תקציר: מלחמת 'עָם כְּלָבִיא' - מלחמת מלחמת ישראל–איראן או מלחמת 12 הימים - הייתה עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן שהחל ב-13 ביוני 2025 לפנות בוקר והסתיים בבוקר 24 ביוני 2025, והכריעה למעשה את מלחמת חרבות ברזל שנפתחה בטבח ה- 7/10 בעוטף עזה. ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר למלחמה. אתם מוזמנים לתרום עוד.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

מלחמת 'עָם כְּלָבִיא' - מלחמת מלחמת ישראל–איראן או מלחמת 12 הימים - הייתה עימות צבאי ישיר בין ישראל לאיראן שהחל ב-13 ביוני 2025 לפנות בוקר והסתיים בבוקר 24 ביוני 2025, והכריעה למעשה את מלחמת חרבות ברזל שנפתחה בטבח ה- 7/10 בעוטף עזה. העימות החל במתקפת פתע ישראלית נרחבת על איראן, שכללה סיכולים ממוקדים, תקיפת מתקני גרעין ואתרי טילים בליסטיים. המבצע היה חלק מהמערכה בין איראן לישראל במלחמת חרבות ברזל.

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן - לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.

ריכזנו עבורכם אוסף של ממים אינטרנטיים בהקשר ל'מלחמת עם כלביא'. אתם מוזמנים לתרום עוד.

מם ראשון בתמונה שבראש העמוד: תורת האליטות עובדת גם באיראן

למרות שהמרחב האווירי של איראן סגור, מטוסי נוסעים ממריאים מאיראן, נושאים עימם את בני האליטות, והרבה רכוש... (בהנחה הנכונה שמטוסי נוסעים לא ייורטו ע"י חיל האוויר). הנה, תורת האליטות מתקפת את עצמה גם באיראן: בני האליטה הם הראשונים תמיד לעזוב...

אם המומנטום הנוכחי יישמר ויצבור תאוצה, זה יגמר בקריסת המשטר!

* * *

מם שני: אחד הזיכרונות שיישאר ממלחמת איראן הוא העייפות... לפניכם מדד העייפות של אורי פינק

מם שלישי מדף הטוויטר של Kosher🎗: את מי ממדרים באמת?

אחרי שלמדנו שהכל פייק, שטראמפ לא ממדר את נתניהו - ושהכל היה תרגיל הטעיה מוצלח - כדאי לבחון את מי שניהם כן ממדרים...

והתשובה היא בריטניה הווקיסטית של קיר סטארמר ושר החוץ שלו דיוויד לאמי - שאינה מעודכנת יותר במודיעין רלוונטי, ובפעולות כמו התקיפה באיראן - וששמעה עליה רק לאחר שהחלה. נטען אף כי ישראל וארה"ב תיתנה אמון רב יותר בקטאר מאשר בבריטניה, שמדליפה במהירות חומר חיוני לצד השני.

לממשל טראמפ נפל האסימון. אנשיו הבינו, שמדינות המערב הווקיסטיות - ובריטניה בתוכן - כבר אינן דמוקרטיות, והאינטרסים שלהן השתנו. הן מתנהלות בפרקטיקה בולשביקית ('דמוקרטיה מהותית', שמגבילה את חופש הביטוי, ושאוסרת אזרחים על שיתוף בטוויטר...), ומחויבות לערכי הווק ולא לערכי הדמוקרטיה, ולברית עם האיסלאם הקיצוני.

גם אנחנו נחשב לכאלה, אגב, אם בבחירות 2026 תורכב פה ממשלה ע"י שלוחי המחאה.

מם רביעי: ליבי על הרצי הלוי...

הוא יכול היה לצאת מה- 7/10 בכוונה נחושה להכריע את המאבק הקיומי שבו אנו נמצאים, לתת כתף ולהיות עדיין, הרמטכ"ל שיוביל את צה"ל למבצע ההירואי בתולדותיו.

אבל, אם הוא יכול היה להטמיע מונחים כמו הכרעה וכיבוש, הוא לא היה הרצי הלוי...

מם חמישי: שרק האמריקנים יתערבו... אין ארוחות חינם!

מרגע שפרצה המלחמה, היה כמעט קונצנזוס בישראל ברצון להתערבות אמריקנית. אבל, כשאמריקה התערבה וכפתה גם תנאי סיום, הובעה תרעומת רבה מכך, ונשאלת השאלה למה. שהרי, אין ארוחות חינם. כשאתה מבקש ממעצמה לסיים עבורך את המלאכה, אתה מכפיף את עצמך אליה ומאפשר לה לפעול ע"פ האינטרסים הלאומיים שלה!

מם שישי: שליטה על שמיה של מדינה משמעה, שהמלחמה הוכרעה למעשה!

הכרעת המלחמה התרחשה ברגע שהשיג חיל האוויר שליטה מוחלטת בשמיה של איראן. כמו במלחמת ששת הימים, וכמו אחרי הקרב על בליטת קורסק והפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה, הדרך - בין ההכרעה לסיום המלחמה - עדיין ארוכה, אבל ההכרעה נפלה!

מם שביעי: בחוכמת הבדיעבד, לא נכון היה להשאיר את חמינאי בחיים

התקיפה הישראלית באיראן הסתברה כהצלחה מסחררת, הרבה מעבר לציפיות מתכנניה, והסתבר ש'משל קורי העכביש' אפיין את איראן הרבה יותר מאשר את ישראל, וקריסת המשטר נראית עכשיו בהישג יד.

אבל, אם כבר מקריסים משטר, נכון היה להיפטר מהסמל כבר בהתחלה. במשטרים פונדמנטליסטים הרעיון והמנהיג הם ישות אחת עבור המאמינים, קל וחומר באיראן, שם המנהיג העליון (וליאת-פאקיה) איננו רק סמכות פוליטית או משפטית, אלא מהווה נציגו של האימאם השיעי הנסתר (המַהְדִי) עלי אדמות. המשמעות היא שהוא לא רק "שליט זמני", אלא שליח דתי אלוהי, בהיעדרו של האימאם ה-12, שנמצא ב"היעלמות" (غيبة) מיסטית מאז המאה ה-9.

לכן, כל עוד חמינאי בחיים יווצרו סביבו תהליכי התאוששות. המשמעות היא שכל עוד הוא חי, הפלסטר ירד לאט לאט, והדרך תכאיב ותדמם, אבל אין בכך להוריד במאומה מגודל ההישג הישראלי, שלמרות מחיריו, הוא גדול במשמעויותיו הרבה מעבר למלחמת ששת הימים!

מם שמיני - קריקטורת היום של מושיק גולסט: "הנה המניאק שהתחיל את הכל!"

וכדאי שגם אנחנו נכיר בגודל הנס שקרה לנו, ש'שרשרת האש' האיראנית לא הופעלה סימולטנית, ולכן אפשרה לנו להקריס אותה שלב אחר שלב...*

מם תשיעי: נפלא... עם ישראל חי, אבל מת לישון!

לא הצלחתי לאתר את היוצר המוכשר. מישהו מכיר?

מם עשירי: אז יש דבר כזה, ניצחון מוחלט??

מם אחד עשר מדף הטוויטר של ד"ר אלי דוד: חגורת האש שטוו האיראנים עבורנו

לכל מי שסבור שהמלחמה קשה, התבוננו על תמונת ישראל הבוערת, ששידרה הטלוויזיה הממלכתית של איראן. חישבו איפה היינו היום, אם הייתה כל 'חגורת האש' האיראנית סביבנו תוקפת יחד, באופן סימולטני ב- 7/10. האם היינו יכולים לשרוד תקיפה משולבת - טילים ופלישה קרקעית - של חמאס, חיזבאללה, המיליציות השיעיות בעיראק, החות'ים, מערכת הטילים האיראנים, הפלסטינים ביו"ש ומשפחות הפשע הערביות בתוכנו?

ואגב, תודה על ההכרה האיראנית בכך, שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד מישראל.

מם שניים עשר: טראמפ, כורש, ופנתאון המנהיגים שעיצבו את גורל העם היהודי

עם תקיפת מתקני הגרעין האיראניים, נכנס נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לפנתיאון מנהיגי העולם הזרים שעיצבו את גורל העם היהודי. סיכול האיום הקיומי על ישראל מצד איראן הגרעינית, הציב אותו לצד דמות היסטורית כבירה: המלך הפרסי כורש, שלפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנים, אפשר ליהודים לשוב מגלויותיהם, ולבנות מחדש את בית המקדש השני בירושלים – צעד שהבטיח את המשך הקיום היהודי בארצו.

מם שלושה עשר: המזל עם אידיוטיים שימושיים הוא, שהם לא יודעים שהם כאלה. כך אפשר להשתמש בהם עוד ועוד...

אם היו לברק רביד - 'עיתונאי המחמד' של ממשל ביידן - חושים עיתונאים מחודדים, הוא היה צריך כבר להבין שהוא משמש עבור דונלד טראמפ אידיוט שימושי למאמצי ההסתרה, קודם של התקיפה הישראלית באיראן, ולאחריה, התקיפה האמריקנית. אבל למזלנו, ל'אידיוטיות שימושית' אין תאריך תפוגה...

מם ארבעה עשר - דורון ברוש על מכת הפרשנים: המתקפה באיראן חיסלה גם את השאריות של מה שהיה פעם עיתונות בישראל

עשרה קבין של פרשנים ירדו לעולם, תשעה מהם לקחו ערוצי הטלוויזיה הישראליים. והסוד שלהם: איך להישמע חכם בלי לדעת כלום!*

מם חמישה עשר של קלמן ליבסקינד: המתקפה באיראן חיסלה גם את השאריות של מה שהיה פעם עיתונות בישראל

כשרצה לתקוף, הזהירו שהוא מטורף. כשלא תקף, הסבירו שהוא פחדן. כשאיים, אמרו שזה בגלל המשפט או הקואליציה, ועכשיו? הפרחים בכלל לרבין...*

מם שישה עשר: קטאר היא המנצחת הגדולה של מלחמת ישראל באיראן

היא מיקמה את עצמה כפותרת הבעיות הראשית של ארה"ב, וכמקור ההצלה של איראן: רקחה את הדיל שישמור על כבוד האיראנים (ירי לבסיס האמריקני ריק בשטחה, כשהנזק יתוקן על חשבונה); סידרה לטראמפ הפסקת אש - שחיזקה אותו מאוד מול הבדלנים במפלגתו; בלמה את המתקפה הישראלית בקטע משפיל למדי מבחינתנו (אקט סיום קשה מצד האיראנים שהפרו את הפסקת האש, וגערה של הנשיא האמריקני בישראל), והתחזקה מאוד מול המדינות הסוניות, שחיכו לנפילת איראן כדי 'לסגור איתה חשבון'...

מם שבעה עשר: הקריקטורה היומית של אור רייכרט: מבוכת הניצחון המוחלט

מם שמונה עשר מדף הטוויטר של אור רייכרט: האם נתניהו הפך 'גדול מכדי ליפול?'

מאז 2015, נרדף נתניהו ע"י אליטת ההון ושלוחיה, כיוון שטיפח אליטות חלופיות. האם הניצחון המדהים באיראן הפך אותו "גדול מכדי ליפול" (Too Big to Fail)? זהו ביטוי שנולד במשבר הכלכלי של 2008, אז נטען שגופים פיננסיים מסוימים חשובים וגדולים כל כך עד שהמדינה חייבת למנוע את נפילתם. כאשר אומרים זאת על נתניהו לאחר ניצחון דרמטי מול איראן, הכוונה עשויה להיות כפולה:

מצד אחד, זוהי קביעה ריאל-פוליטית: האיש רשם הישג ביטחוני אדיר, אולי חסר תקדים — סיכול מהלך גרעיני אסטרטגי של אויב מוצהר. הוא נתפס (גם בעיני רבים ממתנגדיו) כמי שהצליח היכן שאחרים רק איימו. הישג כזה יכול לבצר מעמד היסטורי בסגנון צ'רצ'יל אחרי 1940, ולכן המשך משפטו נראה מטופש בעיני רבים. בלתי אפשרי, לרדוף אדם ברגע שיא שכזה.

מצד שני, האמירה טומנת בחובה אזהרה סמויה: כשהמדינה תולה בגורם אחד — אדם, לאום או מוסד — את עתידה וביטחונה, היא גם נעשית פגיעה. "גדול מכדי ליפול" עשוי להפוך ל"גדול מכדי לאתגר", ואז המדינה בבעיה.

דומה שהביטוי הנכון לגבי נתניהו הוא "אנטי שביר" (Antifragile): הוא אולי פיתח חסינות אישית מפני רודפיו ("מה שלא הורג מחשל"), אבל הוא ממש לא חסין מבחינה פוליטית. גם צ'רצ'יל הפסיד בבחירות מיד לאחר שניצח במלחמה. השאלה האמיתית איננה האם הוא גדול מכדי ליפול, אלא האם החברה הישראלית תדע לאזן בין הכרת תודה אמיתית להישג, לבין מנגנוני בקרה בריאים, כי גם גיבורים זקוקים לביקורת. *

[לאוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• אוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2025), מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/6/25.