תקציר: מלחמת רוסיה-אוקראינה, שפרצה ב- 22 בינואר 2022 - המלחמה הגדולה ביותר באירופה, מאז תום מלחמת העולם השנייה - שינתה את שדה הקרב, בין היתר בתחום הארטילריה; והתותחים - המתנייעים, ארוכי הטווח, המדויקים והממוגנים בהגנה אקטיבית - חוזרים לשדה הקרב, ובגדול. שילוב של התכונות הללו מחזיר את הארטילריה לשדה הקרב, ובגדול!

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 31 בינואר 2022

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.

*  *  *

מלחמת רוסיה-אוקראינה, שפרצה ב- 22 בינואר 2022 - המלחמה הגדולה ביותר באירופה, מאז תום מלחמת העולם השנייה - שינתה את שדה הקרב, בין היתר בתחום הארטילריה; והתותחים - המתנייעים, ארוכי הטווח, המדויקים והממוגנים בהגנה אקטיבית - חוזרים לשדה הקרב, ובגדול. שילוב של התכונות הללו מחזיר את הארטילריה לשדה הקרב, ובגדול!

כמו פעם, עיקר ההרג והנזק מתבצע ע"י התותחים. ללא הארטילריה העודפת שלהם, ביחס של כ- 10 ל- 1 בהשוואה לאוקראינה, מצבם של הרוסים היה מתערער הרבה יותר, בגלל פגיעות של הרק"מ שלהם - שחסר הגנה אקטיבית - לטילי נ"ט [לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן].

על כן, כל הצבאות מצטיידים היום בתותחים מתנייעים בעלי הגנה אקטיבית ופגזים חכמים. כך לממשל, ב- 29 בינואר 2023, פרסם עמי רוחקס דומבה ב'ישראל דיפנס' (ראו למטה) כי ממשלת דנמרק החליטה לרכוש 19 תותחים חדשים מאלביט (רוחקס, 2023). היא נזקקה לתותחים חדשים, אחרי שתרמה את התותחים הישנים, תוצרת Caesar הצרפתית, נתרמו לאוקראינה (רוחקס, 2023).

קצת היסטוריה...

ארטילריה היא ירי פגזים מתותחים באמצעות חומר נפץ הודף. מאז הגיע אבק השריפה לצבאות המערב הפכה הארטילריה למלכת שדה הקרב. 

בשדות קרב צפופים, הרוויים במבנים של חיילים, הייתה הצבה מושכלת וגמישה של ארטילריה לעשות את ההבדל ולעשות שמות בחיילים (משם המושג: "בשר תותחים"). היא הייתה אחראית לכ- 70-60 אחוזים מהנפגעים וההרס שנגרם במלחמות.

[בתמונה משמאל: העידן שהו משלה הארטילריה בקרב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

גם במלחמת העולם הראשונה, בהתחפרות לאורך קווים סטטיים, הייתה הארטילריה מכינה את שדה הקרב להסתערויות הרגלים. במלחמה הייתה כבר הארטילריה ניידת יותר. תותחי ענק הוסעו על גבי מסילות רכבת, מה שאפשר להם להיות חלק משדה הקרב המשתנה:

מלחמת העולם השנייה הביאה את השינוי הגדול לרעה, במעמד הארטילריה כמלכת שדה הקרב:

מהצד האחד, העמיקה תכונת הניידות של הארטילריה; והיא הייתה יכולה ליישר קו עם הכוחות המשוריינים המסתערים קדימה. מושג חדש נולד: תומ"תים - תותחים מתנייעים.

מהצד האחד, החל המטוס לנגוס בתפקידי הארטילריה; הן הרמה הטקטית - בלווי הסתערות הכוחות המשוריינים; והן ברמה האסטרטגית - המערך המפציצים האסטרטגיים. הירי הסטטיסטי והלא מדויק היה במקרים רבים לא אפקטיבי; ובנוסף, גרם לפגיעות קשות באזרחים לא-מעורבים. בנוסף, טווח הארטילריה היה קצר ביחס לזה של הרקטות, הטילים והפצצות האוויריות.

גורם מעכב משמעותי - שהביא צבאות רבים לראות בתומ"תים כלי שזמנו עבר - היה המצאת הטילים הטקטיים, שהפכו את הרכב הקרבי המשוריין - והתומ"תים בתוכו - לפגיע יותר ויותר. וכאמור, בעידן הטילים המדויקים, גם הירי הסטטיסטי כבר 'לא סיפק את הסחורה'.

התותחים חוזרים... להלן, סיכום שבעת יתרונותיה הגדולים, העכשוויים, של הארטילריה, שמחזירים לה את הבכורה בשדה הקרב:

יתרון ראשון: ניידות גדולה - כמו זו של הטנקים - גם בשטחים קשים.

הסרטון - המתאר את התותחים המתנייעים של אלביט ממחיש זאת:

יתרון שני - טווח: הארטילריה הופכת לארוכת טווח בזכות מזעור טכנולוגית המחשוב, והכנסת ראש ביות לפגזים. כך מתאפשרת פגיעה במטרות, בטווחים שפעם נחשבו לדמיוניים: טווחים של 100-70 ק"מ. עד ל- 70 ק"מ וגם 100 ק"מ.

הטווח הארוך מושג בזכות שילוב של שתי טכנולוגיות:

1. המטלורגיה משופרת, שמאפשרת יצור תותחים ארוכים ועמידים בלחצים של חומר נפץ הודף רב שנדרש כדי להדוף את הפגז.

2. הכנסת מנועי מגח סילון זעירים לגוף הפגז, שמביאים את הפגז גם לטווח של 150 ק"מ.

האתר המצוין, 'ישראל דיפנס' פרסם כי בתגובה לתותח המתנייע הרוסי 2S35 Koalitsiya-SV - שמגיע ל-70 ק״מ - הציעה, שותפות, של החברות ריינמטאל הגרמנית ואלביט הישראלית, לנציגי מדינות נאט״ו בישראל, תותח משותף לטווח 80 ק״מ (ראו הכתבה למטה).

מדובר בתותח מתנייע, 155 מ״מ, המספק טעינה אוטומטית (8 פגזים לדקה) או ידנית (4 פגזים לדקה). הוא מבוסס, על פי הפרסום, על גרסה כלשהי של תותח SIGMA עליו הצהירה אלביט ב-2021 (ראו הכתבה למטה).

הטווח הארוך, מאפשר עתה לגרמנים לחזור ולהציב תותחים ארוכי טווח על קרונות רכבת, כמו במלחמת העולם הראשונה, (התותח של אלביט מותאם לכך); ולהשיג בכך גם יתרון לוגיסטי לא מבוטל, בתחום כמות הפגזים לתותח.

יתרון שלישי - דיוק: הארטילריה הופכת למדויקת מאוד: ירי ממרחק עצום ברמה של פגיעה במבנה מטרה מוגדר ו/או באמצעי לחימה נייד של האויב כגון: טנקים, נגמ"שים וכדומה. דיוק הפגזים מושג, בזכות מזעור המחשוב ותוספת ראש ביות (רב"ת) משוכלל.

יתרון רביעי: קצב אש גבוה מאוד. תפוקת סוללה היא עשרות פגזים בדקה.

כך למשל, התותח המשותף של החברות ריינמטאל הגרמנית ואלביט הישראלית, מספק כאמור, טעינה אוטומטית (8 פגזים לדקה) או ידנית (4 פגזים לדקה).

יתרון חמישי: ההגנה האקטיבית, שניתן היום להרכיב לתותחים המתנייעים, ושמגינה עליהם מפני טילים ונשק מדויק אחר.

יתרון שישי: עלות נמוכה: מחירי תחמושת זולים מאוד, ביחס לעלויות הטילים.

יתרון שביעי: זמינות. הארטילריה זמינה כל הזמן; בשונה מחיל האוויר, שמוגבל מאוד בזמן בו הוא יכול להעסיק את המטרה. המטוס חייב לרדת לקרקע, התותח מצוי על הקרקע.

כאמור, הצבאות מצטיידים מחדש בתומ"תים

רוסיה: עוד באפריל 2018, כוחות היבשה של צבא רוסיה קבלו את המשלוח הראשון של מערכות 2C4 Tulip self-propelled 240-millimeter mortars , מרגמות נטענות לבד בקוטר של 240 מ"מ. מדובר במרגמה כבדה בקוטר של 240 מ"מ בהן צוייד צבא רוסיה עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת אך שודרגו עם מערכות נתונים, תקשורת ובקרת אש חדישות. נכתב אז כי רוסיה מתכוונת לשדרג את כל 500 המרגמות הכבדות מסוג זה המצויות במחסני צבאה כאבן שאין לה הופכין:

ארצות הברית: עוד ב- 2021 דווח כי צבא ארה״ב מתכונן לקליטת תותח ארוך-טווח, מדויק, בעל טווח פגיעה של 70 ק״מ.

פולין רכשה, בעסקת ענק, מאות תותחים מתנייעים (תומ"תים) מתקדמים מדרום קוריאה. בעסקה נרכשו 150 טנקים ו- 670 תומ"תים. זהו יחס לא מקובל, כי בדרך כלל, היחס בין הטנקים לתומ"תים באוגדה הוא 3 ל- 1 לטובת הטנקים, אבל משקפת את תרומתה המתחדשת של הארטילריה בעידן הפגזים המדויקים. התומ"תים הללו אינם פגיעים לטילים כמו המטוסים. הם מצויים על הקרקע 24/7, יורים ומחליפים עמדות.

בנוסף, גם המצרים החלו להתעניין בתומ"תים מתוצרת דרום קוריאה:

[לאוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שריון - טנקים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על יחסי רוסיה - אוקראינה;
• אוסף המאמרים על חימוש מדויק לכוחות היבשה;
• אוסף המאמרים על שריון - טנקים.
• הכתבה המלאה של עמי רוחקס ב'ישראל דיפנס';
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הרחבת המושג: 'טקטיקה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה';
• הרחבת המושג 'אפקטיביות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), השריון – הטנקים – באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 23/1/23.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2022), יחסי רוסיה – אוקראינה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 21/1/22.
• פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.