תקציר: המתקפה הישראלית באיראן אכן נראית כשעה גדולה בה נעמדה האומה הישראלית על רגליה. במבט הזה, במאבק נגד אויבים מוכווני אמונה, לשאלה באיזה צד נמצא ריבונו של עולם, יש משמעות מעשית אסטרטגית.
![[בתמונה: חיל האוויר מעל שמי איראן... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/06/חיל-האוויר-באיראן.jpg)


אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.
מאמר זה ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 16 במאי 2025. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.
זהו מאמר שני העוסק בהאצלת סמכויות. למאמר האחר:
* * *
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגדיר שלוש מטרות:
בצד המאמץ להשלמת ההישגים במתקפת הפתע הישראלית על איראן, השאלה הגדולה היא כיצד ניתן למצות את ההישג המערכתי להישג אסטרטגי, ששולל לתקופה ארוכה את האיום האיראני על ישראל.
- חיסול האיום הגרעיני,
- חיסול יכולת ייצור הטילים
- וחיסול מערכת הטרור הצירית.
להשגת מטרות אלה יש ביטוי פיזי בהישגים המצטברים של תקיפת המטרות באיראן. אולם, הישגים אלה עדין לא מבטיחים שבימים לאחר סיום הלחימה, איראן לא תשוב למאמצי ההתחמשות עד כדי השגת פצצה גרעינית. נכון כי הטלטלה שחוללה המתקפה הישראלית יכולה לחולל התקוממות עממית באיראן נגד המשטר עד כדי הפלתו. אולם לפי שעה, הישג זה אינו כלול במטרות המלחמה ואף אינו מצוי בטווח יכולותיה הישירות של ישראל.

ספק והעזה
בינתיים מתעורר הספק שמא אחרי הכול, עם כמות האורניום המועשר המצויה מכבר במרחבי איראן והידע הטכני הקיים בקהילה המדעית האיראנית למרות סיכול הבכירים, תצליח איראן בתוך זמן קצר מסיום המלחמה להגיע להשגת פצצה. כך מעריכים אהוד ברק וגיורא איילנד. למול הערכה זו שאינה מופרכת, מתעוררת החרדה, שמא למרות כל ההישג המבצעי חסר התקדים, עלולה להתפתח מציאות שתמנע מישראל את השגת תכלית המתקפה.
חרדה זו ראויה בוודאי לבירור במלוא ממדיה. בכל זאת כדאי להתבונן בהישגים שכבר השיגה המתקפה הישראלית ולהבין את היקף משמעותם.
מלחמה היא תופעה אנושית ייחודית שונה במהותה מכל יתר הפעילויות האנושיות. לכן הישגי מלחמה אינם ניתנים למדידה ולהערכה בצורה בה נבחנים הישגים של פרויקט הנדסי או כלכלי. ההסבר לכך מזמין מבט עומק על תופעת המלחמה כתופעה כאוטית, שהישגיה ותוצאותיה אינם נבחנים רק במבחן תוצאה קבוע מראש.
לעצם ההעזה להוביל אומה אל גיא צלמוות של מלחמה, ולפגיעה באויב במהלך פתיחה, ברצף מהלומות מוצלחות, יש משמעות אסטרטגית העומדת בפני עצמה. היא מקרינה עוצמה של אומה, המוכנה להילחם להגנת קיומה, למרות ההכרה, שבכניסה למלחמה יודעים כיצד מתחילים, אבל צועדים לקראת הבלתי נודע. זה ההבדל הגדול בין פעולה לחיפושי נפט שאמנם אף פעם בנקודת הפתיחה אינה מבטיחה הצלחה, לבין ההחלטה לפתיחת מלחמה. בחיפושי נפט מבחן התוצאה קבוע מראש בשאיפה לנפט. בעצם ההעזה להתחיל לקדוח אין הישג העומד בפני עצמו, לכן, אם לא התגלו סימני נפט הפרויקט נכשל וההשקעות ירדו לטמיון. במלחמה, זה לגמרי אחרת. בעצם המוכנות לפתוח במלחמה, ביכולת ההנהגה הלאומית ללכד אומה למלחמה, טמון הישג היכול מתוך עצמו לחולל פוטנציאל לשינוי מציאות. מההיבט הזה, כבר עכשיו לאחר שבוע מתחילת המתקפה הישראלית, העוצמה הישראלית מהדהדת ומחוללת מציאות אסטרטגית חדשה.
![[בתמונה: לעצם ההעזה להוביל אומה אל גיא צלמוות של מלחמה, ולפגיעה באויב במהלך פתיחה, ברצף מהלומות מוצלחות, יש משמעות אסטרטגית העומדת בפני עצמה... המקור: הרשתות הערביות]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/06/איראן-בוערת.jpg)
בצידו של מי נמצא בורא עולם?
המבט הזה נכון עוד יותר כאשר במודע או של במודע, המלחמה מבררת בין אויבי ישראל לבין עם ישראל, בצידו של מי נמצא בורא עולם.
בשונה מהסיפור הפלסטיני שמציג לכאורה מאבק על בית ואדמה, הסיפור האיראני למלחמה בישראל מתחיל במשהו אחר. נכון שגם הם מדברים על מלחמתם בישראל למען תמיכה בעם הפלסטיני. אבל המחויבות המוחלטת שלהם להשמדת מדינת ישראל, בהשקעות עתק לאורך עשרות שנים, מספרת סיפור אחר, שנובע במידה רבה ממניע דתי משיחי. "ההתנגדות אינה עניין של חומר אלא אמונה ומחויבות", כך הסביר חמינאי לאחר תבוסת חיזבאללה וקריסת משטר אסד בסוריה בדצמבר 2024:
במבט על מציאות המלחמה כמבטאת שליחות דתית, מתבקשת השאלה כיצד ריבונו של עולם מסייע לשלוחיו בהשגת מטרתם. שאלה זו קיבלה בירור מפורש בנאומו של חומייני בפני הפרלמנט בהצגת הסכם הפסקת האש לסיום מלחמת איראן עיראק.
בימים אלה, שאלה זו בוודאי מציקה מאוד בהנהגת המהפכה האיסלאמית בטהרן. ברור לה כי התנאים שאפשרו לנתניהו את ההחלטה לצאת למתקפה בבוקר 13 יוני, נוצרו מתוך המלחמה המתמשכת שנפתחה בשבעה באוקטובר, והובילה לפגיעה הקשה בחיזבאללה ולקריסת משטר אסד בסוריה.
ההנהגה האיראנית יחד עם שלוחיה מתבוננים עכשיו בהתפתחות המלחמה, במפח נפש ובאכזבה אמונית, מתמודדים בשאלה הקשה, כיצד להסביר את סדרת המפלות שספגו מידי ישראל.
המדרש מתאר התבוננות זו על עם ישראל בתיאור: "למה דומה כנסת ישראל בעולם הזה, לחיגר, שאינו יכול לילך ולבוא, ואומות העולם מחרפים אותה ואומרים לה בכל יום: אלוהיך היכן הוא? למה לא יצילך? אמרה להם כנסת ישראל יש לי יום אחד שעתיד מלכי להעלות עלי שהוא מחזיקני ומעמידני על רגליי...". המתקפה הישראלית באיראן אכן נראית כשעה גדולה בה נעמדה האומה הישראלית על רגליה. במבט הזה, במאבק נגד אויבים מוכווני אמונה, לשאלה באיזה צד נמצא ריבונו של עולם, יש משמעות מעשית אסטרטגית.
![[בתמונה: במאבק נגד אויבים מוכווני אמונה, לשאלה באיזה צד נמצא ריבונו של עולם, יש משמעות מעשית אסטרטגית.... התמונה שותפה הרבה ברשתות החברתיות ובעל הזכויות שבה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2025/06/חמינאי-כרות-ידיים.png)
[לאוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משיח ומשיחיות, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
- אוסף המאמרים על מלחמת "עם כלביא" עם איראן.
- הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
- הרחבת המושג 'אומנות המערכה'.
- מאמר: מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים.
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
- הרחבת המושג: 'עוצמה'.
- אוסף המאמרים על משיח ומשיחיות.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2025), מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/6/25.
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אמנות המערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מתקפה והתקפה – צורת קרב אגרסיבית של כוחות חמושים, ייצור ידע, 31/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), הכל על העוצמה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/8/18.
- פנחס יחזקאלי (2019), משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 6/11/19.
Pingback: פנחס יחזקאלי: מלחמת "עם כלביא" עם איראן, באתר ייצור ידע | ייצור ידע
Pingback: פנחס יחזקאלי: משיח ומשיחיות באתר 'ייצור ידע' | ייצור ידע
ניתוח טוב אבל אני חלוק על אלמנט אחד בו: "לחולל התקוממות עממית באיראן נגד המשטר עד כדי הפלתו…. אינו מצוי בטווח יכולותיה הישירות של ישראל".
הסיפור הוא "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם".
איראן הדתית שמה לה למטרה קדושה (בעיניהם) להשמידנו.
כדי למנוע מאיראן לשוב וליצור איום קריטי עלינו, יש לבער את המשטר שם. זה גם יהיה הלקח הגדול ביותר לכל מבקשי רעתנו. מי שזומם להשמידנו, מי שעושה לנו טבח 7/10, יושמד בעצמו.
אם לא נבער את המשטר שם, גם אם ננסה בכל כוחנו "לקצור את הדשא" – יצוצו אתגרים ויש סיכוי לא רע שהמשטר יחזור לייצר איום קיומי ואפילו להפתיע. למשל – יקבלו פצצת אטום מפקיסטן בחשאי.
אותו הדבר נכון גם לגבי חמאס וגם לגבי חיזבאללה – אסור להשאיר זנבות. אותם זנבות (כמו שמתואר גם בתנ"ך) הם אלו שיחזרו ויהוו אתגר עצום מבחינתנו וחס וחלילה ימשיכו למרר את חיינו ולהוות איום דרמטי על קיומנו.
כל הגישה חייבת להשתנות – מאומה מתגוננת, הוזה הזיות שלום, לאומה חזקה שמגדירה עצמה כמעצמה אזורית מובילה ולא חוששת להפגין את העוצמה הזו, כולל שינויי משטר מסביבנו ושינוי פני המציאות באופן דרמטי ולא הפיך.