תקציר: לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, צפויה מדינת ישראל 'לחטוף' צונמי בינלאומי שיבוא עם תביעת האו"ם להקמת מדינה פלסטינית. על פי המתווה המוצע זו תהיה מדינה בגבולות 67 ובירתה בירושלים. על מנת להתמודד נכון עם האתגר, יש לחתור לעמדה משותפת רחבת הסכמה, בין תומכי הימין לבין הציבור הגדול המצוי במרכז המפה הפוליטית.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מצב הרוח', ב- 21 באוגוסט 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לקראת ראש השנה הבא עלינו לטובה, צפויה מדינת ישראל 'לחטוף' צונמי בינלאומי שיבוא עם תביעת האו"ם להקמת מדינה פלסטינית. על פי המתווה המוצע זו תהיה מדינה בגבולות 67 ובירתה בירושלים.

בזכות מעל חצי מליון מתנחלים במרחבי יו"ש ובקעת הירדן אין  ליוזמת האו"ם  סיכוי להתממש. אבל היא בהחלט עלולה להציף סנקציות ומגבלות שיקשו על מדינת ישראל בכל התחומים.

מי יישא את הבשורה?

במציאות הזו תידרש עמידה מלוכדת ואיתנה של רוב  ישראלי מובהק, אלא שלא ברור למי בהנהגה הישראלית היכולת לגבש לנוכח האתגר הלאומי את התודעה הנכונה. להנהגת הציונות הדתית עם כל הישגיה אין למול גודל השעה, כל יכולת לבשורה לאומית מאחדת. שנים של הובלת מאבקים מגזריים תוך כדי הילכדות במיתוג "קיצוני ימני", חוסמים אותם בשעה זו מהיכולת להוביל בשורה חדשה שמסמנת הסכמה לאומית רחבה. הבשורה החדשה צריכה לבשר בכנפיה כי תם עידן המחלוקת על עתיד המרחבים שמעבר לקו הירוק. את הבשורה החדשה בשעה זו היו צריכים לשאת נאמני דרכם של יצחק רבין ויגאל אלון.

למול התביעה הכל כך בלתי מתחשבת בצורכי יסוד של ישראל ביטחוניים ולאומיים, ראוי לשוב אל עמדת יצחק רבין כפי שהוצגה בנאומו האחרון בכנסת בהבאת אוסלו ב' לאישור 5.10.1995. באותו נאום קבע רבין קווי יסוד למורשתו: "את פתרון הקבע אני רואה במסגרת שטח מדינת ישראל, שיכלול את מרבית שטחה של ארץ ישראל כפי שהייתה תחת שלטון המנדט הבריטי." רבין מדבר  על מדינה אחת מדינת ישראל ובתוכה "ישות פלסטינית, אשר תהיה בית למרבית התושבים הפלסטיניים החיים ברצועת עזה ובשטח הגדה המערבית." על מעמדה של ישות זו קבע" "אנו רצים שתהא זו ישות שהיא פחות ממדינה, ואשר תנהל באופן עצמאי את חיי הפלסטינים הנתונים למרותה".

"בראש ובראשונה ירושלים המאוחדת, שתכלול גם את מעלה אדומים, וגם את גבעת זאב כבירת ישראל בריבונות ישראל." 

לגבי בקעת הירדן : "גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפרוש הנרחב ביותר של המושג הזה" – כלומר עד קוו הרכס שח אלון מורה ובעל חצור.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת', לחצו כאן]

יש לחתור לעמדה משותפת רחבת הסכמה בין תומכי הימין לבין הציבור הגדול המצוי במרכז המפה הפוליטית

מול הצורך בליכוד העם לעמידה אחודה, חייבים להזכיר כיצד התדרדרנו מאז. במהלך קאמפ דיוויד 2000 ראש הממשלה אהוד ברק נסוג מכל עקרונות רבין. הסכים לחלוקת ירושלים, לנסיגה מכל בקעת הירדן ולהענקת מעמד ריבוני מלא למדינה הפלסטינית. אחריו ראש הממשלה אהוד אולמרט יחד עם שרת החוץ ציפי לבני, המשיכו במגמת הנסיגה אל הקו הירוק.

במקום בו נמצאת מדינת ישראל במלחמה הארוכה בתולדותיה - בהבנה שגם הסכם שלום עם אויבנו המוסלמיים אינו יותר מ'הודנה', עד לשינוי הנסיבות - יש לבטל כל הסכמה שהייתה במתווה ברק ואולמרט. לאור כל מה שנלמד מאז שבעה אוקטובר, יש לחתור לעמדה משותפת רחבת הסכמה בין תומכי הימין לבין הציבור הגדול המצוי במרכז המפה הפוליטית.

אם מנהיגי הימין בתוכם מנהיגי הציונות הדתית מבינים את חובתם לחלץ את ענין ארץ ישראל מכבליי דימויו כאינטרס מגזרי ולהביאו להכרה סוחפת כאינטרס לאומי רחב, משהו עמוק בשפה ובמנגינה חייב להשתנות. עם ישראל יתקשה לעמוד איתן מול עולם תובעני ומשטר סנקציות אם כל זה ימשיך להיות מתויג כמאבק למען חצי מליון מתנחלים. האזרח מחולון בת ים נתיבות ושלומי חייב להכיר כי מדובר במאבק על עתיד ילדיו, על יסוד קיומה של מדינת ישראל ויסוד זהותה. לקראת מאבק גורלי חייבת להיווצר הנהגה עם הבנת הצורך בחלומות חדשים משותפים לרוב מכריע בעם ישראל.

[לאוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת'.
• אוסף המאמרים על פתרון שתי המדינות.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), נאומו האחרון של יצחק רבין בכנסת, ייצור ידע, 3/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2023), בין שתי מדינות ל'מדינת כל אזרחיה' באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 24/11/23.