גרשון הכהן: "לחשוב אסלאמית" על ספרו החשוב של שגיא פולקה

תקציר: בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה עם חמאס ועם כלל גורמי המערכת שנבנתה בהכוונה איראנית נגד מדינת ישראל, יש ענין מיוחד ומעשי בספרו החדש של שגיא פולקה על החשיבה האסלאמית החדשה: "לחשוב אסלאמית - בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת מערכות ומרכז משה דיין, ב- 2023.

[בתמונה: כריכת ספרו של שגיא פולקה: "לחשוב אסלאמית- בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ומרכז דיין ב- 2023. אנו מאמינים כי אנו עושים בכריכה שימוש הוגן]
[בתמונה: כריכת ספרו של שגיא פולקה: "לחשוב אסלאמית- בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת משרד הביטחון ומרכז דיין ב- 2023. אנו מאמינים כי אנו עושים בכריכה שימוש הוגן]

[המאמר ראה אור לראשונה בעיתון 'מקור ראשון', ב- 10/11/23. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

לוגו העיתון מקור ראשון
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

* * *

בימים אלה, בעיצומה של מלחמה קשה עם חמאס ועם כלל גורמי המערכת שנבנתה בהכוונה איראנית נגד מדינת ישראל, יש ענין מיוחד ומעשי בספרו החדש של שגיא פולקה על החשיבה האסלאמית החדשה: "לחשוב אסלאמית - בחינת השיח המוסלמי בן זמננו, הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים", שראה אור בהוצאת מערכות ומרכז משה דיין, ב- 2023.

מאז קרסו במאה הקודמת מגמות פאן-ערביות שביקשו אחדות על בסיס מכנה משותף לאומי חילוני - דוגמת זו שהוביל נשיא מצרים עבדול נאצר - נוצרו מגמות חדשות שפנו אל מרכיבי זהות והשראה דתית אסלאמית. בהקשר הזה, הספר מזמין את הקורא להדרכה מרתקת בשבילי עולם אמוני שהבנתו הכרחית להבנת ההתרחשות האזורית החדשה במזרח התיכון ובעולם כולו.
[בתמונה - גמאל עבד אל נאצר: את המגמות הפאן-ערביות, שביקשו אחדות על בסיס מכנה משותף לאומי חילוני, החליפו מגמות חדשות שפנו אל מרכיבי זהות והשראה דתית אסלאמית... התמונה מתוך התקשורת הערבית]
[בתמונה - גמאל עבד אל נאצר: את המגמות הפאן-ערביות, שביקשו אחדות על בסיס מכנה משותף לאומי חילוני, החליפו מגמות חדשות שפנו אל מרכיבי זהות והשראה דתית אסלאמית... התמונה מתוך התקשורת הערבית]

כהבטחת מחברו, ספר זה מציע "מפת דרכים להבנת שכנינו המוסלמים"

הוא מציע מסגרת תפיסתית כוללת, דתית ותרבותית המכוונת בעשורים האחרונים את מאבקי האסלאם וחלומותיו.

אתגר ההבנה משמעותי, לדוגמה, בהבנת התכלית האסטרטגית האיראנית בכל הקשור למאמצי פיתוח היכולת הגרעינית. חקירה מודיעינית בשיטות מתקדמות יכולה לספק מידע חיוני על מיקום הכורים הגרעיניים באיראן, ואולי גם על עובי שכבות הבטון להגנתם.

אולם בכל הידע המופלא הזה, שהוא טכני בעיקרו, אין התחלה של מענה לשאלת היסוד: לשם מה מתמסרים האיראנים בנחישות כה עקבית לפיתוח המאמץ הזה?

לבן תרבות המערב, המבט על האסלאם מציב פער תרבותי עמוק. מדובר בקושי תבוני בסיסי בהבנת מכלול השלכותיה הפוליטיות והתרבותיות של דת השזורה במהותה בכל תחומי החיים, כאמירת חסן אל בנה: "האסלאם הוא מערכת כוללת המקיפה את כל היבטי החיים" (עמ' 36 בספר) [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן].

בסקירה בהירה ובמבט אקטואלי על רעיונותיו המתחדשים של האסלאם לגווניו, הספר מזמין את קוראו למסע למידה מרתק. מוצע לו בספר מפתח פרשני להבנת פוטנציאל אי ההבנה והחשד ההדדי הטמון בכל מפגש בין מנהיג אסלאמי, לבין נציגי תרבות המערב.

[בתמונה: "מפת דרכים להבנת שכנינו המוסלמים"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]
[בתמונה: "מפת דרכים להבנת שכנינו המוסלמים"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]

מנהיגים אסלאמיים סובלניים ומתונים, או קיצוניים דתיים?

זו הייתה למשל הסערה התקשורתית שחוללה הופעתו של שיח' אלקרצ'אוי במסיבת עיתונאים יחד עם ראש עריית לונדון, בוריס ג'ונסון, בביקורו באנגליה ביולי 2004. בניגוד לראש העירייה שהציג את אלקרצ'אוי כמנהיג אסלאמי סובלני ומתון, טענו מתנגדי הביקור כי השיח' הוא מנהיג טרור, תועמלן של קיצוניות דתית. רק למידה מעמיקה של משנתו רבת המתחים של השיח' - גישת הווסאטיה - מאפשרת דיון רציני בשאלה מה הוא "באמת" סובלן או קנאי, או אולי שניהם יחד?

במצב דומה נמצאת המחלוקת בישראל על דרכו וזהותו של חבר הכנסת מנצור עבאס מנהיג מפלגת רע"ם: האם הוא מנהיג ערבי מוסלמי מתון ופרגמטי, או תומך טרור.

הבירור הזה אינו יכול להסתכם במאמץ חקירה מוכוון איסוף מידע. הבנת משמעויותיה של הגישה האסלאמית הווסטית, הכרחית לדיון פי כמה יותר ממעקב צמוד ואיסוף ראיות.

מה שעבור אל קרצ'אוי ומנצור עבאס נראה כמערכת מתחים במסגרתה הם מסנכרנים מידי יום את נקודת האיזון, לאיש המערב נראה כאחת מן השתיים, או כמערכת רעיונית עמוסת סתירות עד כדי אי רציונליות, או כהתנהלות מלאת עורמה רצופת העמדות פנים וכזב. המאמין האסלאמי לעומת זאת, מתנהל בסנכרון מתחים, במרחבים הנראים לאיש המערב כטעונים בסתירות לוגיות. 

בגישה זו, הסביר מנצור עבאס את דרכה של התנועה האסלאמית בישראל - הפלג הדרומי - כמבקשת תמיד את השילוב בין כיבוד הרציונליות והמבט הריאלי, לבין ההתגלות האלוהית, ללא סתירה ביניהם. בהגיון הזה ביקש חאלד משעל את נקודת האיזון בין טרור קיצוני המובל על ידי גורמי אסלאם רדיקאליים, לבין מה שנראה כדרך הוויתור והתבוסתנות, אותה הוא מייחס לרשות הפלסטינית. (עמ' 36 בספר).

[בתמונה: בגישה זו, הסביר מנצור עבאס את דרכה של התנועה האסלאמית בישראל - הפלג הדרומי- כמבקשת תמיד את השילוב בין כיבוד הרציונליות והמבט הריאלי, לבין ההתגלות האלוהית, ללא סתירה ביניהם. התמונה היא צילום מסך]

מבט תרבותי ודתי זה על התנהלות מנהיגים במרחב האסלאמי, פותח אופק להבנת המורכבות המגולמת בקבלת ההחלטות שלהם

לדוגמה, לקראת הרמדאן 2014, נאם נשיא איראן לשעבר, חסן רוֹחאני, בפני מנהיגי הדת האיראניים, והסביר את שיקולי התנהלותו האסטרטגית. באותם ימים, המשא ומתן עם ארה"ב לגיבוש הסכם הגרעין היה בעיצומו וכוחות משמרות המהפכה האיראניים שיתפו פעולה עם כוחות ארה"ב בסוריה ובעיראק בלחימה נגד דאע"ש. רוחאני היה צריך להסביר מה השתנה שהוא פונה לשיתופי פעולה עם אלה, שעד אתמול נהג לכנותם "השטן הגדול". בתוך כך הסביר: "ישנן שעות בהן גמישות הירואית נעלה על ג'יהאד".

במבט מערבי האירוע התפרש כביטוי לפרגמטיות של רוחאני. שמחו להוכיח כיצד בשעת מבחן מדינית, לנוכח שיקולי המציאות, הניח בצד את חובותיו הדתיות, ובחר באילוצי הפרגמאטיקה התבונית. אלא שבמבט אמוני אסלאמי קרה להיפך: בשעת מבחן הוא צבע את כורח השיקול הפרגמטי בצבעי האמונה הדתית. 

בהכללה, הגישה הרווחת במערב נוטה להציג את האדם התבוני הנאור והחילוני כקשוב לשיקול דעת פרגמטי ואת האדם הדתי מוכוון החזון הנצחי כחסום בפני קשב לתנאיי המציאות ומה שהיא מאלצת. בהצגה דיכוטומית כזו, עצם קיומו של שיקול דעת פרגמטי בשיקול דעתו של אדם, מבטא עדות לכך שאדם זה אינו ממש קיצוני דתי. המסע בדפי הספר יציע לקורא מבט ביקורתי ומורכב יותר על הנחות אלה.               

[בכרזה - הנשיא השביעי של איראן, חסן רוחאני, 'צובע' בשעת מבחן את כורח השיקול הפרגמטי בצבעי האמונה הדתית: "ישנן שעות בהן גמישות הירואית נעלה על ג'יהאד"... מקור התמונה: התקשורת האיראנית. הכרזה: יצור ידע]
[בכרזה - הנשיא השביעי של איראן, חסן רוחאני, 'צובע' בשעת מבחן את כורח השיקול הפרגמטי בצבעי האמונה הדתית: "ישנן שעות בהן גמישות הירואית נעלה על ג'יהאד"... מקור התמונה: התקשורת האיראנית. הכרזה: יצור ידע]

שני מצפנים

כאן תרומתו הגדולה של הספר, בהצעת מבט מושגי כולל על אופני ההדרכה המעשיים של האסלאם, בהם רעיון האל-מוּקאוומה. מבט מושגי כולל, יתווה קווי מתאר לגישה מורכבת לחובת ההתנהלות התבונית עבור מאמין הנושא על כתפיו את ציווי המאבק לשינוי המציאות. דווקא האיש המוכוון על ידי חזון ארוך טווח, מחויב שבעתיים לבחינה מדוקדקת של תנאיי המציאות. בהגיון שיקוליו המעשיים של אדם כזה, הוא מכוון למעשה, בו-זמנית על ידי שני מצפנים:

  • המצפן האחד - מצפן החזון - מוכוון אל חזון גאולה רחוק המחייב אדם מאמין לא רק לצפות למימושו בסיוע האל, אלא אף לעשות מעשה שיקדם את מימושו. זו חובת ההשתדלות המגולמת ברעיון הג'יהאד.
  • המצפן השני - מצפן המציאות - הוא כלי הכוונה לפעולת האדם במכלול תנאי הקיום המתקיימים בממד הזמן הריאלי, בו נתון האדם כאן ועכשיו.  מצפן זה מחייב את האדם המייחל לגאולה באופן המרסן את פעילותו על מנת שלא יקלע לפעולה פזיזה חסרת זהירות, העלולה להתגלות כצעד אחד רחוק מידי ומוקדם מידי.

האדם המאמין פועל כך בהכוונת שני המצפנים כפעולה דיאלקטית במערכת מתחים, המחייבת יצירה יום יומית עדכנית לסנכרון ולשיווי המשקל בין שני המצפנים.

עולם ומלואו תלוי בתובנה זו המסבירה מצבים שנראים במבט מערבי כתופעת "דיבור כפול", דוגמת החלטות ועידת הפת"ח בשנת 2009, שהביאה לביטוי מתח בין הכרזות בעלות גוון קיצוני, לבין החלטות בעלות גוון מתון. בהכוונת שני המצפנים, ההכרזות הקיצוניות סימנו את מגמת החזון ואת קווי המתאר למציאות העתידה לבוא כפי שצריכה להיות בקץ המאבק. ההכרזות המתונות לעומת זאת, נתנו ביטוי לתנאי המציאות, במצב הפוליטי הבינלאומי בהתייחסות לאילוצי ציפיות האמריקאים והאירופאים. 

דוגמה נוספת של 'התנהגות כפולה' היא מה שמכונה: 'מודל המדינה הכפולה', בעלת שתי המגמות השזורות יחד, כפי שמתרחש היום בעיראק, בסוריה, בתימן, ברשות הפלסטינית, וכנראה בקרוב גם בעזה :

  • המגמה האחת מתנהלת כמדינה רשמית, במיצוי המעמד החוקי הבינלאומי של מדינה בין המדינות,
  • המגמה השנייה, מקיימת ישויות חתרניות חמושות שמקדמות טרור ומאבק. 

במיצוי המתכונת הכפולה הזו, מתנהלת למשל לבנון מצד אחד כמדינה רשמית, בזיקה לארה"ב ולמדינות האיחוד האירופי, כאשר צבא לבנון זוכה לתמיכה תקציבית לאימון וחימוש על ידי ארה"ב וצרפת, ומצד שני, ארגון חיזבאללה ממשיך להתעצם במלוא היקפי שליטתו במדינת לבנון.

ללא תפיסת שני המצפנים, ההכרזות הקיצוניות אכן נתפסות בעיניים מערביות כלא יותר מחזון אידיאלי, בלתי מעשי, או לכל היותר כעמדת פתיחה למו"מ ו/או כהיענות לציפיות דעת הקהל בחברה הפלסטינית.
[בכרזה - בין שני מצפנים: האדם המאמין פועל בהכוונת שני המצפנים כפעולה דיאלקטית במערכת מתחים, המחייבת יצירה יום יומית עדכנית לסנכרון ולשיווי המשקל בין שני המצפנים. התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]
[בכרזה - בין שני מצפנים: האדם המאמין פועל בהכוונת שני המצפנים כפעולה דיאלקטית במערכת מתחים, המחייבת יצירה יום יומית עדכנית לסנכרון ולשיווי המשקל בין שני המצפנים. התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Clker-Free-Vector-Images לאתר Pixabay]

הפער בתפיסת מושג ה'אמת'

בין היתר, טמון בכך גם פער בסיסי בתפיסת מושג האמת, בהבדל העקרוני שבין תפיסת האמת הקלאסית בתרבות המערב מאז ימי אפלטון ואריסטו, לבין מושג אמת אחר, דינאמי ומורכב.

סיפור יהודי חסידי ממצה היטב את פער הגישות. מספרים על יהודי חסיד שהיה מגיע בכל בוקר לתפילה אצל האדמו"ר לבוש בבגדי חסיד. אחרי התפילה היה מחליף לבגדי איש עסקים ויוצא לעסקיו. בוקר אחד התעורר מאוחר והגיע לתפילה לבוש בבגדי איש עסקים. שאל אותו הרבי "מה קרה?" ענה החסיד: "נמאס לי להתחפש". ענה לו הרבי: "תמיד ידעתי שאתה מתחפש, רק חשבתי שאתה מתחפש שם, לא אצלי." מנקודת מבט מערבית השאלה המתבררת בין הרבי לחסיד היא מי הוא "באמת" אותו חסיד? היכן הוא בתחפושת והיכן הוא בזהותו האמיתית?

גישה האחרת - הנוטה לתרבות האסלאמית - הטעות מתחילה בתיאור המצב כהתחפשות. מדובר על גישה תרבותית בעלת יכולת להכיל זהות אישית והגיון התנהלות, המוגדרים מראשיתם במערכת המתחים בתוכה היא מתקיימת.
[בתמונה: "תמיד ידעתי שאתה מתחפש, רק חשבתי שאתה מתחפש שם, לא אצלי"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]
[בתמונה: "תמיד ידעתי שאתה מתחפש, רק חשבתי שאתה מתחפש שם, לא אצלי"... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית ideogram]

לסיכום

לבן תרבות המערב, מבט על האסלאם במכלול השלכותיו הדתיות, הפוליטיות והתרבותיות, הוא אתגר מקיף ומעמיק.  הספר מזמן לקוראו מפגש עם מערכת רעיונות דינמית ומורכבת המזמינה גם להתבוננות השוואתית ביקורתית בכל מה שנחשב בתרבות המערב למוסכמות יסוד, עד כדי "מובן מאליו" תרבותי כמו הפרדת דת ממדינה. הקורא הממוצע יופתע לגלות מציאות רעיונית מגוונת, שונה למדי מזו שהכיר, כהבטחת המחבר: "במקום התיוג הפשטני למתונים ולקיצוניים, נצא למסע מרתק בנבכי השיח הפנים אסלאמי בין הגוונים השונים." (עמ' 54).

בתהליך הזה, קריאת הספר מעוררת שאלות ותובנות מעשיות הנחוצות לכל מי שמתמודד בעבודת יומו בהבנת המציאות הדינמית, כפי שמונעת בידי מאמיני האסלאם לגווניהם. בהיבט זה, הספר מטיל אור על המניעים והגיון ההתנהלות של המלחמה הקיומית בה נתונה מדינת ישראל מבוקר השבעה באוקטובר.

[לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הצד האפל של האסלאם, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *