[בתמונה: סמל אגף התקשוב. התמונה באדיבות אתר צה"ל]
האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.
* * *
לפניכם, מכתב שקיבלתי, לאחרונה, מקצין בכיר מאגף התקשוב בצה״ל, המתאר את ההפקרות בניהול השקעות בפרויקטים במאות מליוני שקלים ופגיעה קשה במוכנות הצבא למלחמה. אני מביא אותו כלשונו:
"... לאחרונה, הקים האגף התקשוב את מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, אשר אחראית להוביל את מאמץ ההתעצמות הטכנולוגית המבצעית בצה״ל כולו - תחת הדירקטיבה של סגן הרמטכ״ל - בכלל גופי בניין הכוח בצה״ל, תוך השפעה על תהליכים מבצעיים לשם העצמת הקטלניות והאפקטיביות של צה״ל.
[להרחבת המושג: 'דירקטיבה', לחצו כאן] [להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]
מדובר בתוכנית רב-זרועית, שבה משולבים גורמים מבצעיים וטכנולוגיים, שמטרתה להוביל את צה"ל להיות ארגון חדשני, דיגיטלי ומבוסס מידע; וככזה, להשפיע על התהליכים המבצעיים ולהעצים את הקטלניות והאפקטיביות של צה"ל. תפיסה זו היא חלק מרכזי בתוכנית הרב שנתית שהציג לאחרונה הרמטכ״ל, אביב כוכבי (תר״ש תנופה), ושאושרה ע"י שר הביטחון.
בשנת 2013, נדרש האגף התקשוב, ע"י המטה הכללי, להרחיב ולהעמיק את יכולות השילוביות הזרועית, דרישה אשר הפכה לתכנית בשם 'צה"ל רשתי'. התכנית הוצגה ע"י האגף התקשוב ואושרה בשנת 2014, כאשר פיתוח כלל המערכות והפרויקטים שבה החל בשנת 2015.
האתגר המרכזי שעמד בפני אגף התקשוב היה לייצר קישוריות בין המערכות הזרועיות הקיימות והמבוזרות במאותיהן, באמצעות בנייה של תשתית אינטרנט מבצעית צה"לית, על מנת לנצל את המידע שבהן ולהנגישו ביכולות מתקדמות לתוקפים ולמפעילי האש השונים, לצד הליכים מבצעיים רבים נוספים. במרכזה של התכנית: צמצום עשרות מתקני מחשב מתיישנים, הקמת תשתיות ורשתות תקשורת מתקדמות ומודרניות המאפשרות מתן שירותי Real Time איכותיים ועוד.
החלטות הממשלה למהלך מעבר צה"ל לנגב ותקציבים לאומיים גדולים שהגיעו עימו (שלא מתקציבי הביטחון) היוו קרקע פורייה ו-'ניצול הזדמנות' לשגר את התכנית לדרכה; ויחד עם זאת, להעביר את מרכזי התקשוב המיושנים ממיקומם הנוכחי; ובכך, להתחדש במרכזים חדישים ובתשתיות מתקדמות, לצד טכנולוגיות עדכניות, המתופעלים באמצעות מיקור חוץ יעיל, שיהוו פלטרפורמה מודרנית לכלל היכולות, היישומים והתהליכים המבצעיים למשך עשרות שנים קדימה.
[להרחבת המושג: 'שילוביות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קישוריות', לחצו כאן]
[בתמונה: החלטות הממשלה למהלך מעבר צה"ל לנגב ותקציבים לאומיים גדולים שהגיעו עימו (שלא מתקציבי הביטחון) היוו קרקע פורייה ו-'ניצול הזדמנות' לשגר את התכנית לדרכה. התמונה באדיבות משרד הביטחון]
נדבך מרכזי בתכנית - לצד הקמת מרכזי מחשוב אחודים חדשים - היה סגירת עשרות מתקני מחשב מבוזרים ומיושנים, שתחזוקתם ואחזקתם עולים מאות מיליוני שקלים בשנה; וכן, סיוע למהלך לאומי של פינוי מחנות ממרכזי הערים ופינוי קרקעות לטובת פרויקטי מגורים (תכנית שוה"ם – שיווק והעתקת מחנות).
במהלך העשור החולף עבר אגף התקשוב לא מעט שינויים ארגוניים; ובתוכם, שינויים בהחלטות אסטרטגיות, ללא שום עקביות ורצף בתהליכים, אשר בסופו של דבר ועניין, ניתן לומר היום לאחר חמש שנים שהתכניות הטכנולוגיות שהוזכרו לעיל עדיין לא בשלו לכדי מכרזים; וזאת, לצד השקעות של מאות מיליוני שקלים מתקציבים לאומיים של מעבר צה"ל לנגב.
בשנה וחצי האחרונות אגף התקשוב צמצם בצורה עמוקה תכנית להקמת מתקני מחשוב חדישים שאושרו ע"י אג"ת במסגרת תכנית צה"ל רשתי ומעבר התקשוב לנגב, מתקנים שחשיבותם האסטרטגית מכרעת לצורך עליונותו הטכנולוגית של צה"ל וקיום כלל התהליכים המבצעיים, לרבות הליכים מצילי חיים לעורף הישראלי. כאמור, בפרויקטים שצמצם האגף, הושקעו מאות מיליוני שקלים אשר ירדו לטמיון עקב חזרתיות על תופעה שלילית מאפיינת בצה"ל והיא חוסר עקביות בביצוע החלטות ושינוי נקודות עבודה תדיר.
בנוסף, מתעכב האגף בקידום פרויקטים מרכזיים בתכנית - חוסר החלטיות בנוגע לפלטפורמת המחשוב בענן (ענן פרטי? ציבורי? היברידי? תמהיל?), פלטפורמות מרכזיות אינן מבשילות לכדי מכרז, כגון: רשתות תמסורת, רשתות תקשורת ועוד. מה שכפועל יוצא גורם לזרועות להפסיק ולהמתין לאגף התקשוב; ולפתח ולהקים פלטפורמות מתקדמות משלהן, תוך כדי עיקור כל הכוונה אסטרטגית אחודה מצד אגף התקשוב.
[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]
גם מבקר המדינה
במהלך שנת 2016 פורסם דוח שנתי 67ב' מטעם מבקר המדינה, אשר כלל 39 דוחות העוסקים בביקורת במשרדי ממשלה, במוסדות מדינה, בחברות ממשלתיות ובתאגידים וכן בביקורת על מערכת הביטחון: במסגרת הדוח הנ"ל, בחן המבקר פרויקטים בתחום התקשוב בצבא הגנה לישראל - ורשם כי לנוכח הליקויים המשמעותיים שעלו בדוח והפערים המבצעיים שעלו בפרויקטים, על המטה הכללי לבחון במבט מערכתי את שיטות הניהול של פרויקטי תקשוב מורכבים בהובלתו של אגף התקשוב ולהפיק את הלקחים הנדרשים, בכלל זה בכל הנוגע לבקרה המטכ"לית עליהם ולסמכויות שבידי אגף התקשוב.
האם בשנת 2020 ניתן לומר כי הופקו הלקחים מדוח המבקר בכל הנוגע לניהול פרויקטים באגף התקשוב? כיצד ישפיע צמצום תשתיות זה על יעדי ויכולות העליונות הטכנולוגית של צה"ל חמש שנים לאחר אישור התכניות? מה לגבי תכנית פינוי המחנות ממרכזי הערים? כיצד תיפסק זילות המיליונים המהווים כספי ציבור? כיצד תיפסק תופעת חוסר עקביות בקבלת החלטות? למשרד הביטחון ולצה״ל הפתרונים.
אני חוזר על דברי ביקורת זה עסק בונה אפילו שהוא שגוי אנשים לא אוהבים לקבל ביקורת לדעתי יש הרבה מהאגו זה אנושי אני אוהב לקבל ביקורת ומצד שני אני מודה בטעות כדי לא להפוך.לנורמה כך אני מקדם את עצמי.ומשפר בהצלחה
חוסר העקביות במהלכים שתוכננו הביא לבזבוז מיותר של מליונים.וכעת השלב הבא אם לא יבוצע ויתמסמס יהיה המשך ישיר לבזבוז המליונים.נקוה שבשעת מבחן לא נעמוד בפני שוקת שבורה.
כל יום שני וחמישי , ממציאים את הגלגל מחדש והמיליונים זורמים לביוב .