גדעון שניר: שונאי ישראל, מחוץ ומבית, דוגמית

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

*  *  *

כבר דנתי בהזדמנויות קודמות בתופעת האנטישמיות ושנאת ישראל שגברה לאחרונה בחודשי הקורונה ותרמה לעלילה חדשה ישנה על היהודים כמפיצי מחלות. בימים אלה קיבלנו תזכורות נוספת לכך מחוץ ומבית.

מבחוץ, פרסמה לאחרונה האגודה התנ"כית הדנית, תרגום של הברית החדשה מיוונית המקראית, ונמצא שהוסרו בה מהטקסט המקורי 59 מתוך 60 מהאזכורים לישראל. בכול מקום בו צוין במקור "עם ישראל" הוא הוחלף ל"יהודים" או נמחק לחלוטין. מלבד פעם אחת, בו האזכור ל"ארץ ישראל" בתנ"ך 2020 נקרא "ארץ היהודים".

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

[לאתר אגודת התנ"ך הדנית, לחצו כאן. אנו מאמינים שאנו עושים בלוגו שימוש הוגן]

הפרסום הזה עורר תגובות נזעמות בקרב הארגונים היהודים באירופה ומחוץ לה, ודרישה להסבר השיבה בירגיט סטוקלונד לארסן, עיתונאית של האגודה התנ"כית הדנית, בטענה כי "ההחלטה לא הייתה בחירה אידאולוגית, אלא הימנעות מהזדהות, זיהוי של ישראל העתיקה עם מדינת ישראל של ימינו".

הארגון הדני הוסיף להסביר שהתיקון הזה אינו אלא בחירה תקשורתית, "המשמעות חייבת להופיע, והטקסט צריך להיות מובן מיד אפילו לקורא שאין לו ידע מעמיק בתנ"ך ובנצרות" (מעניין מה ישו היהודי היה אומר על כך...). לארסן גם ציטטה את דברי הרב הראשי לשעבר של דנמרק, בנט מלכיאור, שהגן על התרגום: "כשמכנים אותנו כיום יהודים, זה מפני שאנחנו באים מיהודה ולא מישראל", אמר מלכיאור. "הייתי אומר שזה יכול להיות תיקון טוב, מכיוון שאין שום אינדיקציה גאוגרפית מתי מוזכרים ישראל במקרא."

ארגון "בני- ברית" למשל תקף בחריפות את שיכתוב ההיסטוריה ע"י מחיקת ההתייחסות לישראל מתוך הדאגה המוצהרת מפני "בלבול' עם המדינה היהודית המודרנית, שאינה אלא ניסיון להציג את העם היהודי כחסרי מדינה. אפילו האימאם מוחמד טוהידי, איש דת שיעי יליד איראן, צייץ ש "האג'נדה להציג את יהודים כחסרי מדינה, הוא שקר וכנגד אלוהים". שלא לדבר על הבורות לגבי ההיסטוריה של העם העברי בארץ – ישראל. וכי כול ה"תיקון" הזה אינו אלא חלק ממגמת התקינות-הפוליטית (הפוליטיקלי קורקט) האירופאי.

ומבית- ניתן להניח שרבים צפו בסרטון בו נראים אברכים תולשים דגלי ישראל שהרשויות המקומיות תולים ברחבי הערים כנהוג בימי הזיכרון ויום העצמאות. כאשר הם כלל לא מגיבים לקריאותיה של האישה האומרת להם: "אני מצלמת אתכם, רואים אתכם" וממשיכים להסיר את דגלי ישראל:

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן]

.

אני מתקשה להאשים את האברכים הצעירים שטופי המוח הללו, במעשה מקומם זה, כי מן הסתם, נשלחו ע"י מוריהם, רבניהם, מנהיגי היהדות החרדית למשימה זו. מטרידה לא פחות היא ההכרה שלא תהיה כול תגובה ראויה לכך, המתקבל ע"י הציבור שהתרגל לראות בכך תופעה שכיחה, בדומה לרמיסתם של כול סמל לאומי אחר, אפילו רגימתם הבלתי נתפסת של שוטרים ואנשי רפואה הבאים להציל אותם מהמגפה.

מה הפלא, אם הם מהווים חלק מהגוש של מה שמכונה "השותפים הטבעיים" של מפלגת שלטון  מסוימת, המרשים לעצמם לעשות ככול העולה על רוחם המעוותת; ואנו, בני ערובה בידיהם.

[לאוסף המאמרים בנושא: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נצרות ונוצרים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “גדעון שניר: שונאי ישראל, מחוץ ומבית, דוגמית

  1. Pingback: נצרות ונוצרים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: תקינות פוליטית - פוליטיקלי קורקט - באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *