[בתמונה: משל הדלת החורקת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Skitterphoto לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.

*  *  *

תחשבו שדלת הכניסה בבית שלכם חורקת ומאיימת להישבר. בכל פעם שאתם מגיעים הביתה אומרת לכם רעייתכם, שחייבים לעשות מעשה; אבל אתם עייפים וטרודים ולא בא לכם, אז אתם מכילים, ממציאים תירוץ ומושכים זמן...

ואז קורסת הדלת ועימה המשקוף; ואתם נאלצים לבטל הכל ולהתמודד עם זה, כדי שביתכם לא יהיה פרוץ.

זה המצב שבו אנו נמצאים כעם מול אתגרי ביטחון הפנים; וזה המצב שבו אנו מצויים עם המערכות השילטוניות הזקנות והקורסות שלנו. יש לנו מצב חולה ברחובותינו; אבל אנחנו כנראה לא נתעורר, לפני שיהיה הרבה דם ברחובות. רק אז בלחץ האירועים, נשנה את החוקים שהיינו צריכים לשנות כבר לפני 15 שנים כשהמציאות השתנתה, כי במצב הקיים, אנחנו רואים כל יום לאן זה הולך.

[להרחבת המושג: 'הכלה', לחצו כאן]

[בתמונה: זה המצב שבו אנו נמצאים כעם מול אתגרי ביטחון הפנים; וזה המצב שבו אנו מצויים עם המערכות השילטוניות הזקנות והקורסות שלנו... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי FrankWinkler לאתר Pixabay]

מה שהיה בפרעות תשפ"א זה רק הפרומו!

ללכת לבקר תושבים יהודים בלוד ולהעריץ אותם. אין לי מושג מאיפה יש להם את עצבי הברזל. יש שם אוכלוסיה איכותית שאני אוהב ומעריך; והם מראים לך מאיזה מקומות ירו עליהם ומהיכן זרקו בקבוקי תבערה, ועד כמה הם לא מסוקרים תקשורתית כי גם בסוכות, חצי שנה אחרי המבצע, עדיין זרקו.

אבל איפה הגיבוי המשטרתי, המשפטי והציבורי לאזרחים הגיבורים הללו? מערכת אכיפת החוק כולה מתנהגת היום כבדיחה עצובה. נעצרו במהלך האירועים מאות רבות של פורעים. לכו ותבדקו, מה היו העונשים. אין כאן רגל מסיימת. החלק האחר זה הגיבוי המשפטי/ציבורי.

לי ברור, שאם אסע בכביש ומישהו יזרוק עלי בקבוק תבערה, אני יורה בו, בלי שום קשקושים של משפטנים על 'לכוון לרגליים'. מי שעומד לזרוק בקבוק תבערה ויודע, שהוא עלול לחטוף כדור בראש, מתנהג אחרת מזה שזורק היום ויודע שהשוטר פוחד להגיב; ולאזרח אין נשק להגנה עצמית. הם מודעים לחולשה שלנו; והם יודעים שאנחנו לא רוצים להסתבך. 

בעבר משמר הגבול היה אימת הפלשתינים. זוכר שכחייל סדיר, נכנסנו עם ג'יפים של מג"ב לשכם וכולם זזו לאחור. היום אנחנו לא במקומות האלה וערביי ישראל מרשים לעצמם לעשות באור יום את מה שעשו פעם במחשכים.

[לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

[בתמונה: לי ברור, שאם אסע בכביש ומישהו יזרוק עלי בקבוק תבערה, אני יורה בו, בלי שום קשקושים של משפטנים על 'לכוון לרגליים'... התמונה: דוברות המשטרה]

התוצאה היא, שמה שהיה בשומר החומות זה רק הפרומו. כולנו בדרך כלל דיפלומטים; ואומרים: 'זה לא כל הערבים ולא כל הבדואים'. נכון, אבל תמיד המיעוט קובע את הטון; ומהר מאוד אתה מבין מי בעל הבית. כשיש לך מורא מהחוק, אתה לא מתפרע בכביש, כי אתה מבין שיש ריבון במדינה ואתה עשוי לשלם. ברגע שמבינים שהריבונים הם כנופיות עבריינים - שמכירות היטב את חולשות המערכת ומתכוננות ליום שבו יהפכו ברגע ללוחמי חופש, ויקבלו את התמיכה ואת הערצת ההמון שהם כמהים לה - המרחק בין עבריינות בחברה הערבית לבין לוחמי חירות מיטשט מהר מאוד.

לכן, באירועים הבאים נראה כאוס. יריות ממכוניות נוסעות ובקבוקי תבערה, התפרעויות שנגמרות בלינץ'. מה שהיה עכשיו זו אפילו לא מנת הפתיחה. 

אני חי במדינה, אוהב אותה, אין לי כוונה לעבור למקום אחר אבל אנחנו לא מראים שאנחנו מושלים בה. היום הערבים יודעים שאת הנמר שמסוגל לפוצץ מאגרי תחמושת בסוריה ולגנוב ארכיון באיראן, הם מסוגלים לסובב על האצבע הקטנה.

חלק מהלוגו של משטרות העולם הוא 'לשרת ולהגן' כשיורים על האזרח אתה צריך לירות על מי שיורה, להשמידו. אנחנו אפילו לא אומרים את המילים האלה כי אנחנו לא נשמעים פוליטיקלי קורקט. כן, זו המילה. את מי שיורה על אזרחים צריך להשמיד!

[להרחבת המושג: כאוס, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן][לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] 

[בתמונה: ברגע שמבינים שהריבונים הם כנופיות עבריינים - שמכירות היטב את חולשות המערכת ומתכוננות ליום שבו יהפכו ברגע ללוחמי חופש, ויקבלו את התמיכה ואת הערצת ההמון שהם כמהים לה - המרחק בין עבריינות בחברה הערבית לבין לוחמי חירות מיטשט מהר מאוד. הסרטון שותף ברשתות החברתיות ע"י משה קוזק]

את מה שעשינו בעבר כבר אי אפשר לעשות

אני זוכר שביום הראשון שלי כמפקד מחוז דרום לקח אותי השר גדעון עזרא להיפגש עם הפורום הכלכלי, בעלי עסקים גדולים בעמק שרה, איזור התעשיה מהגדולים בארץ. הבנתי מהם שצריך לעשות משהו בכדי להבהיר שבא שריף חדש לעיירה. לקחנו חמישה שישה שוטרים שמנו עליהם חולצות 'השומר', נכנסנו לאיזור התעשיה והעפנו את מי ששמר שם מטעם ארגוני הפשיעה. אמרנו להם 'יש חברת שזכתה במכרז' ושמנו האזנות בכדי להבין מה קורה בצד שלהם. למדנו שהם באים ללמד את חברת השמירה החדשה לקח.

[בתמונה משמאל: השר לביטחון הפנים לשעבר, גדעון עזרא. זו הייתה תקופה אחרת.. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Itzike. צילום: איציק אדרי, דוברות קדימה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הגיעו 180 בדואים רק הם לא לקחו בחשבון שבמשאיות אזרחיות חיכו להם שוטרי יס"מ ומשמר הגבול וברגע שהתצפית זיהתה אותם מגיעים יצאו 150-200 שוטרים חמושים באלות ותוך פחות משעה 79 שבורי ידיים רגליים וראשים הגיעו לבית החולים סורוקה.

עם דבר כזה היום אני מניח שהייתי צריך לשכור דירה לתקופה ארוכה בכדי להעביר בה את חקירת מח"ש והיו יוצאים צילומים בטיק-טוק מבית החולים. הכלים היו אז  אחרים והמשטרה ייצרה סוג של הרתעה שהיא לא לפי הפרוטוקול. האם זה היה עובר היום את הייעוץ המשפטי? התשובה חד משמעית לא!

ב-2005, גדעון עזרא היה השר לביטחון פנים ואריאל שרון (ראו תמונה למטה) ראש הממשלה. לקחתי שלושה קצינים בדרגת ניצב משנה ובנינו תוכנית, שהרציונאל שלה אמר 'הכל מתחיל מהמגורים. אם אתה חי ברהט הסיכוי שלך ללימודים, לקבלת שירותים קהילתיים יותר גדול מאשר אם אתה גר בכביש 90 שם העתיד שלך להיות מבריח גבול או גנב מכוניות'.

אמרנו שנגיד להם 'קח את הפחון שלך ותעבור לאחד הישובים. לא תעשה? לא תקבל ביטוח לאומי ותצטרך להחזיר למדינה על הפינוי והעברה למקום שנקבע' ומי שיישאר נהרוס לו הכל. ברגע שאתה גר בישוב ההתנהלות שלך אחרת. לצערי שרון זמן קצר אחר כך נכנס לקומה ונפטר ולמעשה אף אחד לא טיפל בנושא. השארנו את המוגלה שרק הלכה וגדלה. אנחנו חיים עם זה. אנחנו לא באמת מראים משילות".

[בתמונה: לצערי, שרון זמן קצר אחר כך נכנס לקומה ונפטר ולמעשה אף אחד לא טיפל בנושא. השארנו את המוגלה שרק הלכה וגדלה. אנחנו חיים עם זה. אנחנו לא באמת מראים משילות... צילום: לע"מ. שם הצלם אינו מוזכר]

וגם הגיבוי היה אז אחר...

כשהייתי מפקד מחוז דרום, קיבלתי ידיעה על פיצוץ של מחבל מתאבד בקניון בדימונה, עם פצועים והרוגים. מיהרתי למקום. היה שם פקד קובי מור (ראו תמונה משמאל) ששמע את הפיצוץ רץ לסייע וראה בפתח האחורי של הקניון שוכב מישהו, לבוש מעיל דובון והיה נדמה לו שיש לבחור חוט ביד. בצרחות אימים הוא ביקש שכולם יתפנו, נעמד חמישה מטרים ממנו וירה למחבל חמישה כדורים בראש. התברר בדיעבד, שאותו אחד אכן נשא חגורת נפץ.

[בתמונה משמאל: פקד דאז קובי מור - גיבור ישראלי! התמונה: דוברות המשטרה]

הודעתי למטה הארצי שאני מעלה את הפקד בדרגה, מעניק לו צל"ש ולמח"ש שישבו לי על הראש אמרתי 'מחר הוא יגיע אליכם'. באירועים רבים שהמשטרה טיפלה רע; וקודם כל שלחה שוטרים גיבורים למח"ש, הייתי עושה את אותו הדבר. ציון לשבח, העלאה בדרגה והעברת מסר פנים ארגוני. אחרי זה תלכו למח"ש. קודם כל גיבוי. חדשות שמונה לא צריכות להיפתח עם 'לקחו להם את הנשק והם הלכו להיחקר באזהרה'. התמונה של שמונה צריכה להיות צל"ש ולא בגלל שהסתערו על שמונה מחבלים חמושים, אלא בכדי להבהיר  שיש בעל בית.

הרי בוא תבדוק  בסכין מנתחים איזה סמכויות יש לשוטר ואם הם יותר גדולות מאשר יש לך. אם שוטר יירה מצבו יכול להיות הרבה יותר גרוע כי יילקח למח"ש וייבדק על ידי  מישהו שמעולם לא עמד בסיטואציה ולא מבין את המציאות. אם אני איחקר כאזרח יש סיכוי שאזכה למחיאות כפיים.

[הכרזה: ייצור ידע]

[לאוסף המאמרים על משילות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2021), מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/5/21.
• פנחס יחזקאלי (2020), ריבונות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 9/7/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על ‘משילות’ באתר ייצור ידע, 9/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2015), תקינות פוליטית – פוליטיקלי קורקט, ייצור ידע, 10/12/15.
• פנחס יחזקאלי (2019), אסטרטגיית ההכלה – השלמה והתמודדות תגובתית…, ייצור ידע, 31/12/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.