[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.
* * *
לפני 47 שנים ב 8 לאוקטובר 1973, יצא צה"ל להתקפת נגד בסיני במלחמת יום הכיפורים, כאשר אוגדה 162 - בהתאם לתפיסת הביטחון, "למנוע מהאויב כל הישג קרקעי, ולהעתיק את המלחמה לשטחו..." - אמורה הייתה לנוע מצפון לדרום,במטרה להשמיד את הכוח המצרי, בצד המזרחי של תעלת סואץ. זאת, בעוד אוגדה 143 אמורה לחפות ממזרח, ולשמש עתודה ל"ניצול הצלחת המתקפה" של אוגדה 162 (ראו המפה למטה):
[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]
במבט לאחור, זולת אומץ ליבם של הלוחמים, קשה לציין דבר מה חיובי למתקפת הנפל. זולת המחשת שליטת החובבנות במיטבה ובנזקיה. כהוכחה לעליבותו המקצועית של המטכ"ל, שכשל בהכנת הכוחות, וכשל שבעתיים בהפעלתו במלחמה. רק כך אפשר להבין כיצד הקרב ששיקף נאמנה את מכלול הכשלים, במישור הטקטי... האופרטיבי-מערכתי והאסטרטגי. שיחזר את אותם כשלים כבר במלחמת ששת הימים, וב"מבצע כרמה" שמונה חודשים אחריה.
אלא שהפעם בניגוד לאופוריה אחרי ממלחמת ששת הימים, נעלמו לקחי "מתקפת הנגד" הכושלת, בזכות הרדידות הלאומית ב"לדעת צבא". כזו שהביאה את וועדת אגרנט למסקנה האווילית, להצביע על כישלון אגף המודיעין כסיבה להפתעה – ולכשלי המלחמה האחרים שבאו בעקבותיה.
מה גם שהכנתו הקלוקלת של הצבא, איננה באחריות אמ"ן. קל וחומר על פי השתקפותה בהתקפת הנגד ב 8 לאוקטובר, בכיבוש החרמון, ובקרב המיותר העיר סואץ - וזו רשימה חלקית בלבד.
על כן הקביעה המוטעית של חכמי וועדת אגרנט, שהשרו בציבור כי "מעתה ואילך הכול יהיה בסדר". היא זו שאפשרה לאחר מלחמת יום הכיפורים, להשקיע מיליארדי דולרים בשילוש הכוחות (אוויר ים יבשה), ובהעצמת יכולת ההתרעה על מגוון אמצעיה. זאת, מבלי לבסס ולו החלטה אחת, על חקר המלחמה וזיהוי לקחיה.
[להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מערכה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]
לפיכך, אין פלא שההתעלמות מהפקת לקחי המלחמה, הביאו להישנותם של כשלי מלחמת יום הכיפורים במלחמת שלום הגליל – ואחריה: במלחמת לבנון השנייה, בבריחה מלבנון, ובשלשת מבצעי ה"תיקו" מול החמאס בעזה.
[לקובץ המאמרים על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון, לחצו כאן]
אכן קשה להאמין, כיצד מאז הסתיימה מלחמת העצמאות, עדיין שלטת החובבנות בצה"ל. למרות שמאז ומתמיד מאויש המטכ"ל באנשים משכמם ומעלה, וככאלה שהוכיחו בשדות הקרב את אומץ לבם.
רק אם נאמץ התובנה, שהללו - על אף בקיאותם בידע האנושי - נפלו שלא באשמתם, בכבליה של מסורת מקצועית למחצה, ואף פחות מזה, מורשת גיבורי תש"ח "הירוקים", בלי דעת שמהללו נמנעה המודעות לחשיבותם של לקחים, כל שכן להליכי הפקתם.
לימים כאזרח, נדרשתי על ידי אהוד ברק אז רמטכ"ל. להדריך במשך יום אחד בודד, בקורס מפקדי אוגדות. בהתאם לבקשה, בחרתי לדון בסוגיית לקחי המלחמות - ובאופני הטמעתם אם בכלל.
אלא מאי, מה שהיה אמור להתפתח כדיאלוג, הפך למונולוג. משום שלאותם תת אלופים שלא באשמתם, לא היה מושג על לקחי מלחמות. שבתואם לאותה מורשת לא הופקו. למרות מחירם, ששולם במלואו בדמים ובדם.
[בתמונה משמאל: רב אלוף אהוד ברק. ולקחי המלחמות - מה איתם?? התמונה: דובר צה"ל]
[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת יום הכיפורים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 18/9/18.
- פנחס יחזקאלי (2018), עצמאות וזיכרון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 13/4/18.
- פנחס יחזקאלי (2019), על מלחמת שלום הגליל ורצועת הביטחון באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 30/8/19.
- פנחס יחזקאלי (2018), תפיסת הביטחון הישראלית באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 17/12/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), מערכה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2018), מלחמת ששת הימים באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/6/18.
האם פצי מפיק לקחים מהעובדה שעל מאמר חשוב שהוא כתב כאן, איש לא טרח להגיב?. נ.ב. אני כותב מאמר חשוב, ולא מתכוון שזהו מאמר נכון.. פצי קוטל את וועדת אגרנט, על החלטתה לפיה אגף המודיעין לא סיפק לעם ישראל את ההתרעה למלחמה המצופה ממנו. עם כל ההנחות שאפשר לתת לאמן ולראש אמן באשר לסביבה הקשה שבה היה עליהם לתת הערכה נכונה על מלחמה מתרגשת, אי אפשר שלא להכריע בזכות פסיקתה של וועדת אגרנט לפיה אמן וראש אמן לא מילאו את אחריותל למתן התרעה על מלחמה המתרגשת עלינו.פצי בחר להיות לצד מתרציי התירוצים ולא לצד מקבליי האחריות על מחדליהם.