פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף רביעי

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף רביעי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של פוליטיקה ומדינאות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש הדף: אין באמת מוסר ביחסים בינלאומיים; ומהמנצח לא נדרשים הסברים... 

היה זה המנהיג הנאצי, אדולף היטלר, שטבע את המשפט: "מהמנצח לא מבקשים הסברים"... (ראו את הכרזה שבראש המאמר); והוא יכול להיחשב עד מומחה: כשהיה בשיא עוצמתו, לא רק שלא גונה על היעדר מוסריות בידי רוב אומות העולם; הוא אף היה לרגע קט - ב- 1939, ערב מלחמת העולם השנייה - מועמד לפרס נובל לשלום (גם רודנים רצחניים אחרים, כסטלין וכמוסוליני זכו לכבוד הזה...).

כרזה שנייה: האלוף גרשון הכהן מלמד אותנו פרק בהלכות אסטרטגיה של שליטים...

נוח למלך שיש לו גורם מרושע, שמשאיר אותו, כביכול, נקי מהרוע:

  • כשהרוע מצליח, הכסף שהוא מניב ילך לקופת המלך;
  • ואם התרחשה תפנית, המלך - שלכאורה אינו זה שחולל בעצמו את הרוע - יכול להיהפך ברגע, למקור ההצלה והישועה.

זה לא נוגע רק לסיפור המלך אחשוורוש שמצטייר כחלש. זו אסטרטגיה מודעת ומחושבת שמאפיינת את המובילים בראש.

לכן למשל, גם חמאס שכביכול כולו רוע, כשהוא מחזיק בשלטון הוא חייב לידו גוף נוסף אחר כמו הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני, שהופך להיות מחולל הרוע החדש.

כרזה שלישית: האלוף יצחק בריק חוזר על התובנה, כי הרתעה אינה חזות הכל!

אין די בהרתעהגם אם תיחשב ישראל בעיני אויביה למעצמה צבאית בעלת הרתעה, הרי מלחמות פורצות גם כשאיש לא מתכוון להן; והרתעה אינה מנצחת מלחמות!

[תמונת האלוף בריק היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה רביעית: מחירה של זחיחות - משה דיין כמקרה בוחן...

"זחיחות" מוגדרת בויקימילון כ: "תחושת עליונות או זלזול בסביבה. בפרט, תחושת בטחון מופרז שאינה מוצדקת".

שר הביטחון משה דיין קבע, לפני מלחמת יום הכיפורים, שאין סיכוי שהמצרים יתקפו כי הם מורתעים. שלושה שבועות לאחר מכן כבר נקלע להלם ולאבדן עשונות, דיבר על "חורבן בית שלישי" והציע להפגין יכולת גרעינית...

[התמונה באדיבות ארכיון צה"ל]

כרזה חמישית: סטלין היה פסיכופת ורוצח המונים, אבל גם מנהיג גדול...

קשה לנו להכיל מורכבות. בעיקר סתירות עצומות באישיותו של אדם. לעם הרוסי יש חשבון דמים עם יוזף סטלין, שליטו הבלתי מעורער של הגוש הקומוניסטי. ככל שהרבה אדולף היטלר להרוג באויביו; כך שקד סטלין על המתת בני עמו בייסוריו.

אבל, צריך בה בעת לזכור גם את זכויותיו. זה האיש שב'יד ברזל' אפשר לרוסים לצלוח את המתקפה הגרמנית במלחמת העולם השנייה (מבצע ברברוסה), להשתלט על אימפריה עצומה, שהגיעה עד מרכז אירופה ולהפוך מעצמה גרעינית, יריב עצום ורב כוח למדינות הגוש המערבי.

היטיב לתאר זאת וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה באותה מלחמה, כשהגדיר את סטלין כך: "יוזף סטלין, עם כל מגרעותיו, נטל לידיו מדינה שהשתמשה במחרשות עץ והפך אותה למעצמה גרעינית..."

[התמונה המקורית היא כרזה מימיו של יוזף סטלין. התמונה היא נחלת הכלל]

כרזה שישית: יש דברים שעדיף לגלות בהם גמישות ולא להחליט בהם...

גם לא להחליט זו החלטה. ישנן סוגיות שמוטב לעקוף אותן בהמתנה לכוח החיים לנסיבות המשתנות וליד האלוהים, שתעשה משהו שיפתור את האדם מהכרעה. גם זו תובנה רציונלית. 

בין היתר, מתוך השיקול הזה, נמנע דוד בן גוריון עם הקמת המדינה, מכינון חוקה. הוא הבין עד כמה בהעדר יכולת לגבש הסכמה רחבה מוטב לעקוף את הסוגיה המורכבת.

[התמונה המקורית היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה שביעית: מיכאל קליינר על תופעת ה'איתרוג' האופינית לפוליטיקה ולתקשורת הישראליים

הקשר התבטאותו של קליינר הייתה חשיפת יחסיו המתעללים של עוז עם ביתו, גליה - ולטענתה, גם עם אשתו: "במדינה שאינה מטפחת משיחי שקר, מעשיו של עמוס עוז היו נחשפים בחייו..." (מיכאל קליינר 2021, במדינה שאינה מטפחת משיחי שקר, מעשיו של עמוס עוז היו נחשפים בחייו..., מעריב, 5/3/21).

כותב קליינר עוד: "במדינה נורמלית, עם תקשורת נורמלית, הנורה האדומה הזו הייתה מהבהבת בדברי ביקורת רציניים בעמודי הפובליציסטיקה, במדורי הספרות או לפחות בתוכניות סאטירה בטלוויזיה. במדינה נורמלית עם אמצעי תקשורת נורמליים, לגליה עוז היה סיכוי בחייו של אביה. סיכוי להיות המאשימה ולא הנאשמת. הקורבן ולא המקרבנת. המנוחמת ולא הכובסת...".

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה שמינית: משה דיין מלמד אותנו פרק בהלכות גמישות מחשבתית

גמישות (flexibility) הוא מושג דומה למושג הסתגלות (Adaptability): מידת היכולת של מערכת מורכבת (Complex System) להתאים את עצמה לנסיבות משתנות (ללמוד ולהגיב לשינויים בסביבתן הארגונית, בקצב ההולם את קצב ההשתנות); לשנות גישות והיבטים בהתאם לאילוצים, פנימיים וחיצוניים; ולא להיצמד לגישה אחת בלבד.

גמישות אישית וארגונית יכולה להיות תכונה נרכשת, אך היא איננה יציבה. גם אדם או ארגון הידוע בגמישותו עלול להיקלע לקיבעון בסוגיה מסוימת... (הכהן, 2011, ע' 23).

בהקשר זה ידועה אמרתו של משה דיין (ראו תמונה משמאל), לפיה "רק חמור לא משנה את דעתו" (ראו הכרזה למטה). דיין עשה בה שימוש כאשר תמך בהחזרת שארם א-שייך למצרים, למרות שקודם לכן אמר מעל דוכן הכנסת כי "מוטב שארם א-שייח ללא שלום, מאשר שלום ללא שארם א-שייח". 

[תמונתו של משה דיין משמאל, באדיבות אתר הכנסת]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי andrea_bolis_yep לאתר Pixabay]

כרזה תשיעית: ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, על תבונת הפשרה כאסטרטגיה...

ראש הממשלה לוי אשכול היה חוזר ואומר: "אני מתפשר ומתפשר  עד שדעתי מתקבלת". מדובר בשיטת עבודה שהייתה הרבה יותר ממזג נוח. זו ה"פשרה המפא"יניקית" הידועה כגישת יסוד בתבונה מנהיגותית פרגמטית. היא הקנתה למנהיגי מפא"י סגולה ייחודית בניווט המורכב בסבך מצוקות מדינת ישראל. היא אפשרה  להכיל לאורך זמן מתחים בלתי פתורים, ביכולת לסנכרן ביניהם בחתירה לשימור המומנטום של התפתחות המפעל הציוני ומדינת ישראל.

כותב האלוף גרשון הכהן: בעומק המשבר אליו נקלעה מדינת ישראל, בסבך בעיות כלכליות, חברתיות, ביטחוניות וערכיות, הנטועות בשורשן במערכת מתחים בסיסית בלתי פתורה, נדרשת מחדש הנהגה לאומית בעלת הסגולה לניווט מסנכרן, בדרך הפשרה המפא"יניקית. בינתיים, גם במפלגת העבודה הרוח הזו נמוגה.

[מקור התמונה: לע"ם. שם הצלם אינו מוזכר]

כרזה עשירית: אמר "NUTS" ונכנס להיסטוריה... גנרל אנטוני מק'אוליף

אינני מכיר עוד מקרה של אדם שנכנס להיסטוריה בגלל מילה אחת שאמר... חוץ מגנרל אנטוני מק'אוליף, מפקד הדיוויזיה האמריקנית המוטסת ה-101, במצור על בסטון במלחמת העולם השנייה בקרב הארדנים.

ב-16 בדצמבר 1944 פתחו הגרמנים במתקפה גדולה בארדנים שנודעה כ"קרב הארדנים", והפתיעו את בעלות הברית, שהתקשו לנצל את שליטתם באוויר בגלל תנאי מזג אוויר קשים. במרכז חזית הקרב שכנה העיירה בסטון שהייתה צומת דרכים מרכזי וחשוב, בדרך לאנטוורפן, יעדו של הווארמאכט. במסע מזורז הגיע מקאוליף לבסטון בבוקר ה-19 בדצמבר 1944 והחל לארגן את הגנתה.

ב-22 בדצמבר 1944 הגיע לפאתי בסטון רכב גרמני ובו שני קצינים ושני חיילים שנשאו דגל לבן. הם הודיעו שיש בידם מכתב מגנרל היינריך פון ליטוויץ למפקד בסטון. שני הקצינים הועברו מכוסי עיניים למפקדתו של מקאוליף שם מסרו מכתב ובו אולטימטום להיכנע תוך שעתיים. אחרת, הם יפתחו באש שתחריב את בסטון ותהרוג את כל החיילים והאזרחים שבה. מקאוליף הורה להדפיס את תשובתו לגנרל, במילה אחת - "NUTS" (בעגה אמריקנית: "אל תזבלו את השכל"...). הקצינים הגרמנים שאלו מה פירוש המילה "NUTS", והתשובה הייתה: "לכו לכל הרוחות"... (ויקיפדיה: אנתוני מקאוליף).

[התמונה המקורית היא נחלת הכלל]

[לאוסף הכרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות, לחצו כאן]

One thought on “פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף רביעי

  1. Pingback: כרזות (פוסטרים) באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *