הפכו במדינת ישראל של השנים האחרונות לבלתי אפשריות. בקיבוץ טירת צבי, באחד מימי הקיץ של שנת 1947, נודע למוכתר שערבים מתכוונים לגנוב מברכות הדגים. הוחלט להוציא סיורים לכלל הבריכות ולדרכי המעבר. אחד מכוחות הסיור נתקל ביריות וכך תוארה ההתרחשות: 

"בדרך המובילה למשק גילה המפקד במרחק 6-5 מטר משהו לבן בתעלה שליד הדרך. לשאלתו "מין?" שמע נקישת בריח וירייה. המפקד הספיק לירות מן המותן לכוח היורה. מיד פקד על אנשיו לתפוס עמדה מהעבר השני של הדרך. החלו חילופי יריות שנמשכו כמה דקות, עד שנפסקו היריות מהצד שכנגד...עזרה מהקיבוץ לא אחרה לבוא, בדקו את הסביבה, מצאו במקום היריות שני ערבים הרוגים ונשקם לידם. נמסרה הודעה למשטרה הבריטית כי שודדי דגים נהרגו ליד המשק... מעתה החל ענין של גאולת דם. שלא כרגיל הסכימה המשטרה הבריטית לא לפתוח תיק פלילי." (משגב, בקעת בית שאן, המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, המדור הדתי, ירושלים תש"י, עמ' 20)

אירועים מהסוג  שמספרים חברי טירת צבי, היו אז דבר יום ביומו. חיי היישוב היהודי בארץ התקיימו בתודעת מאבק לאומי בהכרת התלות בהתארגנות קבוצתית. זו לא רק תודעת החלוציות של כל אחד לעצמו, זו צורת ההתארגנות כקבוצה שחיה כחמולה, ביכולת להיחלץ ללחימה כקבוצה, ככוח מאורגן. ניאו-ליברלים יגידו: סוג של מליציה. בשנים האחרונות לעומת זאת, מדינת ישראל הפכה כביכול לעובדה קיימת ומבוססת. כל משפחה הופרדה להתנהלות עצמית, בתא משפחתי קטן: "המשפחה הגרעינית". בתנאים כאלה, מי יכול לעמוד למאבק מול גובי דמי החסות? בכל הקשור ליכולתם של האזרחים היהודים להתארגן ולהגן על רכושם וכבודם, מצבם של היהודים הלך והורע. הרוח החלוצית הפכה בעיניים ליברליות לרוח מסוכנת.

במבט מסכם כדאי להבהיר. העולם אינו מתחלק בין אנשים נורמאלים לאנשים חלוצים. בכל אדם טמון סוג של גן חלוצי. אצל חלק הוא דומיננטי. אצל אחרים מוחלש או שעבר דיכוי. גם מי שבחר בדרך חלוצית לא יכול להתמיד כל חייו. גם חלוצים מתעייפים. הם זקוקים לדור צעיר שיבוא במקומם. לכן, כל כך חשוב לשלב בכל יישוב קבוצת חלוצים צעירה ונחושה. נדרשים לנו חלוצים ולא פחות נדרשת פעולה לחידוש הרוח והדרך החלוצית. 

[לאוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע'
• אוסף המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר.
• הרחבת המושג: 'אי ודאות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על הדרום הפרוע באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), הכל על אזורי הסְפַ‏ר באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 22/5/16.
• פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.