פנחס יחזקאלי: באסטרטגיה ארגונית כמו במלחמה: על טעויות משלמים!

[בתמונה: תצפיתן בריטי בקרב על בריטניה. גרמניה הרפתה מנקודת ריכוז המאמץ, לפני שהושגה המטרה האסטרטגית, והפסידה את המלחמה! התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: תצפיתן בריטי בקרב על בריטניה. גרמניה הרפתה מנקודת ריכוז המאמץ, לפני שהושגה המטרה האסטרטגית, והפסידה את המלחמה! התמונה היא נחלת הכלל]

ראו איזה דמיון קיים בין מלחמת ההישרדות של ארגונים למלחמות בין מדינות; ובאסטרטגיה ארגונית שולטים אותם כללים ואותם עקרונות כמו באסטרטגיה צבאית ולאומית, שהרי מדינות הן בסך הכל ארגונים גדולים. בארגונים – כמו במדינות – אין ארוחות חינם, ועל החלטות נמהרות, של סטייה מסיבות שוליות מעקרונות האסטרטגיה, משלמים כהוגן!

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 25 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר ייצור ידע.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

ארגון מסוים מצוי בתחרות קשה מצד שני מתחרים גדולים, שיש להם יתרון מוחלט עליו בתחומים רבים; והוא נמצא בסכנת קריסה.

בצר לו, פונה דירקטוריון הארגון למנכ"ל בכיר שהתפנה באותה עת; וזה מתגייס למשימה. הוא נוטל את ההגה לידיו, מוצא נקודת בידול ממתחריו; מרכז מאמצים ומשאבים בתחום זה. ובונה לארגון מרכז כובד חדש, המכוון כל-כולו להשגת נקודת ריכוז המאמץ המקנה לו יתרון יחסי.

נעשה אתנחתא לרגע, להסביר את המושגים, הלקוחים מהאסטרטגיה הצבאית:

[להרחבת המושג: 'נקודת ריכוז המאמץ', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מרכז הכובד', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]

[בתמונה: נקודת ריכוז המאמץ... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MasterTux לאתר Pixabay] [התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי MasterTux לאתר Pixabay]

נחזור עתה לארגון שלנו: מעמדו הריכוזי והדומיננטי של המנכ"ל - שהלך והתחזק בשל הצלחתו - הצר את צעדי הדירקטוריון; ונוצרו מתחים קשים לגישור. לכן, ממש בעיצומו של המאמץ, החליטו חברי הדירקטוריון להחליפו. כך, נקטע המאמץ האסטרטגי באיבו. בנקודת הזמן הזו, המחליף שהסכים לבוא לארגון כבר היה בכיר פחות מקודמו. הוא, אמנם, הסתדר היטב עם חברי הדירקטוריון; אולם, לא הייתה לו את היכולת לממש את התוכנית האסטרטגית וגם לא הכישורים לכך. תכניתו החלופית לא ענתה על נחיתות הארגון ביחס למתחריו; והוא חזר לסחרור שאפיין אותו בנקודת הפתיחה... 

הסיפור הזה ממחיש את אחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות ביותר שעלולים קברניטים של ארגון או מדינה לעשות: לנטוש את ההתמקדות בנקודת כובד, לפני שהמטרה האסטרטגית הושגה; ובכך, גם להשליך לפח כסף רב ומשאבים רבים שכבר הושקעו במאמץ הקודם; גם לבזבז משאבים לריק על מאמץ חדש, פחות רלוונטי; וגם ליצור איום משמעותי סיכויי השרידות של הארגון.

ד"ר פנחס יחזקאלי: אחת הטעויות האסטרטגיות הגדולות ביותר שעלולים קברניטים של ארגון או מדינה לעשות, היא לנטוש את ההתמקדות בנקודת כובד, לפני שהמטרה האסטרטגית הושגה;  ובכך, גם להשליך לפח כסף רב ומשאבים רבים, שכבר הושקעו במאמץ הקודם; גם לבזבז משאבים לריק על מאמץ חדש, פחות רלוונטי; וגם ליצור איום משמעותי סיכויי השרידות של הארגון. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה משמאל: אדולף היטלר. מחיר האגו... התמונה היא נחלת הכלל]

מלחמה אינה שונה, בהקשר האסטרטגי. אבחר כדוגמה את סיפור "הקרב על בריטניה" במלחמת העולם השניה. את אותו רגע שבו הציל אדולף היטלר את חיל האוויר המלכותי הבריטי.

באוגוסט 1940 היה מצבו של חיל האוויר הבריטי נואש. גרמניה הנאצית זה עתה השלימה את כיבוש מערב אירופה, ופנתה להכריע את בריטניה בעזרת חיל האוויר שלה - הלופטוואפה. בשבועיים המכריעים שבין ה- 23 באוגוסט ל- 6 בספטמבר 1940, איבדו הבריטים 466 מטוסי קרב. 103 טייסים נהרגו ו- 128 נפצעו קשה... עוד שבועות מעטים כאלה ובריטניה הייתה נותרת ללא הגנה בשמיה...

[בתמונה משמאל: אדולף היטלר. מחיר האגו... התמונה היא נחלת הכלל]

ואז, בשעה שפיקוד מטוסי הקרב הבריטי הגיע לקצה גבול יכולתו, שגו הגרמנים שגיאה אסטרטגית חמורה מאין כמוה, שהכריעה את גורל הקרב ועצרה את הגאות שלהםהם שינו את נקודת ריכוז המאמץ בעיצומה של המערכה, והסיטו אותה משדות התעופה של בריטניה אל עריה ואוכלוסייתה האזרחית. הסטת המאמץ הקריטית הזאת העניקה לפיקוד מטוסי הקרב את מרווח הנשימה שהיה נחוץ לו כל כך, לצורכי התאוששות.

[בתמונה: שניים מחיל המשקיפים המלכותי, על ראש צוק ליד דובר, 1943. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: שניים מחיל המשקיפים המלכותי, על ראש צוק ליד דובר, 1943. התמונה היא נחלת הכלל]

למה היטלר עשה זאת? בדיוק מאותה סיבה שעשה זאת דירקטוריון הארגון: אגו!

מטוס גרמני אחד החטיא, במהלך הקרב, את מטרתו והשליך פצצות על לונדון. חיל האוויר המלכותי שלח את מפציציו לפגוע בברלין. הנזק לא היה גדול אבל הכבוד... והיטלר הגיב בהתאם!

ראו איזה דמיון קיים בין מלחמת ההישרדות של ארגונים למלחמות בין מדינות; ובאסטרטגיה ארגונית שולטים אותם כללים ואותם עקרונות כמו באסטרטגיה צבאית ולאומית, שהרי מדינות הן בסך הכל ארגונים גדולים;

בארגונים – כמו במדינות – אין ארוחות חינם, ועל קבלת החלטות נמהרות, של סטייה מסיבות שוליות מעקרונות האסטרטגיה, משלמים כהוגן!

[להרחבת המושג: 'התאוששות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: באסטרטגיה ארגונית כמו במלחמה: על טעויות משלמים!

  1. Pingback: שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *