אבי הראל: רצח הנער, חבר לח"י, אלכסנדר רובוביץ, במאי 1947

[בתמונה: הרוצח וקרבנו - הנער הנרצח, אלכסנדר רובוביץ; ורוצחו: מייג'ור רוי פאראן. שתי התמונות הן נחלת הכלל]

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 12 באפריל 2021

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בערב 6 במאי, 1947, נעלם בירושלים נער בן 16, אלכסנדר רובוביץ, חבר לח"י שהיה בדרכו להדביק כרוזים של המחתרת (ראו תמונה בראש במאמר משמאל). הוא נראה נדחף על ידי גבר דובר אנגלית לרכב גדול, לאחר מאבק בצומת רחובות בשכונת רחביה. לא היה מדובר  במעצר רגיל ורובוביץ לא נלקח לחקירה רגילה. הוא מעולם לא נראה שוב, וגופתו לא נמצאה מעולם[1].

פעולות ההסברה במחתרת של הדבקת כרוזים, היו אמצעים במאבק נגד השלטון הבריטי, בצדן  של הפעולות הצבאיות. התקשורת עם הציבור הארצישראלי והצורך לשפוך אור על פעולות השלטון הבריטי, הניב פעילות ענפה בדמותה של הפצה של חומרי הסברה, כרוזים, עלונים וחוברות.

אחת מדרכי התקשורת המרכזיות הללו הייתה הדבקת הכרוזים. משימת הדבקת הכרוזים הוטלה על מחלקת הנוער של הלח"י, נוער שמילא את תפקידו במסירות ועמד בפני סכנה מתמדת מצד הבריטים שארבו למדביקי הכרוזים וניסו לעצור אותם. נערים אלה כאשר נעצרו, נשפטו וקיבלו עונשי מאסר[2].

[בתמונה: מדביקי כרוזים... באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל]

פרשת חטיפת ורצח אלכסנדר רובוביץ, הסעירה את היישוב  העברי, ואף הכתה הדים בעולם. תגובת השלטונות הבריטיים עוררה תמיהה גדולה, היות ונראה היה כי נעשו מאמצים רבים בכדי להקשות על פתרון התעלומה. האיש שבו התמקדה אש הביקורת היה מייג'ור רוי פאראן[3], גיבור מלחמת העולם השנייה ומפקדה של יחידה בריטית מיוחדת ללוחמה בטרור, שהואשם בחטיפת הנער ורציחתו בחקירה (ראו תמונה בראש המאמר, מימין).

רוי פאראן לחם במלחמת העולם השנייה בצפון אפריקה, נפצע כלוחם שריון בכרתים ב-1941, נפל בשבי הגרמני ונמלט, חזר לקרבות שריון נוספים בצפון אפריקה, נפצע, התנדב ליחידת הקומנדו המפורסמת, ה- [4]SAS (שירות אווירי מיוחד), והיה לאחד מלוחמיה המפורסמים. תכנן וביצע פעולות גרילה וחבלה רבות מאחורי קווי האויב באיטליה ובצרפת.

באוקטובר 1945 הוצב גדודו בפלשתינה וכמפקד פלוגה היה פאראן גאה להוביל את כלי הרכב המשוריינים דרך רחובות תל אביב. הכישלון המודיעיני והמבצעי המתמשך במלחמה בטרור הביא את הבריטים לאמץ גישה חדשה והרפתקנית, מול המאבק המזוין של לוחמי האצ"ל והלח"י, שפעלו כנגד השלטון הבריטי בהספק של עשרות אירועים בחודש.

קצין בשם ברנרד פרגוסון[5] (ראו תמונה משמאל) הציע להקים יחידה משטרתית מיוחדת ללוחמה בטרור. הרעיון היה להילחם באצ"ל והלח"י הן בהיבט המודיעיני, והן באימוץ דרכי פעילותם, ובכך לעצור את שטף ההתקפות שלהן. השלטון הבריטי  הקים, בעקבות ההצעה של פרגוסון, בחיל המשטרה שני צוותים עם כעשרה שוטרים  בכל צוות. אנשים אלה נבחרו ברובם מיוצאי יחידת ה-SAS ששרתו שם בזמן המלחמה. בסיס האימונים של היחידה החדשה היה ממוקם בג'נין. למפקד הצוות השני, שזירת פעילותו המיועדת היתה אזור השפלה וירושלים, התמנה רוי פאראן. במשטרה הבריטית לא אהבו את החריגה של אנשי היחידה החדשה מן הנהלים. הנוהל המשטרתי שהיה נהוג גם במשטרת המנדט בארץ ישראל,  היה מקור הכבוד המקצועי של משטרת המנדט, ולא רק מגבלה בטיפול בפעולות ארגוני המחתרת. רוי פאראן חשב, בניגוד לחשיבה המשטרתית הבריטית המסורתית,  שיש צורך להשיג תוצאות  לא דרך עם נהלי החקירה הרגילים, אלא בדרכים לא שגרתיות שאינם עולים בקנה אחד עם עבודת המשטרה.

נחזור לאירוע האמור. בשעות הערב, 6 במאי 1947, היה אלכסנדר רובוביץ בדרכו לגן באזור רחביה עם דבק שהכין להדבקת כרוזים, אולם הוא לא שב באותו ערב לביתו. למחרת היום דיווחו אחיו יעקב ונחמיה רובוביץ, לתחנת המשטרה במחנה יהודה שאחיהם עזב את הבית בגבעת שאול בערב קודם לכן ולא שב. הם חזרו במשך שבעה ימים  לתחנת המשטרה, אך בפי השוטרים לא היה כל מידע חדש שישפוך אור על אשר אירע.

[הכרזה באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל]

כעבור שבוע פרסמה המשפחה מודעה בעיתון ידיעות אחרונות לאיתור בנם הנעדר עם תמונתו של אלכסנדר. למחרת פרסום המודעה, באו מספר  צעירים לבית המשפחה וסיפרו שראו באותו ערב גבר לבוש בגדים אזרחיים חמוש  באקדח, רודף ותופס נער הדומה לאלכסנדר בצומת הרחובות אוסישקין-קק"ל בשכונת רחביה. אחד מהצעירים סיפר שהוא  ניסה להתערב, אך הגבר הציג לו תעודת שוטר ואמר לו באנגלית שיעזוב את המקום. לפי העדות של הצעירים, רובוביץ הוכנס למכונית בכוח, והמכונית נסעה ליעד בלתי ידוע. הנערים זכרו את המספר על לוחית הזיהוי,  שאחרי בדיקה מהירה  התבררה כמזויפת. בזמן המאבק עם רובוביץ, נפל כובעו של השוטר ונשאר מונח על הכביש. על שולי המגבעת היה רשום שם בעליו באופן מטושטש. לאחר מאמצים רבים הוברר כי הכובע שייך לאדם בשם פאראן, אולם כאשר המשפחה פנתה למשטרה עם ממצא זה, המשטרה הבריטית הכחישה ששוטר בשם קיים או משרת באזור ירושלים. ככול שעבר הזמן, ההתעניינות סביב היעלמותו של רובוביץ הלכה וגדלה, אולם המשטרה הבריטית מילאה את פיה מים.

ברם, על פי מסמכים שנחשפו שנים רבות לאחר מכן, המשטרה הבריטית ידעה היטב מה אירע לנער אלכסנדר רובוביץ. על פי המסמכים[6] שנחשפו בתחילת שונות האלפיים בבריטניה בתיק של משרד המושבות, מתברר שפאראן בא אל פרגוסון ב-7 במאי, וסיפר ששוטרים בריטים מצוותו, שהיו בערב הקודם במשימת תצפית בירושלים אחר מפיצי כרוזים, עצרו צעיר שברשותו כרוזים. פאראן סיפר לפרגוסון שהוא לקח את הצעיר במכונית לחקירה במורד הכביש ליריחו, אבל הם הלכו רחוק מדי בחקירת הנער. פאראן הצהיר כי הרג את הנער, בגדיו נשרפו וגופתו הושארה ללא קבורה בשטח הפתוח באזור יריחו.

[זיכרון... גופתו מעולם לא נמצאה... התמונה באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל]

גם מפכ"ל המשטרה הבריטית גריי[7] ידע מהדבר, אולם מכיוון שבארגון המשטרתי היו יריבויות רבות המידע דלף החוצה ופאראן נמלט על נפשו לסוריה. מידע זה הכה גלים והבריטים מיהרו לפרק  את היחידה המיוחדת ללוחמה במאבק של ארגוני המחרת היהודיים. השערורייה התעצמה גם נוכח העבודה שבאותם ימים שהתה  בארץ ישראל וועדה מיוחדת של האו"ם, בכדי לגבש את עתידו של המנדט הבריטי באזור. אשר על כאן, ראש הממשלה הבריטי קלמנט אטלי[8]  נזף בשר המושבות שלו בעטיה.

פאראן שקיבל מקלט מדיני בסוריה, שוכנע לחזור לארץ ישראל, ונעצר. אולם בגלל העדויות נגדו ברח שוב. הוא הסגיר עצמו בשנית לאחר נקמה של הלח"י בחיילים בריטיים. ב-1 באוקטובר 1947 הוסע פאראן אל בית דין צבאי בירושלים במכונית משוריינת, בו נפתח משפטו. רוי פאראן הואשם ברצח אלכסנדר רובוביץ ליד כביש ירושלים-יריחו, אולם הוא זוכה מאשמתו מחוסר ראיות במהלך יום דיונים אחד. השופטים קיבלו את טענות המשטרה, שהעדים – הנערים,  לא זיהו את פאראן במסדר הזיהוי. האותיות על הכובע שנמצא בזירה, לא היו ברורות דיין וכן לא נמצאה כל גופה. יתרה מכך, השופטים הסכימו  עם סירובו של קולונל פרגוסון להעיד על תוכן שיחתו עם פאראן ב-7 במאי, במהלכה  אמר פאראן כי רצח את רובוביץ, בטענה שהוא (=פרגוסון), עלול להפליל את עצמו.

[הכרזה משמאל באדיבות מכון ז'בוטינסקי]

בכך תמה ולא נשלמה פרשת רציחתו של הנער אלכסנדר רובוביץ. בני משפחתו לא ידעו מנוח אולם גופתו מעולם לא נמצאה. החוקרים הבריטים לא רצו להאשימו ברצח, ולכן הם לא דיווחו במהלך משפטו כי מכונית משטרתית בעלת לוחית זיהוי N 491, עברה פעמיים בשעות הערב של השישי במאי במחסום בדרך היורדת ליריחו, ושם הנהג היה פאראנד (שיבוש מכוון במקור). גם שופטיו של פאראן, קיבלו באופן שלא מתקבל על הדעת את בקשתו של פרגוסון שלא להעיד על השיחה שלו עם הנאשם מהשביעי במאי. בכך סללו את הדרך לזיכויו של פאראן מחמת הספק.

ארגון הלח"י, ניסה לנקום בפאראן, אולם לרוע המזל, חבילת נפץ שיועדה להורגו הרגה את אחיו הצעיר. כאמור איש מהמעורבים בפרשה לא היה מסוגל לשכוח אותה, אולם היא נשכחה ברבות השנים מאיתנו בעטיים של גורמים רבים. הכתיבה אודותיה, 74 שנים בדיוק מעת התרחשותה באה להציבה במקומה הראוי בזיכרון ההיסטורי של תקופת טרום מדינת ישראל.

[בתמונה: הכרזה שאותה פרסם לח"י אחרי היעלמות הצעיר. באדיבות העמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל]

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

[1] גיורא גודמן, אחרי 57 שנים, גילויים חדשים בפרשת הרצח של אלכסנדר רובוביץ, הארץ, 25.08.2011.

[2] העמותה להנצחת לוחמי לח"י, פרשת חייו ומותו של אלכסנדר רובוביץ, מאי 2020.

[3] מייג'ור רוי אלכסנדר פאראן -  Roy Alexander Farran‏,   היה איש הכוחות המיוחדים הבריטיים וגיבור מלחמה במלחמת העולם השנייה, שפעל בשלהי תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשירות משטרת המנדט ורצח את הנער אלכסנדר רובוביץ. לאחר מכן היה איש ציבור קנדי. 19212006.

[4] SAS -  Special Air Service, שירות אווירי מיוחד,  הייתה יחידת קומנדו בריטית  מהידועות ביותר. היחידה נבנתה משלושה גדודים, ומסלול הכשרת הלוחמים ביחידה יה הקשה והמפרך ביותר בצבא הבריטי.

[5] ברנרד אדוארד פרגוסון, היה איש צבא, היסטוריון צבאי ופקיד ממשל בריטי. פרגוסון שימש בתפקידים שונים בצבא הבריטי, בין היתר כשלישו של הפילדמרשל ארצ'יבלד וייוול. הוא שירת במקומות שונים, בין היתר בארץ ישראל ובבורמה, שם לחם לצידו של צ'ארלס אורד וינגייט. 1911 – 1980.

[6] תיק משרד המושבות מספר -CO537/2302  משנת 1947. ראה הערה 1.

[7] ויליאם ניקול גריי - William Nicol Gray, המפקד האחרון של משטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל. 19081988.

[8] קלמנט ריצ'רד אטלי, היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש ראש ממשלת בריטניה בסוף מלחמת העולם השנייה ואחריה, בשנים 1945–1951 וכן כמנהיג מפלגתו בשנים 1935–1955. אטלי שימש בתפקידים רבים ושונים, ובין היתר היה סגן ראש ממשלת בריטניה הראשון - לאחר שהצטרף לקבינט המלחמה של וינסטון צ'רצ'יל ב-1940. 1883 – 1967.

3 thoughts on “אבי הראל: רצח הנער, חבר לח"י, אלכסנדר רובוביץ, במאי 1947

  1. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: עצמאות וזיכרון באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.