תקציר: אנו מכירים בעיקר את המושג השיעי 'תקייה' (تقيّة): יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. למרות שאין זו הדוקטרינה המרכזית שלהם, סונים קיצוניים וארגונים ג'יהאדיסטיים בהחלט משתמשים בפרקטיקות של "תקייה" (בדרך כלל בשמות אחרים) תוך הצדקת שקרים, הסוואה, התחזות והונאה כתחבולות מותרות במסגרת "מלחמה צודקת".
![[בתמונה: "המלחמה היא תחבולה", גם לסונים יש 'תאקיה' משלהם... המקור: דף הטוויטר של Carmona. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/06/התקייה-של-הסונים-2.jpg)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.
זהו מאמר שני מתוך שניים בסוגיית העמדת הפנים המוסלמית. למאמר האחר:
* * *
"אדם מוזר הוא האויב שלך - בדיוק כמוך" - שר שלום חנוך ואטילה שומפלבי, מסתבר שר איתו - "פתאום הוא גם רוצה להיות - כמוך בדיוק... לא ממהר להתאבד - כמוך בדיוק, וזה לא פלא שגם הוא נלחם וגם הוא פוחד"... [למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "בדיוק כמוך" (?), השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב, לחצו כאן].
ברוח השיר כתב אטילה שומפלבי, בתחילת מרץ 2025, על שליט סוריה החדש, אחמד א-שרע (אל ג'ולני, ראו למטה): "לא מומחה גדול לג'יהדיסטים אבל כבן אדם, אני מתקשה לראות מצב שהבחור מימין עם העניבה, שבדיוק ירד ממטוס פרטי שהוריד אותו לתוך זרועותיו של מלך ירדן, יחזור מהנקודה הזו לטנדר מאובק ולצרחות 'אללה אכבר' בבוץ. הימור שלי".
עבר רק שבוע מאז והבחורים הטובים של ג'ולני שהם בני אדם "בדיוק כמונו", טבחו משפחות שלמות של עלאווים, כנראה אלפים מהם (בניגוד למספרים הרשמיים), במראות זהים לאלה שהיכרנו ב- 7/10: "מוג'אהגדין, אל תשאירו עלווים בחיים, זכר ונקבה, והמכובד בינהם תשחטו אותו, והמכובדת בעדה העלווית תשחטו אותה. לשחוט את כולם, כולל הילדים שבמיטה. אלה חזירים. לקחת אותם ולזרוק לים". לאחר מכן, טבח הנוצרים ובדרוזים, בעוד הוא מספר למנהיגי המערב על רצונו להיכנס ל'ברית אברהם' ולכוננן שלום עם ישראל.
אטילה ידידנו, שפט את ג'ולני בראי עצמו. הוא עשה זאת בלי להבין מילה ערבית, בלי להכיר את התרבות ובלי להטמיע את משמעות התפיסה הסונית את המלחמה כתחבולה, או את המושג השיעי המקביל: 'תקייה' - יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים.
[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים השיעים במערב, לחצו כאן]
![[בתמונה: בין אל ג'ולני לאטילה שומפלבי… המקור: דף הטוויטר של איתמר כהן. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/הארכיון-של-אטילה.jpg)
ויחד עם זאת, מאז ה- 7/10 נחשפו ישראלים הרבה יותר לעורמה המזרחית, שמספרת בערבית סיפור אחד ובאנגלית ובעברית, סיפור שונה לחלוטין...
בהקשר זה הזכרנו כבר את המושג השיעי 'תקייה' (تقيّة): יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים. בתחילה, השתמשו בה השיעים כהגנה בפני הסונים. התגברות המאבק המוסלמי, במערב בכלל ובישראל בפרט, נתן לו נופך חדש ומבטיח כחלק מ'רעיון ההתנגדות' לישראל (המוּקאוומה, المقاومة).
למרות שאין זו הדוקטרינה המרכזית שלהם, סונים קיצוניים וארגונים ג'יהאדיסטיים בהחלט משתמשים בפרקטיקות של "תקייה" (גם אם לא תמיד בשם הזה) תוך הצדקת שקרים, הסוואה, התחזות והונאה כתחבולות מותרות במסגרת "מלחמה צודקת".
יש להדגיש: ברוב המקרים, לא ישתמשו הסונים במונח 'תקייה', שהוא מושג שיעי קלאסי, ויש לסונים רגישות אידאולוגית כלפיו בשל ההיסטוריה המשותפת. לכן, הם יעדיפו להשתמש בביטויים כמו:
- "תחבולה מותרת" (حِيَل مباحة)
- "שקר מותר" (كذب جائز)
- ו- "הסתרת כוונות בעת הצורך".
בפועל, זהו אותו מנגנון פסיכולוגי-אידיאולוגי: הסוואה, שקר, והונאה לשם הישרדות או ניצחון.
[להרחבת רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, לחצו כאן]
![[שליט סוריה החדש, אל ג'ולאני מדגים שימוש סוני ב'מלחמה כתחבולה' הלכה למעשה: פעם, שליט פרו מערבי מתון בחליפה, ופעם איש דאע"ש, השוחט מיעוטים בארצו ללא היסוס... הכרזה: התקשורת הערבית]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/12/תקיה.webp)
השימוש העקרוני בשקר במלחמה
הסונה אינה שוללת שקר באופן מוחלט. כפי שקובע החדית' (מבסיסי ההלכה הסונית): "המלחמה היא תחבולה" (الحرب خدعة). קביעה זו מופיעה בכמה מקורות סוניים קאנוניים, והיא מיוחסת לנביא מוחמד. החדית' נתפס כהיתר מוסרי להשתמש בהונאה, הטעיה, והסוואה כחלק מהאמצעים הלגיטימיים במלחמה – כולל שימוש בכוונה דו-משמעית, דיסאינפורמציה, ואף שקר, כאשר מדובר בלחימה באויב (במיוחד כופרים - אויביה של האומה האיסלאמית). מכאן נגזר שמותר למוסלמי לשקר, להונות, להסוות כוונות, או להציג עמדות מתונות כלפי חוץ – כאשר מטרתו הממשית היא לפגוע באויב (במקרה זה – ישראל ו/או ה'כופרים' הנוצרים).
קביעה זו מופיעה ב"סחיח אל-בֻּחַ'ארי" (صحيح البخاري), אחד משני קבצי החדית' האותנטיים ביותר במסורת הסונית: ספר: אל-ג'יהאד וסיר (كتاب الجهاد والسير), בגרסה הנפוצה – חדית' מס' 3029, והציטוט המדויק הוא: "מאבי הוריירה, אמר שליח אללה (מוחמד): 'המלחמה היא תחבולה.'" عَنْ أَبِي هُرَيْرَةَ، قَالَ رَسُولُ اللَّهِ ﷺ: "الْحَرْبُ خُدْعَةٌ".
היא מופיעה גם ב'סחיח מוסלִם' – קובץ החדית' השני בחשיבותו, ובחדית'ים: סונן אבו דאוּד וג'אמע א-תִּרְמִד'י – עם גרסאות דומות.
![[בתמונה: בשבח העורמה - פנחס יחזקאלי: "המלחמה היא תחבולה", גם לסונים יש 'תאקיה' משלהם... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית Gemini' של גוגל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/06/תקייה-1024x1024.png)
פרשנויות של פוסקים מרכזיים באיסלאם הסוני, והשלכותיו על שאלת השקר, ההונאה והתקייה הסונית דה-פקטו:
הבחנה הלכתית: הפרשנים הבחינו בין שלושה סוגים של שקר במלחמה:
- שקר כלפי האויב – מותר ואף נדרש.
- שקר שמפר ברית – אסור לחלוטין.
- שקר פנימי כלפי מוסלמים – תלוי בנסיבות (כגון לצורכי תעמולה או שליטה פנימית – נושא שנוי במחלוקת).
פרשנים מרכזיים:
1. אבן תימיה (ابن تيمية, נפטר 1328 לספירה), מהבולטים שבחכמי הסונה, פוסק שמרני ורוחני האב האידאולוגי של הזרם הסלפיסטי. הוא פסק, כי מותר להשתמש בשקר ובהטעיה כלפי אויב בעת מלחמה, כל עוד אין בכך הפרת ברית ישירה. משמע, כל האמצעים לגיטימיים להחלשת אויב, אם אינם מפרים הבטחה מחייבת (ע'אהד). הוא מפריד בין "שקר אסטרטגי" לבין "בגידה", וקובע שרק בגידה אסורה – אבל שקר שאינו מפר התחייבות מפורשת מותר. הציטוט מתוך “אל-פַתַאוַא אל-כבירה”: "השקר במלחמה מותר לפי הקונצנזוס, כל עוד אינו מפר ברית" ("الكذب في الحرب جائز بالإجماع، إذا لم يكن فيه نقض لعهد").
2. א-נוואווי (النووي, נפטר 1277 לספירה), פרשן מרכזי של החדית'ים, כולל סחיח מוסלים. לפיו, התחבולה שמוזכרת בחדית' כוללת:
- הסוואת כוונות.
- שימוש באסטרטגיות הטעיה.
- הטלת ספק באויב.
- ולעיתים גם שקרים מילוליים – כל עוד לא מפרים התחייבות קדומה.
ציטוט מ"שארח סחיח מוסלים": "הכוונה בתחבולה – להראות דבר מה שסותר את מה שבלב… מותר לשקר ולהשתמש בהטעיה, כל עוד אין בכך בגידה" ("المراد بالخدعة في الحرب إظهار خلاف ما في الباطن... ويجوز الكذب فيها والتورية، إذا لم تكن فيه غدرة").
3. אבן חזם (ابن حزم, אנדלוסיה, נפטר 1064 לספירה), פוסק זרם אל-ט'אהריה, נוטה לפשטנות הלכתית, שראה בשקר לצורך ג'יהאד לא רק היתר, אלא חובה מוסרית במצבים מסוימים, אם השקר מגן על מוסלמים מפני חורבן.
משמעות עכשווית:
פוסקים בני זמננו (כגון קרדאווי, המקורב לחמאס) ביססו על חדית' זה היתר אסטרטגי לשיח כפול, הסוואת כוונות כלפי גורמים מערביים או ישראליים, ויצירת "מצג מתון" לצורכי הישרדות, דיפלומטיה או ג'יהאד פסיכולוגי. הם התירו שימוש זמני באמירות מתונות כדי לקדם מטרות ג'יהאדיות רחבות יותר.
![[בתמונה: השימוש העקרוני בשקר במלחמה... המקור: דף הטוויטר של Liza Rosen. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/06/תקייה-של-הסונים.jpg)
"המלחמה היא תחבולה" בשירות חמאס וארגוני איסלאם קיצוני אחרים
מחקרים מודיעיניים ואקדמיים (כגון פרסומים של ממר"י – מכון מזרח תיכון לתקשורת) מצביעים על שימוש ריטואלי בתקשורת כפולה על ידי ארגונים סוניים, במיוחד בשיח כלפי חוץ (באנגלית) לעומת השיח הפנימי (בערבית).
חמאס, שהוא תנועה סונית המזוהה עם האחים המוסלמים, משתמש לעתים בפרקטיקות של הסוואה, דו-שיח מזויף, או רטוריקה פייסנית כלפי חוץ, תוך קידום עמדות קיצוניות כלפי פנים. נציגי חמאס בעולם המערבי נוהגים להשתמש בשיח דיפלומטי שנועד להרדים את דעת הקהל המערבית, בזמן שברצועה המסרים הפנימיים הם מיליטנטיים ודתיים במובהק.
במסמך היסוד של חמאס (1988), נאמר: "אין פתרון לבעיית פלסטין אלא באמצעות ג'יהאד". אבל כאשר חמאס פרסם את המסמך המעודכן (2017), הוא דיבר על: "מדינה פלסטינית בגבולות 1967", בלי לבטל את חורבן ישראל. זהו בדיוק שימוש בשיח הסוואה, שניתן לראות בו צורה סונית של תקייה.
"המלחמה היא תחבולה" בשירות חברי הכנסת הערביים בישראל
חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ממפלגת רע"מ חוללה בתחילת נובמבר 2023 סערה, כשאמרה שבטבח ה- 7 באוקטובר "לא שחטו תינוקות ולא אנסו נשים". בתגובה, יו"ר מפלגתה מנסור עבאס היה נחרץ מאוד: הוא דרש ממנה להתפטר, ואף הוסיף כי לא יקבל את התנצלותה וימשיך לדרוש את התפטרותה. מרשים לכל הדעות!
אלא שבשפה הערבית הוא נשמע אחרת לגמרי. הוא תרץ את שאמר בכמות ההודעות והאיומים שהגיעו אליה, ועל החשש שאם לא תתפטר "כל הייצוג הפוליטי שלנו והזכויות האזרחיות יירדו לטמיון" (ראו הכתבה למטה).

בדומה כתב עמית סגל: "מאז החלה המלחמה, נמנעים חברי הכנסת של חד"ש כמעט לחלוטין מראיונות בתקשורת העברית. עת לדבר ועת לשתוק, מסבירים שם חברי הכנסת בעברית המצוינת שלהם. יו"ר המפלגה, איימן עודה, התראיין בינתיים לערוץ אל מיאדין של חיזבאללה. מדוע מסרבים ראשי חד"ש להתראיין? מותר להעריך שהסיבה היא חשש ממתן תשובה לשתי שאלות פשוטות מאוד: אחת, האם חמאס הוא ארגון טרור? שנייה: האם חיזבאללה הוא ארגון טרור...
בעודם קוראים לאחריות, מזכ"ל המפלגה אמג'ד שביטה שיתף סרטון בערבית שחוגג שחרור של מחבלת שניסתה לרצוח יהודי. אחר כך סימן לייק לפוסט שהילל את מחבלי הנוח'בה. "לכל טיפת דם, לכל גוף מאובק, לכל פצוע, לאבירינו השולפים את נשקם, אלה שמטפסים על הטנקים של האויב ושעומדים בראש מיטב בניה של האומה הזאת" [לפוסט של עמית סגל באקס (טוויטר), לחצו כאן].

"המלחמה היא תחבולה" בשירות המנהיגים הסונים: הסכמי השלום כ'הסכם חודיבייה'
גם אנוואר סאדאת וגם המלך חוסיין הציגו כלפי חוץ. את הסכמי השלום כלפי ישראל והמערב כהסכמים 'מערביים' לכל דבר, אבל כלפ פנים, שניהם הצטיידו בפסקי הלכה לפיהם, הסכמים אלה מוכרים בעולם הערבי כ'הסכם חודיבייה' (הסכם שלום כתחבולה על פי המופת שהעמיד הנביא מוחמד, בסכסוך שלו עם בני קורייש: הוא חתם עימם, בערמה, על הסכם שביתת אש, ובהזדמנות הראשונה, טבח בהם). במצרים ניתן פסק ההלכה מהמוסד הדתי האסלאמי העליון במצרים, אל-אזהר שפסק בעבר בפסק הלכה (פתווה) קודם, כי יש להשמיד ולהחריב את ישראל עד סוף כל הדורות או עד שהיא תיכלה [להרחבת המושג: 'הסכם חודיבייה', לחצו כאן].
למי שעדיין מאמין בכנות כוונות השלום של מנהיגים סוניים, כדאי שיבדוק וייווכח, כי אין אות שלא הופרה בהסכמים הללו, וכי כל תכליתן היא ליצור אתנחתא לצורך הישרדות והתעצמות לקראת הזדמנות שבה ניתן יהיה לממש את הציווי הדתי של השמדת ישראל.
הסכמי אוסלו גם הם היו בנויים על המודל של 'הסכם חודיבייה'. פייסל חוסייני, מחזיק תיק ירושלים ברש"פ, התראיין בשבועון המצרי הנאצריסטי, אל-ערבי:
"... הצבא היווני, כאשר פשו בו חילוקי דעות ומחלות, לא הצליח לפרוץ לטרויה. הגייסות האלו החלו לסגת בזה אחר זה עד שמול חומות טרויה, נותר צבא המלך היווני לבדו וגם הוא סבל ממחלות וממחלוקות וכשל בפריצה לטרויה. אלא שאז, טפסו אנשי טרויה על חומות עירם ולא מצאו מולם כל זכר לצבא היוונים, פרט לסוס עץ ענק. הם שמחו והתהוללו בחושבם שהגייסות היווניים הובסו ונסוגו והותירו מאחוריהם שלל תמים עשוי עץ. הם פתחו את החומות והכניסו אותו לעירם. אחר כך קרה מה שקרה.
לו ארה"ב וישראל לא היו סבורות, בימים בהם נחתם הסכם אוסלו, שכל שנותר מן התנועה הלאומית הפלסטינית והתנועה הלאומית הערבית הוא סוס העץ המכונה יאסר ערפאת או אש"ף, הם לא היו פותחים בפניו את שעריהם המבוצרים ולא היו מכניסים אותו לתוככי חומותיהם... השבח לאללה, כולנו כעת ירדנו מן הסוס (הכוונה ליציאה למרד המזוין בתחילת המילניום, פ"י) ... (ו)המטרה האסטרטגית: מדינה מן הים עד לנהר...". (ממר"י, 2001).
לסיכום:
הסונים — ובמיוחד חמאס ודומיו — משתמשים בפרקטיקות דמויות 'תקייה' במסגרת המאבק בישראל. הם לא מכנים זאת בשם הזה, אך מצדיקים שקרים והסוואה לצורכי ג'יהאד, ועבור הצופה מהצד — ההבחנה בין תקייה שיעית לתחבולה סונית מתבטלת בשטח: זו אותה אסטרטגיה במסווה אחר.
ההבדל המרכזי בהקשר זה בין השיעים לסונים הוא, שהראשונים הפכו את ה'תקייה' לדוקטרינה ברורה עקב רדיפתם ההיסטורית – במיוחד על-ידי הסונה. הסונים, שהיו לרוב הרוב השולט, לא פיתחו את ה'תקייה' כדוקטרינה מחייבת, אך התירו שימוש בשקר ובתחבולה לצורך הישרדות, ג'יהאד או מטרות דתיות, תוך הסתמכות על חדית'ים מרכזיים.
התפיסה של "המלחמה היא תחבולה" נתפס בזרם המרכזי של ההלכה הסונית כבסיס הלכתי חזק לשימוש בהונאה ואפילו בשקר גלוי לצורכי מלחמה. אין זו תקייה מוצהרת כשם – אך מבחינה מעשית, פועלת באותו אופן: הסתרה, שקר והעמדת פנים לשם הישרדות וניצחון. פוסקים כמו אבן תימיה, א-נוואווי ואבן חזם העניקו למושג הזה תוקף חזק – כל עוד נשמר הגבול מול בגידה אמיתית (כגון הפרת חוזה או ברית).
למרות כל אלה, לא מלמדים בישראל ערבית מדוברת מגיל הגן!
ההיגיון הבסיסי של מדינה - שהבינה את סוגיית ה'תקייה' לפני יותר מ- 20 שנים, ושמוקפת בעולם ערבי ושעשרים אחוז מתוכה הם ערבים - הוא ללמוד ערבית מדוברת מגיל הגן, לדעת לקרוא ולכתוב - בראש ובראשונה, ערבית מדוברת - ולהבין את התרבות המניעה את שכנינו. זאת כדי שלא יעבדו עלינו (בעובדה, הרבה מהאישים הערביים - בהם חלקנו מדבר 'טובות' - היו נתפסים אחרת אם המשבחים היו קוראים כותבים ומדברים ערבית!).
אז למה לא? כי כמו תמיד בעולם מורכב, מישהו מרוויח מזה. אבל זה כבר נושא למאמר נפרד...
![[בכרזה: מי דואג לזה שלא נלמד ערבית מדוברת, ולמה? התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2023/09/מי-דואג-לזה-שלא-נלמד-ערבית-ולמה.jpg)
נספח 1 מדף הטוויטר של יוסף חדאד: ה'תקייה' של ג'ולני ושחיטת המיעוטים בסוריה
חסכתי לכם את הסרטונים והתמונות הממלאים את הטוויטר והטלגרם של שחיטת בני המיעוט העלאווי בסוריה. בתמונה למטה, אנשי ג'ולאני מכריחים אדם לנבוח לפני שהם מכים אותו באכזריות וקוברים אותו חי בעפר.
רוב אוכלוסי ישראל כבר מבינים את הפער המכוון בין לבושו של ג'ולני ודיבורו למערביים לבין מעשיו במציאות (מה שמכונה 'תקייה' - יכולתו של מוסלמי לשטות ב'כופרים' באמצעות העמדת פנים). רובם גם הבינו את משמעותה של מדינה פלסטינית סונית קיצונית על כביש 6 ובעוטף עזה.
אבל האג'נדה של מר"צ (שתי מדינות, מדינת כל אזרחיה...) שולטת למעשה בבתי המשפט ובדרג הביצועי בישראל. לכן, אם חפצי חיים אנחנו, חובה בעולם מקוטב לשנות את השיטה ולהניח לכל ממשלה נבחרת לאייש תפקידי מפתח באנשים שהשקפת עולמם דומה.
ולכל הזועקים 'שחיתות', כדאי לזכור: הדרג הפוליטי עומד למבחן הציבור כל 4 שנים לפחות, ובמציאות הישראלית בדרך כלל פחות, והציבור יוכל להחליט. המצב הנוכחי הוא אובדני ממש!
המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: יחסי הגומלין בין עובדי ציבור לנבחריו באתר ייצור ידע.*
![[בתמונה: תמבח כמו כלב"... התעללות במיעוטים ע"י האסלאם הקיצוני בסוריה... המקור: דף הטוויטר של יוסף חדאד. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2024/12/תנבח-כמו-כלב.png)
[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על עורמה ותחבולה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- הפוסט של עמית סגל באקס (טוויטר).
- אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' מול המערבית.
- הרחבת המושג: 'הסכם חודיבייה'.
- הרחבת רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים השיעים במערב.
- מאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: "בדיוק כמוך" (?), השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב.
- הרחבת המושג 'ניצחון'.
- אוסף המאמרים על עורמה ותחבולה.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- ויקיפדיה: תקייה.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), הסכם חודיבייה – הסכמי שלום כתחבולה, ייצור ידע, 19/7/14.
- גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
- ממר"י (2001), פייצל חוסיני בראיון אחרון: הסכם אוסלו היה "סוס טרויאני"; מטרתנו האסטרטגית: שחרור פלסטין מהים עד לנהר, 30/6/01.
- פנחס יחזקאלי (2023), 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים השיעים במערב, ייצור ידע, 2/12/23.
- פנחס יחזקאלי: "בדיוק כמוך" (?), השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב, ייצור ידע, 14/10/23.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2019), עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/12/19.
Pingback: פנחס יחזקאלי: פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: עורמה ותחבולה באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: 'תקייה', העמדת הפנים שבה משטים השיעים במערב | ייצור ידע