רוני אקריש: גיס חמישי – המושג ומשמעויותיו

תקציר: למושג "גיס חמישי" (Fifth column) יש היסטוריה סיפורית, ספוגה בתככים, ריגול ותמרונים פוליטיים. מקורו במהלך מלחמת האזרחים בספרד בשנות השלושים של המאה הקודמת. מאז, הפך למונח בשימוש נרחב לתיאור גורמים חתרניים, חשאיים, הפועלים בתוך מערכת כדי לערער את חוסנה ולהקריסה מבפנים. כמה כל זה רלוונטי לימינו אלה ואיך?

[כך תארה הבינה המלאכותית 'גייס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך תארה הבינה המלאכותית 'גיס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"‏.

*  *  *

הביטוי 'גיס חמישי' (Fifth column) נושא משמעות היסטורית עמוקה, המעוררת דימויים של תככים חשאיים וחתרנות פנימית. בין אם משתמשים בו בתעמולה של ימי מלחמה או בשיח פוליטי עכשווי, הרלוונטיות שלו, לאורך זמן, מדגישה את המתחים המתמשכים בין נאמנות להתנגדות, לביטחון ולחופש.

הביטוי נולד במהלך מלחמת האזרחים בספרד (1936–1939). היה זה סכסוך בין הממשלה הרפובליקנית לכוחות לאומנים בראשות הגנרל פרנסיסקו פרנקו. כאשר כוחותיו של פרנקו כיתרו את מדריד ב-1936, הגנרל הלאומני אמיליו מולה הכריז לכאורה כי יש לו ארבעה טורים של חיילים מתקדמים לעיר, וגם "טור חמישי" נוסף של אוהדים בתוך העיר, שיפעלו איתם לתמוך במטרתם. מאז הפך למונח בשימוש נרחב לתיאור גורמים חתרניים, חשאיים, הפועלים בתוך מערכת כדי לערער את חוסנה ו'להקריסה' מבפנים.

המושג 'גיס חמישי' היה חדש. אולם, התופעה החברתית והצבאית שהוא ביטא לא הייתה חדשה כלל. אולי בשל כך, הפך לויראלי, והתפשט בעולם כאש בשדה קוצים. הוא אומץ על ידי כל השפות עלי אדמות, והפך שם נרדף לחתרנות פנימית... הוא גם משמש כשחקן ראשי בתיאוריות קונספירציה רבות, וככלי ניגוח פופולרי ברטוריקה הפוליטית, כדי לעשות דה-לגיטימציה לקולות מתנגדים או לתנועות אופוזיציה, המוכפשים כבוגדים ו/או כסוכני השפעה זרה.

ויקיפדיה גורסת כי הגדרת קבוצת המיעוט כ'גיס חמישי' רווחת במיוחד במשטרים דמוקרטיים. זאת כיוון שבהם לא ניתן לאפשר בנסיבות רגילות ועל־פי חוקי המדינה, לבודד או לנדות את קבוצות המיעוט. הצגת טיעון של 'גיס חמישי', מאפשרת להציג את המצב כאיום ישיר על שלומם של אזרחי המדינה, המצדיק השעיה או התעלמות מחוקים המבטיחים שוויון בפני החוק, ופוטר את מעלה הטיעון מהבאת טעמים והוכחות לטענותיו (ויקיפדיה: גיס חמישי).

[כך תארה הבינה המלאכותית 'גייס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך תארה הבינה המלאכותית 'גיס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

על מה יכול הביטוי הזה לרמז?

  • על סוכנים חתרניים: יחידים או קבוצות הפועלים בחשאי בתוך מדינה או ארגון כדי לקדם אינטרסים זרים. סוכנים אלה עשויים לעסוק בריגול, בחבלה ו/או תעמולה.
  • על התנגדות פנימית: התנגדות או חוסר נאמנות בתוך קבוצה או ארגון לרעיון המסדר של הקבוצה ולמטרותיה. יחידים או פלגים, הפועלים נגד האינטרסים או היעדים הקולקטיביים.
  • על אלמנטים שוליים או קיצוניים בחברה הדוגלים באידיאולוגיות או אג'נדות רדיקליות, המנוגדות לנורמות או לערכים הרווחים.

וכדומה.

דוגמאות יש בשפע...

מאז נטבע הביטוי 'גיס חמישי' הוא נמצא בשימוש תמידי במהלך ההיסטוריה, חוזר בהקשרים שונים, ומעצב את השיח הפוליטי והאסטרטגי. הנה כמה דוגמאות בולטות:
  • במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר החלו צבאותיו של היטלר את צעדת הכיבוש שלהם דרך מדינות אירופה, בדמיון רב להתקדמות צבאות הגנרל פרנקו לעבר מדריד - הם התקבלו בברכה ונתמכו על ידי גורמים ידידותיים מקרב האוכלוסייה המקומית. אוהדים או משתפי פעולה - שפעלו בשטחים כבושים - סיפקו מידע מודיעיני, סייעו בחבלה או עסקו במאמצי תעמולה כדי לסייע למאמץ המלחמתי של גרמניה הנאצית. כך הוחל בצדק רב, הכינוי: "גיס חמישי" על 'ידידי האויב' הללו. הגדרתם של אנשים כ'גיס חמישי', אפשרה גם למדינות לנקוט בצעדים קשים כלפיהם: כך למשל, בבריטניה בתחילת המלחמה, טענה התעמולה הרשמית כי על שלומה של בריטניה מאיים 'גיס חמישי' פרו־נאצי. בנימוק זה נעצרו אזרחים גרמנים שהתגוררו בבריטניה והועברו למחנות מעצר באי מאן (Isle of Man), שמול חופה המערבי של אנגליה. בין העצורים היו מספר גדול של גרמנים אנטי-נאצים שנמלטו לבריטניה לאחר עליית היטלר לשלטון. בארצות־הברית שימש טיעון דומה כהצדקה למעצר אמריקאים ממוצא יפני וכליאתם במחנות מעצר. בישראל הועלה טיעון דומה על ידי דוד בן-גוריון בפרשת אלטלנה (ויקיפדיה: גיס חמישי).
  • בעידן 'המלחמה הקרה' שימש הביטוי בנאמנות את שני הצדדים וזרע פרנויה וחוסר אמון: במערב הוא תאר את אלה שמנסים לפורר את הדמוקרטיה מבפנים בהכוונה קומוניסטית; ובברית המועצות וגרורותיה, לתיאור אלמנטים פרו מערביים, הפועלים נגד המדינה והרעיון המסדר שלה.
  • גם בעידן הטרור המודרני הנוכחי, עושה הביטוי 'גיס חמישי' חיל, למשל בהקשר לכוונותיהם של מיעוטים מוסלמים במדינות מערביות המנצלות את הדמוקרטיה ותרבותה על מנת ל'הקריסה' עליהם [להרחבה על השתלטות האסלאם על אירופה, לחצו כאן].
[כך תארה הבינה המלאכותית 'גייס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך תארה הבינה המלאכותית 'גיס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

ארנסט המינגווי תורם לפופולריות של המושג

אחד הזרזים שתרם מאוד לפופולריות של המושג ולתפוצתו, היה מחזהו של הסופר האמריקני המפורסם, ארנסט המינגווי, שנשא את שם המושג: 'גיס חמישי', קרוב מאוד לזמן שבו נטבע, במלחמת האזרחים בספרד. 

המחזה אכן מתרחש במהלך מלחמה זו, ונדונים בו נושאים של ריגול, תככים, תחבולות, בגידה ונוכחותם של אוהדי אויב בתוך קהילה. כך, הדגיש המינגווי את הרעיון, שבמדינה עלולים לפעול כוחות בלתי נראים הפועלים כ'גיס חמישי' נגד האינטרסים של הפרט והחברה, בין אם בפוליטיקה, בחברה או ביחסים אישיים, הפועלים כ"טור חמישי" הפועל נגד האינטרסים של האדם.

על נסיבות כתיבת המחזה כתבה אילת נגב כך: "ב־1936, פגש את מרתה גלהורן, עיתונאית וסופרת יפה ומבריקה. הפעם, בניגוד לקודמותיה, הייתה צעירה ממנו בתשע שנים. הוא הוקסם, אך חשש משאפתנותה. את לבטיו הנציח במחזה 'גיס חמישי', על אהבה שאינה עולה יפה בין עיתונאי לצעירה אמריקנית. מרתה קראה את המחזה והייתה צריכה להבין, שקלושים סיכוייה למצוא אושר עם המינגוויי, אך העדיפה להשתכנע, שהמחזה הוא אך בדיה. ב־1940 נישאו..." (נגב, 1995).

[בתמונה משמאל: כרזת המחזה "גייס חמישי" לארנסט האמינגווי. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]
[בתמונה משמאל: כרזת המחזה "גייס חמישי" לארנסט האמינגווי. אנו מאמינים שאנו עושים בה שימוש הוגן]

בין 'אויב פנימי' ל'גיס חמישי': אלכסנדר ולדימירוביץ' קוירה

מי ש'הלביש' תיאוריה על המושג היה הפילוסוף והיסטוריון המדע היהודי צרפתי ממוצא רוסי, אלכסנדר ולדימירוביץ' קוירה (Alexandre Koyré; 1892-1964), בספרון "הגיס החמישי" (La cinquième colonne), מ- 1945 (הספרון ראה אור מחדש בהוצאת Allia, ב- 1997). שם, הוא מתאר תופעה פוליטית-חברתית של מהפכה, המונעת על ידי כוחות פנימיים תועלתנים. 

לטעמי, עיקר תרומתו בהקשר זה הוא בהבדלה שעשה בין שני מושגים המתארים גורמים, המסכנים מדינה דמוקרטית מבפנים: 'אויב פנימי' ו'גיס חמישי'. לא נכון, כתב, להחיל את המושג 'גיס חמישי' באופן חסר הבחנה על כל אלה, שפעילותם מהווה סכנה עכשווית או פוטנציאלית למדינה. "עלינו להימנע מבלבול ביניהם" (ראו התרשים למטה):

  • 'האויב הפנימי' (או 'האויב מבית') מורכב מקבוצות בעלות אופי לאומי, הניזונות מתחושת סולידריות לאומית עם האויב, או, לפחות מתחושת שנאה לאומית נגד המדינה שבה הם נכללים. למרות שהם מסוכנים וחתרניים בעליל, הם אינם בוגדים במדינה שבה הם חיים, שכן הם מייצגים גופים זרים בתוך המדינה, ושואפים להחליפה בישות אחרת. דוגמה כזו היא למשל הסודטים הגרמנים בצ'כוסלובקיה, בין שתי מלחמות עולם [למאמר: מרד הגרמנים הסודטים בצ'כוסלובקיה – ספטמבר 1938, לחצו כאן].
  • לעומת זאת, 'הגיס החמישי' הוא תופעה פוליטית-חברתית של "מהפכה נגדית המונעת מתוך החברה", שקוירה רואה כבגידה. לטענתו, מצב כזה מתרחש, כאשר אליטה ש'הבאישה' - משמע, כזו השרויה בקיפאון/סְטַגְנַצְיָה (Stagnation) והפכה לאוליגרכיה - חוששת יותר מכל לאבד את רכושה ו/או מעמדה החברתי. היא רואה בכל שינוי במעמדה סיכון קיומי עבורה, נלחמת ומגינה על עצמה, תוך שימוש באמצעים החזקים שרכשה בתוקף מעמדה, גם על חשבון האינטרסים הלאומיים שעליהם היא מופקדת.

קוירה כתב: "הגיס החמישי הזה הוא […] התוצאה והקורבן של הסתירה המהותית בדמוקרטיה הבורגנית ובמדינתה, המדינה הלאומית המודרנית. בתוך איש המדינה הזו מתקיימת דואליות של שתי נשמות, השוכנות בחזהו יחד. לעיתים הן מתאחדות ולעתים מתנגדות זו לזו: זו של האזרח הפשוט וזו של הבעלים".

[בכרזה: בין 'אויב פנימי' ל'גיס חמישי' ע"פ אלכסנדר קוירה. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה: בין 'אויב פנימי' ל'גיס חמישי' ע"פ אלכסנדר קוירה. הכרזה: ייצור ידע]

השימוש במושג למטרות רטוריות ודמגוגיות

כגודל חשיבות המושג בביטחונה הלאומי של מדינה, כך גודל השימוש בו לצרכים רטוריים או דמגוגיים של ניגוח, לשם תקיפת יריבים פוליטיים או קבוצה לעומתית אחרת (במקרים רבים קבוצה אתנית המהווה מיעוט):

  • ביפן למשל הייתה נפוצה האשמת המיעוט הקוריאני הגדול החי במדינה כ'גיס חמישי', ובמיוחד מופנית האשמה זאת כלפי אותו חלק מתוך המיעוט הזה המקורב למשטר הקומוניסטי בקוריאה הצפונית, ואשר מקיים ארגונים ומוציא לאור עיתונים, המביעים את אהדתו זאת.
  • בישראל נעשה לעיתים שימוש בביטוי זה - ליתים בהצדקה מלאה אך גם בגרסתו הרטורית כלפי ערבים-ישראלים, פוליטיקאים ישראלים או יהודים ופעילי זכויות אדם מהשמאל הישראלי.

האם ומה מכל זה רלוונטי למציאות ימינו אלה?

הכול בעיני המתבונן, והרשות נתונה...
[בתמונה: הכל בעיני המתבונן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[בתמונה: הכל בעיני המתבונן... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לאוסף המאמרים על חתרנות ומשמעויותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תיאוריות קונספירציה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אליטות ואליטיזם, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

[כך תארה הבינה המלאכותית 'גיס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]
[כך תארה הבינה המלאכותית 'גיס חמישי'... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

מקורות והעשרה

One thought on “רוני אקריש: גיס חמישי – המושג ומשמעויותיו

  1. Pingback: חתרנות – גרירת מדינה לכאוס – באתר ייצור ידע חתרנות - גרירת מדינה לכאוס - באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *