על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, מדינה כושלת (failed states או failing states) תהיה מדינה שתיכשל בסיפוק שני הצרכים הבסיסיים של תושביהן: קיום וביטחון! המאמר מסביר: 'מדינה כושלת' מהי, ומביא דוגמאות...

[לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]

עודכן ב- 27 בנובמבר 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

מאמר זה הוא שני מתוך שלושה מאמרים, העוסקים בסולם / בפירמידת הצרכים של מאסלו. המאמרים האחרים הם:

• פנחס יחזקאלי: תיאורית הצרכים של מאסלו;
• גרשון הכהן: ישראל בעידן של מושיעים.

*  *  *

עיראק היא מדינה שסועה בין קבוצות אתניות שונות ודתות שונות, ומתקשה לגבש שלטון מרכזי חזק, אחרי שהפלשה האמריקנית החריבה את מוקד הכוח הישן, שהתבב על דיכוי אכזרי חסר פשרות. היום היא נקרעת בין אינטרסים שונים של גורמים חיצוניים כמו איראן, סעודיה ומדינות המערב.

הנה דוגמה לכאוס השורר במדינה: כשהודיע המנהיג הדתי השיעי מוקתדא א-סאדר על פרישתו (לכאורה...) מהחיים הפוליטיים, ב- 28 באוגוסט 2022, הסתערו מפגינים על רובע הממשל ב"אזור הירוק" בבירה בגדד, פרצו לארמון הנשיאות והשתלטו על המתחם רחב הידיים, כשהם זועמים על הקיפאון במערכת הפוליטית במדינה והתערבות איראן במטרה למנוע הרכבת ממשלה שתכלול גם את מתנגדיה של טהרן...

עיראק היא רק דוגמה אחת למדינות כושלות רבות. המאמר מסביר: 'מדינה כושלת' מהי, ומביא דוגמאות...

מדינה כושלת / מדינה נכשלת מהי? המשגה

מדינות כושלות (failed states או failing states) הן מדינות שאינן מסוגלות לספק לתושביהן את צורכיהם המינימליים, כתוצאה מהיעדר טוטלי של משילות. המדינות הללו מייצרות כאוס, שגולש - פעמים רבות - אל מחוץ לגבולותיהן ומאיים גם על מדינות אחרות.

מדינות כושלות נוצרות משתי סיבות עיקריות (שי, 2006, עמ' 4-3):

האחת, חולשה ושבריריות בסיסית (למשל סומליה, ראו בהמשך) או כתוצאה מהיקלעות לסיטואציה בעייתית (למשל התוהו ובוהו הפוליטי ששרר בגרמניה בתחילת נובמבר 1918, שהביא לכניעתה במלחמת העולם הראשונה); שאינן מאפשרות משילות אפקטיבית; ומביאות להתממשות סיכונים וקשיים, אשר יצאו מכלל שליטה.

השנייה, הגידול במדינות הלאום הביא לגידול במדינות הכושלות בהתאמה: כמות המדינות הכושלות החלה להתפשט מתום מלחמת העולם הראשונה, בעקבות התפרקות האימפריות האוסטרו-הונגרית והעות'ומנית. התופעה נמשכה עם קריסת הקולוניאליזם המערבי לאחר מלחמת העולם השנייה; והתפרקות ברית המועצות בסוף שנות התשעים של המאה הקודמת.

בעשורים האחרונים הופך המזרח התיכון לצבר של מדינות כושלות, שנסחפות לכאוס, ומאיימות להתפוצץ בפרצופו של העולם המערבי.

מדינות כושלות מסכנות מדינות אחרות ואת יציבות המערכת הבינלאומית כולה! זאת, כיוון שמדינות הלאום מהוות את אבני היסוד של הסדר העולמי. הביטחון הלאומי בנוי על המדינות; שתפקידן למנוע כאוס מבית; ולצמצם התפשטות של אנרכיה מבית אל מעבר לגבולותיהן. המדינה מהווה את ה'מתווך' שבין המערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות; לבין המערכת החיצונית העולמית (שי, 2006, ע' 3).

מדינות כושלות (failed states או failing states) מתאפיינות בתופעות הבאות:

1. היעדר משילות: חוסר רלוונטיות גובר של המוסדות השלטוניים: נשיאות, ממשלה, פרלמנט, גופים ציבוריים.

2. כלכלה מתפקדת חלקית או שאינה מתפקדת כלל, ואבטלה רבה, בעיקר בקרב צעירים.

3. חברה מתפרקת ומתהוות ישויות לא מדינתיות, כגורמי כוח על בסיס משפחתי ושבטי.

4. אנרכיה, הנוצרת מקריסה של מנגנוני אכיפת החוק והסדר, ותחושה שאין מי שיגן על האזרחים ברחוב.

5. פוליטיקה של הרחוב והרשתות החברתיות. הרחוב הוא שמכתיב את סדר היום הפוליטי והציבורי ובמידה רבה גם את ההחלטות הביצועיות.

פירמידת הצרכים של מאסלו בהקשר מדינתי

דרך מעניינת לאבחן את מידת איכותה של מדינה עושה שימוש בפירמידת הצרכים של מאסלו:

אברהם מאסלו (Maslow; 1970-1908; ראו תמונה משמאל) היה פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקני, הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית; ואחראי לאחת התיאוריות החשובות - והאהובות - העוסקות בצרכים (Need theory) [נגדיר 'צורך' ככל דבר שאדם זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית; ראו: ויקיפדיה: צורך)].

מאסלו פיתח, בשנות הארבעים של המאה העשרים, תיאוריה; שבה, לאדם יש מדרג של צרכים, המדורגים לפי סדר היררכי של התעוררות. השגת אחד מהם הוא תנאי לשאיפה לבא אחריו במדרג.

קבוצות הצרכים שהציע מאסלו מקובלות כיום על רוב החוקרים ואנשי המעשה. מקובלת גם ההנחה, שלפיה חשיבות הצורך מצטמצמת ככל שהוא מסופק, וגוברת עוצמת המוטיבציה של צורך מסדר גבוה ממנו (בר חיים, 2004, עמ' 201).

מאסלו בנה חמישה צרכים, מהגבוה לנמוך (בר חיים, 2004, עמ' 199):

1. צרכים פיזיולוגיים בסיסיים: שינה, אוכל, שתייה, אוויר לנשימה וכדומה.

2. צורכי הביטחון: ביטחון הגוף, ביטחון תעסוקתי, ביטחון בריאותי, ביטחון הרכוש, משאבים, מוסריות, משפחה.

3. צרכים חברתיים (הצורך בהשתייכות): חברות, משפחה, קרבה מינית. זהו צורך חברתי, וכולל את הרצון להשתייך ולהיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב. שלב זה קשור לגיבוש הזהות העצמית.

4. הצורך בהערכה חברתית: הערכה עצמית, כבוד עצמי, כבוד לאחרים וכבוד על ידי אחרים. זהו צורך להרגיש מכובד ולהגיע למעמד, להערכה ולהכרה חברתית.

5. הצורך במימוש עצמי: מוסריות, יצירתיות, ספונטניות, פתרון בעיות, היעדר דעות קדומות - יכולתו של אדם להביא לכלל מימוש את כישוריו הייחודיים ולבטא את הפוטנציאל האישי הטמון בו.

[בתמונה: מאסלו בנה חמישה צרכים, מהגבוה לנמוך... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ractapopulous לאתר Pixabay]

.

.

את אותה קבוצת צרכים ניתן להשליך על מדינות, והצרכים שהן מספקות לתושביהן:

- מדינות שמצליחות לספק צרכים פיזיולוגיים בסיסיים: שינה, אוכל, שתייה, אוויר לנשימה וכדומה.

- מדינות העונות על צורכי הביטחון של אזרחיהן: ביטחון הגוף, ביטחון תעסוקתי, ביטחון בריאותי, ביטחון הרכוש, משאבים, מוסריות, משפחה.

- מדינות העונות על צרכים חברתיים ולאומיים (הצורך בהשתייכות): זהו צורך חברתי, וכולל את הרצון להשתייך ולהיות חלק מקבוצה. שלב זה קשור לגיבוש הזהות העצמית והלאומית.

[בתמונה משמאל: את אותה קבוצת צרכים ניתן להשליך על מדינות, והצרכים שהן מספקות לתושביהן... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

- מדינות המספקות לאזרחיהן את הצורך בהערכה לאומית: הערכה עצמית, כבוד לאומי, קבלת כבוד ממדינות אחרות. זהו צורך להרגיש מכובד ולהגיע למעמד, להערכה ולהכרה חברתית.

- מדינות המספקות לאזרחיהן אפשרויות למימוש עצמי: מוסריות, יצירתיות, ספונטניות, פתרון בעיות, היעדר דעות קדומות - יכולתו של אדם להביא לכלל מימוש את כישוריו הייחודיים ולבטא את הפוטנציאל האישי הטמון בו.

על פי פירמידת הצרכים של מאסלו, מדינה כושלת תהיה מדינה שתיכשל בסיפוק שני הצרכים הבסיסיים של תושביהן: הצרכים הבסיסיים לקיום; והביטחון!

דוגמאות למדינות כושלות, בעבר ובהווה

1. סומליה

סומליה היא מדינה במזרח אפריקה הסובלת מחוסר יציבות שלטונית וחוסר יכולתו של השלטון המרכזי לכפות את מרותו על הכוחות השונים במדינה. הסמכות והשליטה בפועל הן בידי ממשלות של ישויות שאינן זוכות להכרה בינלאומית - סומלילנד ופונטלנד, וכן בידי קבוצות וארגונים יריבים שונים המובילים את כוחות ההתנגדות והאופוזיציה (ויקיפדיה: סומליה).

הנה דוגמה לכאוס השורר במדינה: בערב ה- 19 באוגוסט 2022, הסתערו מחבלים, מארגון הטרור האיסלאמיסטי א-שבאב, על מלון "חיאת" - הפופולרי ע"י האליטה המקומית - שסימל את ניסיונות ההתאוששות של סומליה ואת ניסיונות פתיחתה לעולם (ראו הכתבה למטה).

הם הגיעו למקום עם שתי מכוניות תופת, וכשנכנסו למלון פתחו באש ועלו עם בני ערובה לקומה השנייה של המלון. המתקפה הסתיימה אחרי יותר מ-30 שעות; נהרגו בה לפחות 20 בני אדם, ועוד 40 איש נפצעו. הפיגוע הבהיר לכל מי שתלה תקוות בסיכויי ההתאוששות של סומליה, שהיא הייתה ונותרה מדינה כושלת, חסרת תקנה.

2. לבנון: 

ביטוי קטלני לכאוס שמייצרת מדינה כושלת, היה ההרס העצום כתוצאה מהפיצוץ בנמל ביירות, באוגוסט 2020, שבו נהרגו יותר מ- 100 איש; נפצעו יותר מ- 2000; ואזורים שלמים מסביב לנמל נחרבו (זקן, 2020):

3. לוב:

מדינות כושלות נוספות:

• תימן (ראו כריכת הספר למטה);
• הרשות הפלסטינית;
• מדינת חמאס בעזה לשעבר;
• האחרונה שהצטרפה למועדון המפוקפק הזה היא אפגניסטן לאחר יציאת האמריקנים ממנה, במאי 2021.
• גרמניה, ערב הכניעה במלחמת העולם הראשונה בתחילת נובמבר 1918, ובמהלך תקופת ההיפר אינפלציה ברפובליקת ויימאר, בין שתי מלחמות עולם;
• ישראל של תקופת השופטים הייתה מדינה כושלת, שנפרדה לשבטים והתפרקה (ראו הרחבה בהמשך המאמר).
• ודומותיהן.

גם ישראל הייתה פעם מדינה כושלת

כותב על כך האלוף במיל' גרשון הכהן (ראו תמונה משמאל), במאמרו: 'ישראל בעידן של מושיעים':

"עם מות יהושע, ממלכת ישראל לא רק נפרדת לשבטים, אלא גם מתפרקת למצב המוכר כיום במינוח מדינה כושלת (failed state)... במצב כזה, מתהוות ישויות לא מדינתיות, כגורמי כוח על בסיס משפחתי ושבטי." הכהן מביא כדוגמה כזו את השופט, אהוד בן גרא כמו שופטים אחרים", שהיה השופט השני ששפט את ישראל בתקופת השופטים והתנקש בחייו של עגלון, מלך מואב.

"בניגוד למדינה או ממלכה - הפועלים על בסיס מערכת מנגנונית מאורגנת בקבלת החלטות מוסדית - המצב האחר מתאפיין ביוזמה מקומית, בהסתגלות יצירתית למגבלות נסיבתיות ובתעוזה חתרנית. דווקא ההעדר המוסדי ארגוני, הוא המאפשר תעוזת יתר, בפעולה 'מחוץ לקופסה', מתוך מיצוי העדר כתובת לנשיאה באחריות. אם לדוגמה, אהוד בן גרא היה נכשל או נתפס בשעת הרצח, זה היה מתקבל אצל בני ישראל בתגובה חמקנית, כ- 'אירוע-ספורדי', שאיש אינו עומד מאחריו פרט לאהוד עצמו." [למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'ישראל בעידן של מושיעים', לחצו כאן].

נספח: איך נוצרת מדינה כושלת? הרשות הפלסטינית כמקרה בוחן

[לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבת המושג: 'ביטחון לאומי';
• אוסף המאמרים על משילות;
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: 'משילות';
• הרחבת המושג, 'מערכת מורכבת';
• אוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה;
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• הרחבת המושג 'אפקטיביות';
• הרחבת המושג: 'כאוס';
• הרחבת המושג: 'התאוששות';
• הרחבה בנושא 'פער רלוונטיות';
• פירוט פירמידת הצרכים של מאסלו;
• הכתבה המלאה של שחר קליימן ב'ישראל היום';
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'ישראל בעידן של מושיעים';
• הרחבת המושג, 'הסתגלות';
• מאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'ישראל בעידן של מושיעים';
• הרחבת המושג, 'הסתגלות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), התאוששות, ייצור ידע, 25/6/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), תיאורית הצרכים של מאסלו, ייצור ידע, 15/5/20.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס: כשהכל מתערבב ואין שליטה..., ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), מלחמת העולם הראשונה באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/3/20.
• פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אפקטיביות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), פער רלוונטיות, ייצור ידע, 21/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), ביטחון לאומי, ייצור ידע, 2/514.
• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על משילות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 12/4/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• שאול שי (2006), זרקור מס' 23: מדינות כושלות, אזורים בלתי נשלטים והמזרח התיכון, זרקור, פברואר.
• יואל גוז'נסקי ואמיר קוליק (2010), כישלון מדינתי והשלכותיו על הסביבה האסטרטגית של ישראל, עדכן אסטרטגי, כרך 13, גיליון 2, עמ' 46-33.
• גרשון הכהן (2015), ישראל בעידן של מושיעים, ייצור ידע, 16/11/15.
• ויקיפדיה: צורך.
• דני זקן (2020), אינפלציה דוהרת וחוב ענק: כך הידרדר דירוג האשראי של לבנון לזה של ונצואלה, גלובס, 28/7/20.