חיים קורן: הדילמה שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני מצרים

תקציר: כמי שמעורבת בתיווך המשמעותי ביותר בין ישראל לחמאס בעשור האחרון (לאורך סבבי המלחמה) וכשחקן אזורי חשוב, מנסה מצרים לפלס את דרכה בתוך הנסיבות המשתנות. ישראל יכולה להפיק תועלת ממדיניות שתנקוט בתיאום עם מצרים, הן בסוגיית החטופים הישראליים, והן בניסיונות לגיבוש מתווה לתהליך שיתפתח ב"יום שאחרי". לפיכך, עליה לקחת בחשבון את האילוצים המופעלים על מצרים.

[בתמונה: הדילמה שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני מצרים... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: הדילמה שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני מצרים... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן]

ד"ר חיים קורן הוא מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

ד"ר חיים קורן הוא מרצה באוניברסיטת רייכמן. שימש כשגריר ישראל הראשון לדרום סודאן; כשגריר לשעבר במצרים; והדריך במכללה לביטחון לאומי של צה"ל מטעם משרד החוץ.

*  *  *

מאז בחירות נובמבר 2022 - ובעיקר, לאחר טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל (המכונה בערבית "מבול אל אקצא") - גברה התעניינות המצרית במתרחש בזירה הפנימית בישראל, ובמשמעויותיה במישור האזורי והבינ"ל.

המלחמה זו ממוקדת, בינתיים, בשלב זה ברצועת עזה (עם המשך התגרויות החיזבאללה מצפון, שיגור טילים ע"י הח'ותים מתימן והשתלטותם על כלי שיט בבעלות ישראלית במים בינ"ל בגזרת ים סוף), ויש לה פוטנציאל להתרחבות. בתוך המלחמה מתקיימות הפוגות (כדי לתת מסדרון הומניטרי לתושבי עזה וכדי לאפשר חילופי חטופים ושבויים).

כמי שמעורבת בתיווך המשמעותי ביותר בין ישראל לחמאס בעשור האחרון (לאורך סבבי המלחמה) וכשחקן אזורי חשוב, הישתנות המצב הגאואסטרטגי, מציבה גם למצרים אתגרים חדשים. ישראל יכולה להפיק תועלת ממדיניות שתנקוט בתיאום עם מצרים, הן בסוגיית התיווך למול החטופים הישראליים והן בניסיונות לגיבוש מתווה לתהליך שיתפתח ב"יום שאחרי". לפיכך, עליה לקחת בחשבון את האילוצים המופעלים על מצרים.

[בתמונה: משאיות אספקה נכנסות לרצועת עזה דרך הגבול המצרי... על ישראל לקחת בחשבון את האילוצים המופעלים על מצרים... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: משאיות אספקה נכנסות לרצועת עזה דרך הגבול המצרי... על ישראל לקחת בחשבון את האילוצים המופעלים על מצרים... התמונה היא צילום מסך]

מעמדה האזורי של מצרים ומיקומה, מעמידים בפניה מספר אתגרים ואף חושפים אותה למספר איומים

קהיר פירשה את הדימוי הישראל מאז בחירות נובמבר 2022, כמשדר חולשה, בשל הפילוג הפנימי בה, המשתקף גם במדיניותה האזורית. לדידה, הקואליציה הנוכחית הקצינה את עמדותיה ביו"ש באופן שיכול להגביר את הלהבות, ולשרת את מדיניות איראן, בכוונותיה להבעיר את ישראל בתקיפה רב-זירתית.

מצב כזה מקרין מיידית גם על מצרים, ירדן ו'שחקניות הסכמי אברהם' האחרות, ומעמיד אותן בפני האתגרים הנוצרים מהמחאות האנטי ישראליות החריפות, המתהוות במדינותיהן. רצח שלושת חיילינו בידי שוטר מצרי ליד הגבול המשותף, ורצח שני תיירים ישראלים באלכסנדריה ע"י המאבטח המצרי של הקבוצה, היוו אות לכך.

מתקפת החמאס טרפה את הקלפים: היא עודדה את הקיצונים במזה"ת ובשאר העולם, והציבה אותם כסכנה פנימית מיידית למשטרים הערביים (כולל מצרים). היא אף הניבה הצהרה חריגה של הנשיא א-סיסי על אופציית גירוש פליטי עזה באופן זמני לנגב (העיקר שלא יסכנו את מצרים בסיני). חשש זה של מדינות ערב הסוניות הביא לגינוי ישראל (בוועידה הערבית ובפורומים בינ"ל) כדי להוריד את להבת המחאות הפנימיות הרבות במצרים, כנגד מדיניותה שאינה תומכת, לדעתם בחמאס.

קיים חשש מצרי מדחיקת החמאס לגבול ברפיח, ומ'גלישת' פליטים משם לסיני. מצרים תתנגד לדחיקה זו, ותצפה, שישראל תמוטט את משטר החמאס (ציפייה המשותפת גם לשאר חברותיה הערביות הסוניות, השותפות ל'הסכמי אברהם'). מצרים מעוניינת לחזור להמשך תהליך 'הסכמי אברהם' (בראש ובראשונה, בשל מצבה הכלכלי הקשה). כן, חשוב לה לשוב למעמדה ההגמוני, כמתווכת ראשית בין ישראל לפלסטינים, ולא לאפשר לקטאר להוביל בתיווך בין ישראל לחמאס.

[בתמונה: עיר האהלים החדשה שהוקמה בדרום עזה - קיים חשש מצרי מדחיקת החמאס לגבול ברפיח, ומ'גלישת' פליטים משם לסיני. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: עיר האהלים החדשה שהוקמה בדרום עזה - קיים חשש מצרי מדחיקת החמאס לגבול ברפיח, ומ'גלישת' פליטים משם לסיני. התמונה היא צילום מסך]

בנוסף לחזית המיידית הנוכחית, מצרים מוטרדת מאד מההתעצמות הח'ותית (בשל איום הטילים עליה, וגם בשל החמרת הפעילות הח'ותית כנגד ספינות בים האדום בימים האחרונים, בגיבוי איראני. חופי תימן, המשיקים למפרץ עדן, אינם תחת שליטה ח'ותית, והפעילות שם היא כנראה, איראנית-ח'ותית משולבת). לדאגה הזו שותפה גם סעודיה. המשקעים ממלחמתה של מצרים בתימן, בשנות הששים של המאה הקודמת, לא נגוזו (בשנת 1966 הפציץ גמאל עבד אל נאצר את תימן בגז רעיל). מ-2015 הצטרפה מצרים לקואליציה הסונית בראשות ערב הסעודית, שנלחמה בח'ותים בתימן.

גם חוסר היציבות בסודאן מדאיג אותה מאד. בסודאן ניטשת מלחמת אזרחים, שבה מחמד דגאלו (חמתי) סגן נשיא הממשלה הזמנית בסודאן מנסה, מאמצע אפריל 2023, לבצע הפיכה צבאית כנגד שותפו הבכיר בממשלה הזמנית, הנשיא עבד אל פתאח בורהאן, ונלחם נגד צבא סודאן תוך תקיפה ברוטאלית של אזרחים. שמועות על ג'נוסייד מתחדש בדאר פור, ע"י המיליציה RSF בהנהגת חמתי, מטרידות את מצרים. מצרים תומכת בבורהאן, מפקד הצבא (שמעמדו נחלש לאחרונה), שחידש לאחרונה את היחסים בין סודאן לאיראן (ופגש את נשיא איראן בריאד). לעומתו, חמתי עפ"י דיווחים, משתף פעולה עם מיליציית וגנר, ואף שולח נשק לחמאס בעזה.

בראיית מצרים, הח'ותים והסודאנים הן שתי חזיתות בעלות פוטנציאל התלקחות מסוכן עבורה, עד כדי שיקול העביר נשק לזירה  הסודאנית (בגיבוי ואישור האיחוד האירופי), מחשש לקריסת המשטר שם. הסכם איראן-סעודיה - שהושג בתיווך סיני - והסרת החרם הסעודי על קטאר, אפשרו את חידוש היחסים הדיפלומטיים של מצרים ומדינות ערב הסוניות עמה, הורידו חסמים ביניהן והכשירו את מגעיהן, לצורך עמעום נקודות המחלוקת ביניהן וקידום האינטרסים ההדדיים שלהן. במקביל, שופרו היחסים גם עם תורכיה.

בוועידה האסלאמית פגש א-סיסי את נשיא איראן וזה ניסה לשכנע את נשיא מצרים לגנות את ישראל, ולפעול להפסקת אש בעוד נשיא מצרים מודע היטב לעמידה האיראנית מאחרי "חרבות ברזל" ודחיפתו למלחמה רב-זירתית. מצרים - שהבינה כי הפיכת המלחמה לרב זירתית תדחוף את הח'ותים לפגיעה בחופש השיט הבינ"ל, בזירת הים האדום בואך האוקיינוס ההודי, תפגע באינטרס המצרי ובכלכלה המצרית במעבר בתעלת סואץ, ותאיים על היציבות האזורית - בחרה בדרך ביניים: היא גינתה את התנהלות ישראל במלחמה, וקראה להפסקת אש, אך לא קיבלה החלטה מחייבת, שתגביל את המשך פעילות ישראל.

ההצלחה הישראלית ביירוט הטילים החותים ששוגרו לאילת, ואפשרות הסיוע ישראלי למצרים בתחום זה, יכולים להקל על חשש המצרי מניסיון שיגור טילים ח'ותים לעברה, או לעבר 'סכר הרנסנס' האתיופי הגדול, הנמצא גם הוא בסכנת פגיעה ח'ותית, מאז גרר מנהיג אתיופיה את אזור קרן אפריקה למלחמה. עבור מצרים, זו בעיה אסטרטגית ממעלה ראשונה.
[בסרטון: חץ מעל הים האדום: סוכלה מתקפה נוספת של החות'ים מתימן]

מצרים בסבך המורכבות בזירה הבינ"ל

אי הבהירות ביחס לפתיחת חזית נוספת של חיזבאללה בצפון מקשה גם על מצרים לגבש את תוכניתה ל"יום שאחרי". בנסיבות הנוכחיות היא תנסה למנף את יחסיה עם ארה"ב, תוך הדגשת תפקידה בתיווך מול החמאס, בחלקה בעסקת חילופי החטופים והשבויים (בהם מצויים גם חטופים בעלי אזרחות אמריקנית); וכן, למצב את מעמדה כאחד הגורמים שידחפו להסדר וליציבות אזורית בתום המלחמה. היא תנסה לגבש את חזית הערביות הסוניות ושותפות "הסכמי אברהם" לכיוון פתרון של ניהול משותף עתידי בעזה.

מצרים אינה נלהבת מהסיכוי שהרש"פ תקבל את ניהול עזה, כי היא מעדיפה יציבות ושליטה אפקטיבית שם, שלא תאיים עליה. היא תעדיף מבחינתה שישראל תשלוט בעזה וכל האחריות תהיה עליה, ואינה מעוניינת להיות שותפה בניהול עזה ביום שאחרי, אך תשקול, לאחר סיום המלחמה, אפשרות השתתפות בניהול משותף של קואליציה ערבית, עם שותפות כסעודיה, האמירויות (אולי בשיתוף אמריקני, או השתתפות בכוח רב לאומי בהובלה אמריקנית, כולל אפשרות פירוז עזה.

היא תנסה ליזום מתווה, שיוביל להקמת מדינה פלסטינית שיתבסס על מתווה "שתי מדינות לשני עמים", ומנסה לחשוב על מנהיג פלסטיני חילופי לאבו מאזן, כשאחד המועמדים הוא מוחמד דחלאן. היא ממשיכה לנוע בציר האמריקני, אך גם ממשיכה לשמור זיקה לרוסיה, הבונה את הכורים הגרעיניים שהם כה חשובים לה לצורכי הפקת אנרגיה במצרים (רוסיה ביקשה ממצרים חלקי חילוף של מטוסים שרוסיה סיפקה לה בשל מצוקת רוסיה בחזיתה מול אוקראינה).

סין בעלת אינטרסים רבים במצרים, אך מצויה במעורבות עמוקה "בחרבות ברזל" בציר הפרו חמאסי הפעיל עם איראן ורוסיה. במובן זה, רוסיה וסין מהוות עבור מצרים freinemy (ידיד/אויב). הצורך להמשיך את הכנסות המעבר של השיט הבינ"ל בתעלת סואץ, והצורך בחופש השיט ההכרחי עבורה בים סוף ובמוצאו באוקיינוס ההודי, מחייב אותה להתנהלות מושכלת למול איראן (המנווטת את הפרת החוק הבינ"ל הח'ותית הבוטה בים סוף). קטאר, המהווה אתגר מתמיד למצרים (בשל תמיכתה הנמשכת ב"אחים המוסלמים", התגרותה התכופה בהנהגת מצרים והשימוש הנמשך של "אלג'זירה" בהתגרויות אלו, גם עתה) מעלה את הצורך המצרי להפגין את בכירותה בתיווך בין ישראל לחמאס, ואינה מהססת לעשות זאת.

גם תורכיה עודנה מהווה אתגר למצרים. ניגודי האינטרסים ביניהן ביחס לחמאס - אשר תורכיה הולכת ומקצינה בתמיכתה בו, עד כדי "שבירת כלים" למול מצרים, שבעיניה ה"אחים המוסלמים "והחמאס הם גורמים מתסיסים ומסוכנים ליציבות האזורית - מודגשים יותר.

בהבינה את האילוצים המופעלים על מצרים ובתקופה של חוסר ודאות באשר להתפתחות תרחישי המלחמה בעזה, תיטיב ישראל לעשות אם תקדם את האינטרסים המשותפים עם מצרים אשר יסייעו לשתיהן (כמו גם עם ארה"ב ושותפות "הסכמי אברהם") להתקדם לכיוון הסדר מושכל בתום המלחמה וראייה נכוחה ל"יום שאחרי". 
[בתמונה: הנשיא המצרי א-סיסי וולדימיר פוטין הרוסי - מצרים מלהטטת בין אינטרסים סותרים... התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: הנשיא המצרי א-סיסי וולדימיר פוטין הרוסי - מצרים מלהטטת בין אינטרסים סותרים... התמונה היא צילום מסך]

[לאוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “חיים קורן: הדילמה שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני מצרים

  1. פטפוט ריק באיצטלה של מומחיות:
    "בהבינה את האילוצים המופעלים על מצרים ובתקופה של חוסר ודאות באשר להתפתחות תרחישי המלחמה בעזה, תיטיב ישראל לעשות אם תקדם את האינטרסים המשותפים עם מצרים אשר יסייעו לשתיהן (כמו גם עם ארה"ב ושותפות "הסכמי אברהם") להתקדם לכיוון הסדר מושכל בתום המלחמה וראייה נכוחה ל"יום שאחרי". "
    קידום האינטרסים המשותפים עם מצרים? היכן האחריות הבלעדית כמעט של מצרים למצב? למן הפלישה ב-48, שגרמה לפליטות, דרך שימושה בפליטים ובפליטות בכלי אסטראטגי כנגד ישראל, שימוש בפדאיון לרצח, שוד, גנבות ואיום מתמיד כנגדנו, ועד עצימת עיניים פעילה כלפי החימוש המתמיד, המאסיבי והמתגבר של הרצועה בכלל ושל החמאס בפרט לפני הנסיגה מהרצועה ("ההתנתקות") ועד עצם הימים האלה.
    המקום היחיד בעולם ממנו, בעת מלחמה, יציאת פליטים אינה אפשרית. אם מצרים, ידידתנו ובעלת בריתנו, הייתה חפצה בהסדר מושכל (מה זה בכלל בעיני קורן, הכותב המשכיל?), היא הייתה מתירה מעבר, ולו זמני, של פליטים לשטחה, מה שהיה מאפשר ניקוי השטח מהאחים המוסלמים (חמאס וג'יהאד), אויבי מצרים.

  2. Pingback: מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל' באתר ייצור ידע מלחמת שמחת תורה 2023 – 'חרבות ברזל' באתר ייצור ידע- ד"ר פנחס יחזקאליייצור ידע ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *