תקציר: מצב גנרי (Generic) הוא מצב בסיסי, המשותף למגוון תחומים גדול שעומד בפני עצמו ואיננו תלוי הקשר, בניגוד למצב הקשרי (In context). מצבים גנריים קיימים בתחומים רבים של חיינו…

עודכן ב- 25 באוקטובר 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בתחומי מדע שונים – פיזיקה, ביולוגיה, כלכלה, סוציולוגיה ומדעי המחשב – חוזר רעיון של 'מצב גנרי' (Generic) : מצב בסיסי, התחלתי, בו מערכת אינה מאורגנת במבנה מסודר, אך קיימת בה פתיחות ליצירת סדר. זהו מצב בסיסי, המשותף למגוון תחומים גדול שעומד בפני עצמו ואיננו תלוי הקשר, (מילון אוקספורד, 1993, ע' 321), בניגוד למצב הקשרי (In context) [להרחבה בנושא המושג המנוגד: 'הקשר', לחצו כאן].

מצב זה עומד בניגוד לסדר מתוכנן מראש; הוא אינו כאוס מוחלט, אלא נקודת פתיחה שבה “כל אפשרות פתוחה”.

מצבים גנריים קיימים בתחומים רבים של חיינו: כך למשל, שלושת צבעי היסוד של האור - אדום, ירוק וכחול - הם צבעים גנריים.

התבוננות על מערכת מורכבת מנקודת מוצא של מצב גנרי מאפשרת להבין כיצד צומחות מערכות, דפוסים, מבנים ברמת מורכבות גבוהה מתוך רקע פתוח.מצב גנרי הוא

הגדרה בסיסית

ניתן להגדיר: מצב גנרי הוא מצב של מערכת שבו אין מבנה מועדף או היררכיה חזקה, אך קיימת אינטראקציה בין מרכיבים שמאפשרת היווצרות סדר/ארגון (emergence) בהמשך. ההנחה היא שמערכות מורכבות רבות מתחילות כך: טרם נוצר בהן הדומיננטיות של מרכיב אחד או קטר משותף שמכתיב את ההתנהגות. בהמשך, דרך אינטראקציות ופידבקים, מתגבש סדר. ההגדרה משמשת כאן כמסגרת אנליטית, ולא כמונח מדויק.

מאפיינים של מצב גנרי

• היעדר מבנה מוגדר מראש: לא קיים דפוס יציב שנקבע מראש; המערכת פתוחה לאפשרויות שונות.
• רגישות לתנאי התחלה (sensitivity to initial conditions): שינוי זעיר בתחילת התהליך עשוי להניב מסלולים שונים מאוד. מאפיין זה מזכיר חוקי כאוס.
• יכולת התארגנות עצמית (self-organization): מתוך המצב הגנרי יכולה לצמוח ארגון חדש ללא תכנון מרכזי.
• מקסימום פוטנציאל אפשרי: מאחר שאין דומיננטיות מוקדמת, קיימת פתיחות למגוון רחב של התפתחויות.
• איזון שבין סדר לכאוס: המערכת אינה כאוטית לחלוטין, אך גם אינה סדורה מראש: היא “בחירה חופשית” של סידור עתידי.

על בסיס ביטויים גנריים, נוצרים ביטויים בהקשר

כזה למשל הוא המושג הגירה. מושג גנרי המתאר תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות (ויקיפדיה: הגירה). על בסיס המושג הגנרי הזה צמח המושג היהודי-ישראלי ההקשרי, שהוא דומה - אבל שונה מאוד - עליה.

לכאורה, העלייה לישראל אינה שונה מהגירה של בני עמים אחרים ממדינה למדינה. אולם מי שלא מבין את ההקשר הייחודי של העליה לישראל, לא יבין את הייחודיות של הקמת מדינת ישראל. היטיב להגדיר זאת האלוף במילואים גרשון הכהן (2011, ע' 20):

"מצד אחד, מי שיתבונן בתופעת קיבוץ הגלויות בישראל, ללא השוואתה לתופעת ההגירה בממדיה הגלובלים, יתקשה להבין את ייחודיות הנס הטמון בקיבוץ פזורי העם היהודי בגולה אל ארץ ישראל. מצד שני, למי שיתבונן בתופעה זו רק מנקודת המבט הכללית האוניברסלית, לא ייווצרו התנאים להבין את יסודות התופעה הישראלית, כפי שהיא ניכרת בהיבטיה הייחודיים".

מדוע המצב הגנרי חשוב?

המצב הגנרי הוא נקודת ההתחלה של מורכבות: כל מערכת מורכבת - ביולוגית, חברתית או טכנולוגית - יכולה להתפרש כצועדת ממצב גנרי למצבי סדר גבוהים. מחקר של מערכות מורכבות מציע כי העיקר הוא לא להסביר פשוט כיצד המערכת יציבה, אלא כיצד היא הופכת ממצב בלתי מאורגן למאורגן. (Mitchell, 2011). בנוסף, הבנת מצב גנרי מסייעת בזיהוי נקודות מפתח (tipping points) והבנת השלכות של פריצות דרך או קריסות במערכות חברתיות-טכנולוגיות.

דוגמאות מתחומים שונים

פיזיקה וקוסמולוגיה: בשלבי האקטואלי המוקדם של היקום, לאחר ה־Big Bang, ניתן לדמותו כמצב של אנרגיה אחידה ללא מבנים – כוכבים, גלקסיות או ישויות מרוכבות. מתוך תנודות קוונטיות קטנות (quantum fluctuations) החל תהליך של היווצרות מבנים.
השלב הזה יכול להתפרש כמצב גנרי: אין היררכיה ברורה, החומר/אנרגיה טרם קיבלו תבנית מובנת, אך קיימת פתיחות להתפתחות.
בעתיד, באמצעות כוחות כבידה ופידבקים, נוצרו מבנים.

ביולוגיה: לפני הופעת החיים, כדור הארץ הצעיר הכיל “מרק” מולקולרי של חומרים אורגניים במים. לא היו תאים, לא DNA מאורגן – אך מתוך מצב כזה תוכננה הופעת שכפול, אבולוציה, ומורכבות ביולוגית. ניתן לקרוא למצב ההתחלתי הזה כמצב גנרי – אין מערך מועדף, אך קיימת פתיחות למגוון מסלולים של התפתחות חיים.

כלכלה: שוק חופשי בתחילתו - ללא רגולציה או מוסדות פיננסיים מבוססים - מצוי במצב שבו המחיר, ההיצע והביקוש טרם התגבשו. מתוך מצב גנרי כזה, דרך אינטראקציות בין סוחרים, נוצרת מערכות מחירים, מוסדות ורגולציה.
המסגרת מאפשרת להבין כיצד מתוך “בלא סדר” יכול לצמוח סדר כלכלי.

חברה ופוליטיקה: קהילה בראשיתה, ללא הנהגה מוסדרת, ללא מוסדות ברורים – מהווה מצב גנרי חברתי. רק בהמשך מתגבשים מנהיגות, נורמות, חוקים ושליטה מוסדית. מחקר מתחום הסוציולוגיה והמדיניות בוחן כיצד רגעי מעבר (moments of change) נוצרים מתוך מצב של אי־סדר יחסי, ואז מתגבשים למבנים חדשים.

טכנולוגיה ורשתות: הרשת האינטרנטית בראשיתה – מחשבים מחוברים ללא אלגוריתם מרכזי, ללא מבנה שליטה ברור – ייצגה מצב גנרי טכנולוגי. בהמשך נוצרו פרוטוקולים, מערכות הגנה, מנגנוני מרכזיות, מבני ענן וכו׳. זהו הדגם של מעבר ממצב פתוח לגל של מורכבות.

תרופות גנריות

כאשר פוקע הפטנט על תרופה מסוימת, הידע בנוגע להכנתה הופך לנחלת הכלל. לידע גנרי (מכאן השם: תרופות גנריות) שעל בסיסו יכולה כל חברה לייצר את אותה תרופה. זאת בניגוד למה שמכונה 'תרופות אתיות' המוגנות על ידי פטנט. כניסת תרופה גנרית לשוק מוזילה, בהכרח, את התרופה המקורית; ומטבע הדברים ככלל, תרופות גנריות זולות בהרבה מתרופות אתיות.

הדוגמה הבולט ביותר לכך היא הקופקסון (Copaxone; ראו תמונה משמאל) - התרופה הנפוצה ביותר בעולם לטיפול בטרשת נפוצה - שהייתה משך שנים התרופה האתית הרווחית ביותר של חברת טבע.

רווחי העתק שהניבה לחברה יצרה תלות מוגזמת בה, משבר ארגוני חסר תקדים וירידה דרמטית ברווחים, לאחר שהפטנט שלה פג והיא הפכה לתרופה גנרית.

שמות מוצרים גנריים

שם גנרי של מוצר הוא מצב שלפיו שמו של מוצר מסוים משתרש, ומייצג קבוצה של מוצרים דומים. לדוגמה: טיפקס, פריג'ידר, פלאפון, קטשופ, ג'קוזי, סוכרזית, זירוקס, קלינקס, תחתונית, ג'יפ וכדומה... (פרוסק-טרון, 2002; ויקיפדיה: שם גנרי).

השם הגנרי האופייני מייצג מוצר שהיה ראשון בתחומו ואף נרשם כפטנט. מחקרים מוכיחים כי שמות גנריים נתפסים בקרב קהל הלקוחות כמייצגים איכות וטיב לאורך זמן, משויכים לחברות גדולות עם גב כלכלי איתן ומבטאים תפיסה של שירות, איכות ומחירים הוגנים (פרוסק-טרון, 2002).

המעבר ממצב גנרי למצב מורכב: מנגנונים

תורת המורכבות (Complexity Theory) מדגישה מספר מנגנונים מרכזיים שמבצעים את האטומים של המעבר:

1. אינטראקציה בין מרכיבים: המרכיבים התחלתיים של המערכת מתחילים להשפיע זה על זה.
2. משוב חיובי/שלילי (feedback loops): תגובות חוזרות שמעצימות או מדכאות דפוסים.
3. ייצוב דפוסים חדשים: ברגע שמבנה חדש נוצר ומתברר כבר־קיום, הוא הופך לחלק מהמוצר של המערכת.
4. מעבר פאזה / bifurcation / tipping point: רגעים שבהם המערכת משנה את התנהגותה באופן דרמטי. (Cotsaftis, 2007)

באופן סכמטי, מתוך מצב גנרי נוצרות אינטראקציות רבות, שמובילות לחיזוקים/פידבקים, שמוביל ליצירת דפוס, שמוביל ליצירת מבנה מורכב.

הקשר להיסטוריה האנושית

במונחים חברתיים וגלובליים ניתן לראות את “המצב הגנרי” כנקודת פתיחה לפני סדר חדש:

• המהפכה הצרפתית (1789–1799): רגע שבו הסדר הישן התמוטט, ואי־סדר נרחב יצר זירה פתוחה – מצב גנרי – שממנו יצאה רפובליקה מודרנית חדשה.
• סיום המלחמה הקרה (1989–1991): התמוטטות של הסדר הדו-קוטבי. נוצר “חלל” פתוח שבו סדר עולמי חדש התחיל להתעצב.
• האביב הערבי (2010–2012): מחאות רחבות, מערכות מדינה חלשות – מצב גנרי פוליטי שיועד להתפתח למודלים שונים (דמוקרטיה, דיקטטורה, כאוס).

בישראל והמציאות העכשווית

בישראל ניתן להתבונן גם כן על מקרים של מצב גנרי:

• בשנת 1948, טרם גיבוש המדינה כמדינה ממוסדת – הדיונים כבר היו, אך המבנה עוד לא ברור – זו נקודת פתיחה בה ה׳סדר׳ לא ניצח. מתוך מצב זה נולדה מדינת ישראל.
• במחאות 2023–2024: קהל רחב ללא הנהגה מוסכמת, ללא מוסדות פורמליים. אפשר לראות זאת כמצב גנרי חברתי־פוליטי שטרם הפך למוסד רשמי.
• טכנולוגית: תחום הבינה המלאכותית בישראל – סטארט-אפים רבים, רגולציה מתהווה – מצב פתוח שבו מה שייווצר עדיין לא ברור.

למה חשוב לחקור מצב גנרי?

• מעניק התבוננות על “נקודת אפס” של מערכת – איך ומשום מה התחום של הסדר נברא.
• מאפשר לזהות נקודות קריטיות שבהן פעולה קטנה עשויה להוביל לשינוי גדול. כלומר, הזדמנות להשפעה.
• מסייע לתכנון והשגת מדיניות: אם אנו מזהים שמערכת נמצאת במצב גנרי, נוכל לנסות להשפיע על האופן שבו הסדר יתפתח.
• מבחינה מדעית, זהו חלק מהמודל של תורת המורכבות שמנסה להסביר מעבר ממצב טרום-ארגון למצב מאורגן (Dodder & Dare, 2000).

לסיכום

מצב גנרי הוא נקודת התחלה משותפת למערכות מורכבות – פתוחה, לא מוסדרת מראש, אך מלאה בפוטנציאל. מתוך מצב כזה צומחת מורכבות: מבנים, מערכות, סדרים. הבנתו מעמיקה את ההבנה כיצד עולמנו הארגוני, החברתי, הטכנולוגי והביולוגי נבנה. הוא איננו סתם “חוסר סדר”, אלא רגע של אפשרויות, רגע שבו העתיד עדיין פתוח. מנקודה זו אפשר ליצור עוצמה, או להיפגע מהיעדר סדר.

[לאוסף המאמרים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2025), מצבים גנריים מול מצבים תלויי הקשר באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 25/10/25.
• פנחס יחזקאלי (2014), הכל בהקשר: אחת התכונות החשובות של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• הכהן גרשון (2011), עיונים בביטחון לאומי מס' 14: תוכנית הלימודים במכללה לביטחון לאומי – מה צריך ללמוד?, ספטמבר, ע' 9.
• מילון אוקספורד אנגלי - אנגלי עברי (1993), ירושלים: קרנמן בע"מ, לוני כהן ושות' בע"מ (הוצאה שנייה).
• ויקיפדיה: שם גנרי.
• ויקיפדיה: הגירה.
• יפעת פרוסק-טרון (2002), שמות גנריים - חלומו הרטוב של כל איש שיווק, ynet, 2/1/02.
• Dodder, R., & Dare, R. (2000). Complex Adaptive Systems and Complexity Theory: Inter-related Knowledge Domains. Massachusetts Institute of Technology.
• Mitchell, M. (2011). Complexity: A Guided Tour. Oxford University Press.
• “Complex system”. (n.d.). In Wikipedia. Retrieved from https://en.wikipedia.org/wiki/Complex_system
• What Makes a System Complex”. (2007). Cotsaftis, M. arXiv preprint.
  “Complexity Theory Guide”. (n.d.). BM-Support. Retrieved from https://bm-support.org/pdfdocs/ComplexityTheoryGuide.pdf