תקציר: איראן יכולה גם עכשיו לשוב לירי טילים ולמאמץ לחידוש המאמץ הגרעיני, אבל תפיסת המלחמה שלהם התערערה ובינתיים תפיסה חדשה אינה מונחת על המדף.  

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון ישראל היום, ב- 4 ביוני 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

* * *

לתוצאת המערכה בת שנים עשר הימים נגד איראן יש יותר ממוקד אחד לסיכום. ישנו סיכום כמותי עובדתי למה שהיה במספר הגיחות, במספר המטרות שהותקפו וכדומה, מה שמציג הישג מופלא. במקביל, מתקיים סיכום שמבקש להעריך את משמעות ההישג. בסיכום הזה המבט מתמקד במה שעתיד להתרחש.

המשטר באיראן שנותר על מקומו לא זנח את חלומו להשמדת ישראל, פועל לשיקום  כוחו הצבאי, ועלול לשוב למאמצי פיתוח הגרעין. הנזק לכורים הגרעיניים כנראה איננו טוטלי. רפאל גרוסי ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעריך שתוך חודשיים יוכלו לשוב באיראן להעשרת אורניום.

החרדה הזו בוודאי מחייבת מאמץ לבחינה מודיעינית ולמוכנות מבצעית מתאימה בישראל לקראת אפשרות לפעולת נקמה איראנית, שיכולה להפתיע.

אולם האיום האיראני העלול להתחדש אינו מתמצה רק בהערכת היכולת ביחס למערכות הנשק שבידיו

את האיום במלוא משמעותו צריכים להעריך במבט מקיף על תפיסת המלחמה הכוללת של איראן ועל מה שקרה לה במהלך שתים עשר יממות המתקפה ומה שקרה לה מאז פריצת המלחמה בשבעה באוקטובר 2023. המבט הזה ממוקד בניסיון להעריך את משמעות הסדקים שנפערו בתפיסת המלחמה האיראנית נגד ישראל. זה במידה רבה מה שקרה לחיזבאללה במהלומה שספג במתקפה של צה"ל בספטמבר אוקטובר 2024. למרות המכה הקשה, הוא ממשיך להתקיים כארגון חמוש. הוא עדין מחזיק ביכולות צבאיות לפעולה נגד ישראל, אבל מה שבעיקר מקשה עליו, הוא קריסת רעיון המלחמה שלו נגד ישראל. בתנאים החדשים הוא נזקק לא רק להצטיידות מחודשת באמצעי לחימה, הוא נזקק לגיבוש תפיסת מלחמה רלוונטית למצב החדש ובלעדיה הוא חסר כיוון מערכתי.

מערכת צבאית דומה לעיר. כשם שהמרחב העירוני אינו מסתכם בזהותו רק בכמות הבניינים הכלולים בו, יש לעיר רעיון אדריכלי ומרקם תרבותי וכלכלי, שמעניק לה את עוצמתה. כך מערכת צבאית אינה מסתכמת בזהותה וביכולותיה רק במערכות הנשק שהיא מחזיקה. מה שיוצר למערכת צבאית את הייחוד ואת פוטנציאל היכולות, הוא תפיסת המלחמה כהגיון כולל, כרעיון אדריכלי,  שבו משולבים מערכות הנשק. הנשק לכשעצמו - ללא תפיסת מלחמה שמכוונת את הגיון הפעלתו - עם כל עוצמת פגיעתו הפיזית, אינו מתכנס לתוצאה מערכתית.

בהיבט הזה, מה שקרה באיראן הוא ערעור היסודות לרעיון המלחמה שנבנה במהלך העשורים האחרונים למלחמה נגד ישראל.

ההנחה שהמשילה את החוסן החברתי הישראלי לקורי עכביש, הייתה יסוד מרכזי ברעיון המלחמה האיראני.  הם זיהו את המתח הלא פתור בו מתקיימת מדינת ישראל, בין שאיפתה להתקיים בנורמליות מערב אירופית, כאילו הייתה  דנמרק, לבין הכורח להקריב בניה במלחמה מתמשכת לאין קץ. למיצוי המתח הזה מוקד רעיון המלחמה האיראני. על היסוד הזה הגה  קאסם סולמאני את טבעת האש שתקיף את ישראל מכל עבריה על ידי הכוחות השלוחים ובהכוונת איראן. על היסוד הזה, נבנו מערכי אש לכל הטווחים מטילים בליסטיים ארוכי טווח ועד רקטות קצרות טווח בדגש על עוצמה כמותית. מדובר בנשק שתכליתו לפגוע בריכוזי האוכלוסייה, לזרוע הרס אימה וייאוש, עד כדי לגרום ליהודים לקום ולנטוש את מדינת ישראל. ההנהגה האיראנית האמינה, שדי בחילול האימה וחרדת הקיום, כדי להביא את ישראל לדעיכה עד כדי קריסה. ברעיון המלחמה הזה, ציפו להתיש את ישראל בתהליך הדרגתי, מבלי להביא את המערכת הצבאית שבנו עד לכדי מלחמה כוללת; מבלי לסכן את האומה האיראנית והמולדת האיראנית במלחמה ישירה נגד ישראל. בהגיון הזה, פעל נאצרללה מאז הצטרף למלחמה בבוקר שמונה באוקטובר. בשנה הראשונה הוא אכן הצליח להשיג הישג אסטרטגי של דחיקת ישראל לנטישת יישובי הצפון, מבלי שנדרש למלחמה במלוא העוצמה שהייתה בידיו.

בהיבט הזה, מה שהוכיחה ישראל ביציאתה למתקפה עוצמתית וישירה נגד איראן הפריך את הנחות היסוד האיראניות. החברה האזרחית הישראלית גילתה חוסן שלא ציפו לו באיראן. אדריכלי המלחמה האיראנית הניחו, שישראל לא תוכל לעמוד לאורך זמן במלחמה ממושכת בכל הזירות.  אבל בכל חודשי המלחמה מאז פרצה בבוקר שבעה באוקטובר, צה"ל והחברה האזרחית גילו חוסן מפתיע, שהתעלה לעוצמה לאומית מלוכדת בשתים עשר יממות המלחמה הישירה עם איראן.

בתוך כך, ישראל פגעה קשה לא רק במערכות הנשק האיראני - כמו השמדת מעל מאה סוללות הגנה אווירית - אלא בתשתית הביטחון העצמי שלהם, ביחס להערכת מוכנותם הצבאית למלחמה כוללת, בהיקף שמעבר למהלומות טרור.

במבט הזה, איראן יכולה גם עכשיו לשוב לירי טילים ולמאמץ לחידוש המאמץ הגרעיני, אבל תפיסת המלחמה שלהם התערערה ובינתיים תפיסה חדשה אינה מונחת על המדף.  

[לאוסף המאמרים העוסקים בתורת הפעלה / 'דוקטרינה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן.
• תורת הפעלה / 'דוקטרינה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/6/25.
• פנחס יחזקאלי (2019), אוסף המאמרים על דוקטרינה - תפיסת הפעלה ארגונית, ייצור ידע, 24/9/19.