תקציר: אם יש לקח אחד שחובה היה לעשות מיד אחרי המלחמה - ובעצם, עוד לפני קום המדינה - הוא להנהיג לימודי ערבית מדוברת (לא ספרותית) מגיל הגן, ולימוד התרבות ערבית ועיקרי האמונה המוסלמית בבתי הספר. כך תוך עשור, תיווצר בישראל מציאות חדשה שבה היהודים בישראל מבינים את מה שאומרים לעצמם שותפיהם לדו קיום בשפתם. המשמעות המיידית היא שיאותגר הנוהג של שותפינו - בתוך גבולותינו וגם מחוץ להם - לומר דבר אחד בעברית ובאנגלית; ולומר ולעשות דבר אחר בערבית!

[לאוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

עודכן ב- 4 באפריל 2024

אם יש לקח אחד שחובה היה לעשות מיד אחרי המלחמה - ובעצם, עוד לפני קום המדינה - הוא להנהיג לימודי ערבית מדוברת (לא ספרותית) מגיל הגן, ולימוד התרבות ערבית ועיקרי האמונה המוסלמית בבתי הספר.

מוזר, שאת הלקח החשוב הזה לא הפיק איש ממנהיגינו, גם לא אחרי פרעות תשפ"א, במאי 2021 ובטח לא אחרי המלחמה הקשה הזו שאנו מצויים בתוכה.

מיותר אפילו לציין את היתרונות העצומים שיקנה הצעד הזה לדו הקיום שלנו עם הפלסטינים אזרחי ישראל. הוא יקנה להם משרות הוראה רבות, הרבה תעסוקה מאתגרת, והגברה משמעותית של החיכוך של ישראלים עם ערבים, דבר שיביא בהכרח להגברת האמון בין הקבוצות.

אבל יש עוד דבר אחד שאין כמוהו להכין אותנו לאתגרים הצפויים לנו:

איש חכם, פרופ' דוד פרנקל, כתב על אחת מפרשות השבוע, "אנו מוכרים את עצמנו לעצמנו, וחושבים שקנינו מציאה!". דומה, המשפט הזה מתאים מאוד למציאות חיינו פה:

• אנו רוקמים תוכניות לחיים משותפים עם הצד השני בלי להכירו כלל, בלי להבין את שפתו, תרבותו ואמונתו.
• אנו מספרים לעצמנו שכל בני האדם חפצים באותם דברים, ומשליכים על שכנינו את אורח החשיבה שלנו [למאמר: "בדיוק כמוך" (?) – השיר שמשקף את עומק הקונספציה וחוסר הכרת האויב, לחצו כאן].
• אנו ממנים, לאורך השנים, ראשי אמ"ן ועוזרי אמ"ן למחקר - שתפקידם לספר לנו מה האויב חושב, בלי שידברו את שפתו ויעמיקו בתרבותו!

מעבר לטיפשות שבדבר, יש כאן הפגנת התנשאות, וביטול של האחר שאנו חפצים לחיות איתו בכבוד. היא אינה במקומה וחייבת תיקון.

אם יונהג לימוד ערבית חובה מגיל הגן, תיווצר תוך עשור מציאות חדשה, שבה יהודים בישראל מבינים את מה שאומרים לעצמם שותפיהם לדו קיום. המשמעות המיידית היא שיאותגר הנוהג של שותפינו - בתוך גבולותינו וגם מחוץ להם - לומר דבר אחד בעברית ובאנגלית; ולומר ולעשות דבר אחר בערבית... זו תהיה התרומה המשמעותית ביותר שתוכל הממשלה לעשות למעננו!

נספח 1: מי דואג לזה שלא נלמד ערבית מדוברת?

ההיגיון הבסיסי של מדינה - שמוקפת בעולם ערבי ושעשרים אחוז מתוכה הם ערבים - הוא ללמוד ערבית מדוברת מגיל הגן, לדעת לקרוא ולכתוב - בראש ובראשונה, ערבית מדוברת - ולהבין את התרבות המניעה את שכנינו.

אז למה לא? כי כמו תמיד בעולם מורכב, מישהו מרוויח מזה. אז למי יש אינטרס שנמשיך לשמוע רק מה ששכנינו מספרים לנו בעברית ובאנגלית, אבל לא את מה שנאמר ונכתב בערבית?

• מאמרים רלוונטיים באתר ייצור ידע: אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.

נספח 2: היה לי חלום נוראי...

חלמתי חלום מסויט... שבמדינה היחידה במזרח התיכון, שאיננה ערבית, גם ראש אמ"ן וגם עוזר ראש אמ"ן למחקר לא מדברים, לא קוראים ולא כותבים ערבית, לא מכירים את התרבות הערבית ואת האסלאם, אבל מנפקים לנו עליהם הערכות מודיעין...

[לאוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית' ביחס למערבית.
• אוסף המאמרים על המגזר הערבי בישראל.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2019), המגזר הערבי בישראל באתר 'ייצור ידע', יצור ידע, 23/7/19.