תקציר: 'מדרון חלקלק' (slippery slope) הוא מטפורה למצב, שתחילתו בצעד חיובי וראוי, לכאורה בהווה; שגורר אחריו שרשרת צעדים עתידיים שאמורים לצאת משליטה, וסופם הידרדרות לכאוס, בעתיד. אחד השימושים המוכרים, שעשה מדינאי בתיאוריית המדרון החלקלק, היה של וינסטון צ'רצ'יל, כששלטונו עדיין לא היה יציב, והפייסנים בקבינט המלחמה שלו ניסו להסיטו לכיוון של חתירה להסכם שלום, עם גרמניה של אדולף היטלר. המאמר מוקדש לדוגמה זו.
[לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
עודכן ב- 30 בדצמבר 2023
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו המאמר הראשון בנושא 'תיאוריית המדרון החלקלק'. למאמר האחר:
* * *
'מדרון חלקלק' (slippery slope) הוא מטפורה למצב, שתחילתו בצעד חיובי וראוי לכאורה בהווה, שגורר אחריו שרשרת צעדים עתידיים שאמורים לצאת משליטה, וסופם הידרדרות לכאוס, בעתיד.
לצורך הקביעה - שפעולה מסוימת בהווה תגרור מפולת בעתיד - אמור המשתמש בה לעשות שימוש בתבניות / בדפוסי פעולה: מבנה או תהליך כמעט קבועים, החוזרים ונשנים ב- מערכות מורכבות.
היכולת לאתר דפוסים חוזרים במערכות מורכבות מאפשרת לנו להבין את הקשר הסיבתי שבין הפעולה שנבצע בהווה לאלה שאמורות לבוא אחריה. משיבה לנו את יכולת ה- חיזוי, שנלקחה מאיתנו בעולם מורכב ודינאמי, המשתנה במהירות...
אחד השימושים המוכרים, שעשה מדינאי בתיאוריית המדרון החלקלק, היה של וינסטון צ'רצ'יל, כששלטונו עדיין לא היה יציב, והפייסנים בקבינט המלחמה שלו ניסו להסיטו לכיוון של חתירה להסכם שלום עם גרמניה של אדולף היטלר. המאמר מוקדש לדוגמה זו.
תיאוריית 'המדרון החלקלק' של וינסטון צ'רצ'יל
במאי 1940 התקדם הווארמאכט הגרמני, בקצב עוצר נשימה, לתוככי צרפת, בואכה התעלה האנגלית. בקרב קבינט המלחמה של ראש הממשלה הטרי של בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל גברה הדאגה לגורל צרפת, ואיתה החשש - שלא הובע בקול, בדרך כלל, כי אם תיפול בעלת בריתה, לא תוכל בריטניה להמשיך במלחמה.
משקיפים דיברו על "מצב רוח של פאניקה ושל תבוסתנות" בקרב המעמדות הגבוהים של לונדון, ופילדמרשל הלורד אדמונד איירונסייד, ראש המטה הכללי הקיסרי, באותה עת (Edmund Ironside; ראו תמונה משמאל) חשש כי ההתקפה הגרמנית תביא ל"קץ האימפריה הבריטית"... (קרשו, 2007, ע' 49-48).
[בתמונה: "קץ האימפריה הבריטית?" אסירים בריטים וצרפתים בנורמנדי. התמונה היא נחלת הכלל]
בלונדון ובפריס היו שנשאו עיניים אל איטליה - שבשלב זה שמרה על ניטראליות - כאל התקווה האחרונה; מתוך אמונה נאיבית שיהיה למוסוליני ("מוסו", כפי שכונה בקיצור על ידי חברי הקבינט...) אינטרס להשפיע על היטלר לעצור את חורבן אירופה, כמו שהתערב למען השלום ב- 1938 (הסכם מינכן...), ולארגן 'ועידת שלום', במטרה להשיג שביתת נשק לצרפתים ולבריטים כאחד.
אדוארד דלאדייה - שר ההגנה של צרפת וראש ממשלתה לשעבר - הציע לנסות "לקנות" את מוסוליני... (קרשו, 2007, ע' 52-51). המנוע מאחורי הרעיון בבריטניה היה של החוץ, הלורד האליפקס, ששלח מברק בהקשר זה לצ'רצ'יל ולנשיא האמריקני רוזוולט, ואף הביע דעתו בקבינט, כי בריטניה לא תוכל להמשיך בלחימה לבדה. הוא סבר שעל בריטניה לקבל כל הצעה, בתנאי שחירותה ועצמאותה יובטחו... (קרשו, 2007, ע' 54-53).
הרעיון הזה היה יותר ממטופש, ומעורר תהיות, כיצד אנשים חשובים - שעוסקים במדינאות שנים רבות מחייהם הבוגרים - יכולים לפתח תלישות כזו, אחרי העשור שבו שיטו בהם היטלר ומוסוליני ואחרי 'הסכם מינכן. בעובדה, כשפנתה לבסוף צרפת לבדה למוסוליני, היא נתקלה בבוז מופגן מצידו... (קרשו, 2007, ע' 67).
מי שהבין את התבניות / דפוס הפעולה היטב, מזה עשור, היה וינסטון צ'רצ'יל, שהתנגד לכל משא ומתן עם גרמניה מנימוקים הגיוניים לחלוטין: "גם אם נוכה, מצבנו לא יהיה גרוע יותר ממצבנו, אם ננטוש עתה את המאבק. מוטב לנו להימנע מלהיסחף יחד עם צרפת ב'מדרון החלקלק'. מטרת התרגיל כולו היא לסבך אותנו במשא ומתן, עד שלא נחזור בנו (קרשו, 2007, ע' 62-61).
[בתמונה: מוסוליני - התקווה האחרונה של הפייסנים בבריטניה... התמונה היא נחלת הכלל]
למה הסיפור הזה מתאים מאוד לתיאוריית המדרון החלקלק?
הטיעון העיקרי - של האליפקס (ראו תמונה למטה) ויתר מצדדי החתירה לשלום עם גרמניה - היה שתמיד תוכל בריטניה לפרוש מן המשא ומתן, אם יגיע למקומות לא רצויים לבריטניה. צרצ'יל לעומתם סבר, שמרגע שתבחר בריטניה בנתיב זה, לא יהיה ממנו דרך חזרה.
כותב איאן קרשו קרשו בספרו הכרעות גורליות (קרשו, 2007, ע' 70): "האליפקס גרס, כי במקרה שכזה תוכל בריטניה לפרוש מן המשא ומתן. צ'רצ'יל - בתמיכה גוברת והולכת של כל שאר החברים בקבינט המלחמה - הצביע על הנזק הבלתי הפיך שכבר ייגרם, ולו רק מן הנכונות לשקול את הוויתורים שיהיו כרוכים בעצם הכניסה למשא ומתן:
- לא תהיה עוד כל אפשרות להפיח רוח לחימה במורל האוכלוסייה, לאחר שזו תבין, שהממשלה הייתה מוכנה לשקול את התנאים.
- הוויתורים שתיאלץ בריטניה לתת בתמורה לשלום, כפי שציין צ'רצ'יל, לא יוגבלו רק לכמה נדחה טריטוריה. הענות לדרישותיו של מוסוליני לבדו הייתה מחלישה במידה רבה את מעמדה של בריטניה בים התיכון ובמזרח התיכון.
- 'ממשלת בובות' היתה מוקמת במדינה. היטלר היה דורש, מן הסתם, למנות את סר אוסוואלד מוסלי - מייסד "איגוד הפשיסטים הבריטי" (ראו תמונה משמאל) - לראש הממשלה, ולהחזיר לכתר הבריטי את אדוארד השמיני, שפרש (לאחר שלא הותר לו להינשא למאהבתו, וואליס סימפסון.
- תנאי נוסף שהיה עולה בלי ספק היה פירוקה של בריטניה מנישקה. היא הייתה נדרשת לוותר על הצי שלה או להעבירו לחסות מלאה של גרמניה.
- לא יהיה אפשר לבנות מחדש את מערכי ההגנה באוויר וביבשה; והתוצאה תהיה, שגם אם להלכה תשמור בריטניה על עצמאותה, היא תהיה נתונה לחסדיה של גרמניה, משועבדת בלי קרב.
- גם אילו הייתה אפשרות להבריח את הצי לקנדה, והמשפחה המלכותית והממשלה היו יוצאות לגלות, הדעת נותנת, שסיכויי התגייסותה המהירה של ארצות הברית לעזרת בריטניה היו פוחתים, במידה רבה, ומוקד ההתנגדות של האימפריה להיטלר היה נעלם.
צ'רצ'יל יכול היה לטעון, איפא, בשכנוע רב, כי שום תנאי - שהיטלר היה יכול להציע לבריטניה - אינו קביל. אם בריטניה תילחם ותפסיד במלחמה, מצבה לא יהיה גרוע יותר, מאשר אם לא תילחם כלל. מכאן הוא יכול היה להגיע למסקנה שללחימה בעוז ולתבוסה יש מעט יתרונות, אם בכלל, והבולט שבהם הוא עידוד המוסרי לידידיה של בריטניה - בעולם, באימפריה, בדומיניונים ובארצות-הברית - להמשיך בלחימה.
'מדרון חלקלק', כבר אמרנו?
[לאוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!
נושאים להעמקה
- אוסף המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה.
- הרחבה בנושא: תבניות/דפוסים חוזרים.
- הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת'.
- הרחבת המושג: חיזוי - ניבוי.
- הרחבת המושג: 'כאוס'.
- הרחבת המוסג: 'פייסנות'.
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2021), כשל המדרון החלקלק – ככה עובדים עלינו!, ייצור ידע, 27/9/21.
- פנחס יחזקאלי (2014), תבנית - דפוס חוזר, ייצור ידע, 12/6/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), חיזוי - ניבוי, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
- יחזקאלי פנחס (2014),הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 25/7/18.
- פנחס יחזקאלי (2017) פייסנות – להאכיל את התנין…, ייצור ידע, 2/3/17.
- איאן קרשו (2007), הכרעות גורליות. עשר החלטות ששינו את העולם 1941-1940, תל אביב: עם עובד, ספרית אפקים.
לכאן או לכאן, ניתן לגרור את הסוגיה הזו לכול מצב – תלוי בעניין שעל הפרק, אבל הטיעון המרכזי הוא החשש משינוי!
זה החושש משינוי תמיד ישתמש במשל המדרון החלקלק כאמצעי שכנוע. המתחיל בשינוי ומכוונות טובות – אינו יכול לדעת היכן יעצר ואיזה נזק עתידי יתחולל בעקבותיו
כך למשל המגזר החרדי- הנאבק נגד כול שינוי (שירות צבאי) שממנו -יתחילו לצאת בשאלה וקץ לקהילה החרדית. נכון הדבר גם לגבי "תקדים משפטי" שמערכת המשפט חוששת ממנו כימ אז יהווה אמטלא לקבע את השינוי. והכול בעיני המתבונן, חפצי השינוי- יתנגדו לשימשו במושג- ומתנגדי השינוי יאמצו אותו בכול הזדמנות כדי לעורר חששות בקרב הציבור- ראה את ההתנגדות לחיסונים (פלישה לגוף הפרט, כפיה, אנטי דמוקרטיות, בדיקות שב"כ, ) וכו