פנחס יחזקאלי: עיקרון הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני

[בתמונה: הינדנבורג (משמאל) ולודנדורף. הדוגמה הבולטת ביותר של שיטת הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני... התמונה צולמה ב- 1918, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: הינדנבורג (משמאל) ולודנדורף. הדוגמה הבולטת ביותר של שיטת הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני... התמונה צולמה ב- 1918, והיא נחלת הכלל]

אחת משיטות הפיקוד המרתקות של ניהוג צבאות, הוא שיטת הפיקוד הדואלי של הצבא הגרמני, שבה יחידה מנוהגת בידי שניים - שניהם חברים במטה הכללי הגרמני (הגנרלשטאב) - שחשיבותם שווה: מפקד וראש מטה. כך התחלקו הלחצים וההתלבטויות על כתפיהם של שניים, עובדה שהכניסה הרבה ביטחון בתהליך קבלת ההחלטות...

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול משותף, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 4 באפריל 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שיטת הניהול הדואלי היא שיטה מוכרת - אם כי לא מוערכת - בעולם הניהול.  צה"ל ידע פיקוד דואלי פעם אחת - באופן לא פורמלי - במהלך מלחמת יום הכיפורים...

אבל פיקוד דואלי היא אחת משיטות הפיקוד המרתקות והאפקטיביות של ניהוג צבאות, ונולד בצבא הגרמני, שבו יחידה מנוהגת בידי שניים - שניהם חברים במטה הכללי הגרמני (הגנרלשטאב) - שחשיבותם שווה: מפקד וראש מטה. כך התחלקו הלחצים וההתלבטויות על כתפיהם של שניים, עובדה שהכניסה הרבה ביטחון בתהליך קבלת ההחלטות.

פורמלית, לפי שיטה זו, המפקד אמור להסביר את כוונתו, את המשימה ואת המטרה לראש המטה, המוציא אותן לפועל (ברלוביץ, ללא תאריך, ע' 93); כך הייתה יכולת לגנרלים צעירים לעמוד שכם אל שכם מול מצביאים בכירים מהם ובבוא היום, הם היו אלה שחנכו אחרים.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] 

כאשר היה המצביא כריזמטי, בטוח בעצמו ורב אגו, תפקד ראש המטה בצלו. אבל, כאשר המצביא היה אדם משתף או פסיבי יותר מטבעו, פרחו ראשי המטה. לעתים, כאשר הייתה כימיה בין השניים התקדמו הצמדים הללו מתפקיד לתפקיד יחד.

להלכה, הרמה הממונה לא יכולה הייתה לתת פקודות ישירות לראשי המטות אלא למפקדים בלבד. אבל במקרים של מצביאים רבי אגו, שנטו לתת חשיבות מועטה - אם בכלל - לרמה הממונה, היה ראש המטה נכס עבור המטה הכללי, וכתובת אמינה להיוועץ בה ולהעביר מסרים ופקודות.

[בתמונה: שניים מובילים את עגלת הקרב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי HansLinde לאתר Pixabay]

[בתמונה: שניים מובילים את עגלת הקרב... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי HansLinde לאתר Pixabay]

הינדנבורג ולודנדורף: הדוגמה הבולטת ביותר של שיטת הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני

[התמונה משמאל: גנרל לודנדורף. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 183-R41125 / CC-BY-SA 3.0]

הצמד הזה: פאול פון הינדנבורג (von Hindenburg) ו- אריך לודנדורף (Ludendorff) (ראו תמונה בראש המאמר) הוא מקרה בוחן מצוין על מנת להבין את מהותה של שיטת הפיקוד הדואלי.

הוא נוצר כאשר היה נדמה למטה הכללי הגרמני, בשלבי הפתיחה של מלחמת העולם הראשונה, כי הפיקוד בחזית המזרחית קורס בלחץ הפלישה הרוסית.

באותה עת היה הינדנבורג פנסיונר, ולודנדורף (ראו תמונה משמאל) שימש כראש המטה של הגנרל קארל פון בילוב בחזית המערבית, וכבר עשה לו שם בליאז' שבבלגיה, שם היה דמות מפתח בכיבוש המבצרים הסובבים אותה. בעקבות פעילותו אף זכה לקבלת העיטור הגבוה של פרוסיה 'פור לה מריט'.

[התמונה משמאל: גנרל לודנדורף. קרדיט: Bundesarchiv, Bild 183-R41125 / CC-BY-SA 3.0]

סימן מעיד לחשיבותו של ראש המטה היא, כי החיפוש אחר חלופה בחזית המזרחית החל דווקא בראש המטה ולא במפקד!

לודנדורף הובהל אל הרמטכ"ל, מולטקה ה'צעיר' ואל הקייזר וילהלם השני. בעקבות המפגש הזה כבר הוציא פקודות לארמיה השמינית עוד לפני שהגיע אליה ולפני שפג את מפקדו העתידי; ועלה על רכבת היוצאת לחזית המזרחית (טוכמן, 1996, ע' 209).

[תמונתו של פילדמרשל פאול פון הינדנבורג היא נחלת הכלל]

רק אחרי שנסגר מינוי ראש המטה של החזית המזרחית, פנה המטה הכללי לבעיית מציאת המפקד. ההיסטוריונית האמריקנית, ברברה טוכמן, טוענת כי "לודנדורף, כפי שחשו כולם, היה ודאי איש בעל כישרונות שאין לכפור בהם, אך להשלמת הצמד, טוב היה לקבל מישהו בעל תואר 'פון'..." (משמע, ייחוס...) (טוכמן, 1996, ע' 210-209).

כיוון שכל הגנרלים בשירות פעיל היו עסוקים ביחידותיהם, הוזכרו שמותיהם של כמה מפקדי קורפוסים בדימוס. אחד מהם היה פאול פון הינדנבורג.

[תמונתו של פילדמרשל פאול פון הינדנבורג היא נחלת הכלל]

התכונה החשובה ביותר שאותה מציינת טוכמן - בנוסף לתואר 'פון' - הייתה שהינדנבורג היה "איש ללא עצבים", שכל הקריירה שלו הייתה יציבה ומעוררת ביטחון.

בניגוד ללודנדורף הוא לא זומן לשיחה במטה. נשלח אליו מברק השואל אם יוכל ליטול על עצמו מינוי מידי, וכשהשיב בחיוב, הורה לו מברק שני לצאת מזרחה, כדי ליטול את הפיקוד על הארמיה השמינית. הוא לא בחר את ראש המטה שלו, שהונח עליו, ופגש אותו במהלך הנסיעה ברכבת, אל החזית.

במהלך הנסיעה, סיפר לודנדורף למפקדו על הפקודות שהוציא, והינדנבורג אישר אותן בדיעבד. דרך התפקוד הזו נטבעה ביניהם לכל אורך דרכם המשותפת (לאחר הניצחון בחזית המזרחית, בקרב טננברג, זכו השנים למשול בפועל על גרמניה, עד לתבוסתה במלחמה). בגינה - מספרת ברברה טוכמן - זכה הינדנבורג לכינוי "מרשל ואס-זאגסט-דו" בגלל מנהגו - בכל מקרה שבו נשאל לדעתו, לפנות אל לודנדורף ולומר "ואס-זאגסט-דו?" - "מה אתה אומר?"

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

[בתמונה מימין לשמאל: לודנדוף, הקייזר וילהלם השני והינדנבורג. השניים הובילו ביחד את גרמניה אל תבוסתה. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה מימין לשמאל: לודנדוף, הקייזר וילהלם השני והינדנבורג. השניים הובילו ביחד את גרמניה אל תבוסתה. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאוסף המאמרים על מלחמת העולם הראשונה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ניהול משותף, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

5 thoughts on “פנחס יחזקאלי: עיקרון הפיקוד הדואלי בצבא הגרמני

  1. Pingback: ניהול משותף באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: יחזקאלי ורזי: מקצוענות בארגונים צבאיים - ייצור ידע

  3. Pingback: מלחמת העולם הראשונה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: מהו הגורם שמכריע מערכות? קרב טננברג כמקרה בוחן - ייצור ידע

  5. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *